רבי ישראל נחמן דרוהוביצ'ר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== ביוגרפיה == | == ביוגרפיה == | ||
נולד בסטנסילב לאביו רבי יוסף שהיה מתלמידי הבעש"ט ומהחסידים הראשונים בדרוהוביטש<ref>כפי הנראה שמו ישראל הוא ע"ש הבעש"ט - בספר פקודת המלך מזכיר את הבעש"ט "אשר שמי בקרבו" ומאוחר יותר מזכירו שוב "אשר שמי נקרא בשמו"</ref>, למד אצל [[רבי יוסף בלוך]] בעל ה'גנזי יוסף' והיה רבו המובהק, כיהן כר"מ ודיין בכמה מקומות בפולין וגרמניה, וכן היה אב"ד שימונדא בהונגריה, בתקס"ד עלה לארץ עם משפחתו בדרכו התעכב בליוורנו והתידד עם החיד"א, לאחר עלותו ארצה כיהן כאב"ד צידון, וישב בצפת, יצא לליורנו פעמיים כדי להפיץ את ספריו ואף התגורר שם כמה שנים | נולד בסטנסילב לאביו רבי יוסף שהיה מתלמידי הבעש"ט ומהחסידים הראשונים בדרוהוביטש<ref>כפי הנראה שמו ישראל הוא ע"ש הבעש"ט - בספר פקודת המלך מזכיר את הבעש"ט "אשר שמי בקרבו" ומאוחר יותר מזכירו שוב "אשר שמי נקרא בשמו"</ref>, למד אצל [[רבי יוסף בלוך]] בעל ה'גנזי יוסף' והיה רבו המובהק, בהיותו כבר בן 22 חיבר 2 חיבורים גדולים שקיבל עליהם הסכמות מגדולי פולין, כיהן כר"מ ודיין בכמה מקומות בפולין וגרמניה, וכן היה אב"ד שימונדא בהונגריה, בתקס"ד עלה לארץ עם משפחתו בדרכו התעכב בליוורנו והתידד עם החיד"א, לאחר עלותו ארצה כיהן כאב"ד צידון, וישב בצפת, יצא לליורנו פעמיים כדי להפיץ את ספריו ואף התגורר שם כמה שנים | ||
== חיבוריו == | == חיבוריו == | ||
גרסה מ־19:04, 24 באפריל 2022
רבי ישראל נחמן דרוהוביטשר אשכנזי (תק"ה - תקפ"ה, 1745 - 1825) בן תלמיד הבעש"ט ר' יוסף, היה תלמיד חכם חסידי ומחבר וגאון נערץ על גדולי דורו.
ביוגרפיה
נולד בסטנסילב לאביו רבי יוסף שהיה מתלמידי הבעש"ט ומהחסידים הראשונים בדרוהוביטש[1], למד אצל רבי יוסף בלוך בעל ה'גנזי יוסף' והיה רבו המובהק, בהיותו כבר בן 22 חיבר 2 חיבורים גדולים שקיבל עליהם הסכמות מגדולי פולין, כיהן כר"מ ודיין בכמה מקומות בפולין וגרמניה, וכן היה אב"ד שימונדא בהונגריה, בתקס"ד עלה לארץ עם משפחתו בדרכו התעכב בליוורנו והתידד עם החיד"א, לאחר עלותו ארצה כיהן כאב"ד צידון, וישב בצפת, יצא לליורנו פעמיים כדי להפיץ את ספריו ואף התגורר שם כמה שנים
חיבוריו
- פקודת המלך, יישוב קושיות המשנה למלך על הרמב"ם, והספד על רבי משולם איגרא, ליוורנו תקס"ד
- מכתב אמת ליעקב, הספד על רבי יעקב חיים בן נאיים, ליוורנו תקס"ד
- יקרא דחיים, הספד על רבי חיים אלאזראקי, שאלוניקי תקע"ג
- קהלת עם פירוש חמדת ישראל, ליוורנו תק"פ
מקורות
- יעקב שלום גפנר, אור הגליל ירושלים תשל"ו, עמ': רלז-רמח.
הערות שוליים
- ^ כפי הנראה שמו ישראל הוא ע"ש הבעש"ט - בספר פקודת המלך מזכיר את הבעש"ט "אשר שמי בקרבו" ומאוחר יותר מזכירו שוב "אשר שמי נקרא בשמו"