דפוס רבי יוסף שניאור - פיורדא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך צפונות ויקי
אין תקציר עריכה
 
(9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:


== סקירה ==
== סקירה ==
הדפוס הוקם על ידי '''[[רבי יוסף שניאור]]''' בעידוד אביו פרנס עדת ישראל בפיורדא הטפסר [[רבי שלמה זלמן שניאור]], רבי יוסף השיג קיומים וכתבי זכייה מהנסיך כריסטיאן אלברט להקמת בדפוס,
הדפוס הוקם על ידי '''[[רבי יוסף שניאור]]''' בעידוד אביו פרנס עדת ישראל בפיורדא הטפסר [[רבי שלמה זלמן שניאור]], רבי יוסף השיג רישון מהנסיך כריסטיאן אלברט להקמת הדפוס, ברישיון הותנה שלא ידפיס את ה'תלמוד בבלי' שבלעדיות על הדפסתו ניתנה למדפיס [[דפוס רבי מאדל מאנשבך - פיורדא|מאדל אנשבך]]


המפקח על הדפוס היה [[רבי משה מנחם נחום כ"ץ]] ב"ר יהודה ליב מקראקא שהיה עשיר ניסיון בכל ענפי הדפוס, את החומר הטיפוגרופי הביא מבית חרושת ליציקת אותיות בפראג.
שותף מנהל הדפוס היה רבי משה מנחם נחום כ"ץ ב"ר יהודה ליב מקראקא שהיה עשיר ניסיון בענפי הדפוס, והוא הביא את החומר הטיפוגרופי מבית חרושת ליציקת אותיות בפראג.


המסדרים: [[רבי יעקב צבי ב"ר משה איסטרייך]] (תנ"א תנ"ז), [[רבי צבי ב"ר פלק כ"ץ קימלברוט]] (תנ"א תנ"ב), רבי ירמיה אריה ב"ר שמואל זנוויל פפיטש (תנ"ד תנ"ח), [[רבי שמחה ב"ר יצחק יידליש כ"ץ]] (תנ"ב תנ"ד), ואחותו רייכל (תנ"ב תנ"ח)
המסדרים: רבי יעקב צבי ב"ר משה איסטרייך (תנ"א תנ"ז), [[רבי צבי ב"ר פלק כ"ץ קימלברוט]] (תנ"א תנ"ב), רבי ירמיה אריה ב"ר שמואל זנוויל פפיטש (תנ"ד תנ"ח), [[רבי שמחה]] ב"ר [[יצחק יידליש כ"ץ]] (תנ"ב תנ"ד), ואחותו רייכל (תנ"ב תנ"ח)


המגיהים:
המגיהים:
שורה 18: שורה 18:
המדפיס: [[רבי ישכר בער ב"ר ישכר כ"ץ]] מפראג (תנ"א)
המדפיס: [[רבי ישכר בער ב"ר ישכר כ"ץ]] מפראג (תנ"א)


בשנת תנ"ב כאשר היו עסוקים בהדפסת הש"ע ח"מ, הלך לעולמו [[רבי יוסף שניאור]] וניהול הדפוס עבר לידי אחיו [[רבי אברהם שניאור]], יחד עם [[רבי יצחק בינג]].
בשנת תנ"ב כאשר היו עסוקים בהדפסת הש"ע ח"מ, הלך לעולמו [[רבי יוסף שניאור]] וניהול הדפוס עבר לידי אחיו [[רבי אברהם שניאור]], יחד עם גיסו [[רבי יצחק בינג]].
 
בדפוס זה הודפס לראשונה בעברית רשימת ספרים למכירה, היא נדפסה בסוף שו"ת הר"י אבן לב תנ"ב, ובסופה מוזמנים המחברים להדפיס את ספריהם בבית הדפוס של יורשי יוסף בן שלמה זלמן שניאור.


== ספרים שהודפסו ==
== ספרים שהודפסו ==
שורה 33: שורה 35:
'''תנ"ו 1696:''' זרע קודש, קצור של"ה.
'''תנ"ו 1696:''' זרע קודש, קצור של"ה.


'''תנ"ז 1697:''' דרך ישרה, מאור הקטן, מקור חיים, משתה יין, ש"ע של רבי אליעזר הקטן.
'''תנ"ז 1697:''' דרך ישרה, מאור הקטן, [[ספר ראשון מקור החיים|ראשון מקור החיים]], משתה יין, ש"ע של רבי אליעזר הקטן.


'''תנ"ח 1698:''' וזאת ליהודה, ליד, מעשה שושן, צדיק תמים, תקוני שטרות.
'''תנ"ח 1698:''' וזאת ליהודה, ליד, מעשה שושן, צדיק תמים, תקוני שטרות.
= ראה גם =
[[הדפוס העברי בפיורדא]]


== מקורות ==
== מקורות ==
חיים דוב פרידברג, '''תולדות הדפוס העברי באירופה א'''
חיים דוב פרידברג, '''תולדות הדפוס העברי באירופה א'''
[[קטגוריה:הדפוס העברי בפיורדא]]
[[קטגוריה:בתי דפוס במאה ה17]]
[[קטגוריה:בתי דפוס בשנות הת']]
[[קטגוריה:דפוס רבי יוסף שניאור - פיורדא]]

גרסה אחרונה מ־12:51, 28 באוגוסט 2023

דפוס רבי יוסף שניאור היה בית הדפוס הראשון שהוקם בעיר פיורדא ופעל בין השנים תנ"א 1691 - תנ"ח 1698.

סקירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הדפוס הוקם על ידי רבי יוסף שניאור בעידוד אביו פרנס עדת ישראל בפיורדא הטפסר רבי שלמה זלמן שניאור, רבי יוסף השיג רישון מהנסיך כריסטיאן אלברט להקמת הדפוס, ברישיון הותנה שלא ידפיס את ה'תלמוד בבלי' שבלעדיות על הדפסתו ניתנה למדפיס מאדל אנשבך

שותף מנהל הדפוס היה רבי משה מנחם נחום כ"ץ ב"ר יהודה ליב מקראקא שהיה עשיר ניסיון בענפי הדפוס, והוא הביא את החומר הטיפוגרופי מבית חרושת ליציקת אותיות בפראג.

המסדרים: רבי יעקב צבי ב"ר משה איסטרייך (תנ"א תנ"ז), רבי צבי ב"ר פלק כ"ץ קימלברוט (תנ"א תנ"ב), רבי ירמיה אריה ב"ר שמואל זנוויל פפיטש (תנ"ד תנ"ח), רבי שמחה ב"ר יצחק יידליש כ"ץ (תנ"ב תנ"ד), ואחותו רייכל (תנ"ב תנ"ח)

המגיהים:

תנ"א 1691 - תנ"ב 1962 - רבי רפאל בן מרדכי גומפיל אלטשול מפראג;

תנ"ב 1692 - תנ"ה 1695 - רבי שמואל זנוויל ב"ר יעקב פפיטש מקראקא;

תנ"ו 1696 - תנ"ז 1697 - רבי חיים זעליג ב"ר נתנאל ש"ץ מפיורדא.

המדפיס: רבי ישכר בער ב"ר ישכר כ"ץ מפראג (תנ"א)

בשנת תנ"ב כאשר היו עסוקים בהדפסת הש"ע ח"מ, הלך לעולמו רבי יוסף שניאור וניהול הדפוס עבר לידי אחיו רבי אברהם שניאור, יחד עם גיסו רבי יצחק בינג.

בדפוס זה הודפס לראשונה בעברית רשימת ספרים למכירה, היא נדפסה בסוף שו"ת הר"י אבן לב תנ"ב, ובסופה מוזמנים המחברים להדפיס את ספריהם בבית הדפוס של יורשי יוסף בן שלמה זלמן שניאור.

ספרים שהודפסו[עריכה | עריכת קוד מקור]

תנ"א 1691: מגלה עמוקות, גלילות ארץ ישראל, הנהגת האדם, טוביה, יורה חטאים, ישועות ונחמות, עט סופר.

תנ"ב 1692: שולחן ערוך - חושן משפט, אגרת הקודש, זהב שיבה, כנסת הגדולה - חושן משפט, נחלת שבעה, קהלת יעקב, שו"ת מהר"י בן לב - חלק ד'.

תנ"ג 1693: חכם לב, חלקי אבנים, פטירת מרים ואהרן, קצור של"ה, שבתא דריגלא.

תנ"ד 1694: ארחות צדיקים, געטליך ליד, מעשי ה', עלה דיונה.

תנ"ה 1695: בן סירא, תקון שבת.

תנ"ו 1696: זרע קודש, קצור של"ה.

תנ"ז 1697: דרך ישרה, מאור הקטן, ראשון מקור החיים, משתה יין, ש"ע של רבי אליעזר הקטן.

תנ"ח 1698: וזאת ליהודה, ליד, מעשה שושן, צדיק תמים, תקוני שטרות.

ראה גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הדפוס העברי בפיורדא

מקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]

חיים דוב פרידברג, תולדות הדפוס העברי באירופה א