רבי יוסף בלוך

מתוך צפונות ויקי

רבי יוסף ב"ר אברהם בלוך (ה'תפ"ד, 1724 - כ"ב אדר ה'תקמ"ט, 8 למרץ 1790) מכונה גם 'רבי יוסף מסטנוב' או 'המגיד מסטאנוב' היה גדול בנגלה ובנסתר, מבני חבורתו של המגיד ממעזריטש, מחבר הספר 'גנזי יוסף', ואב"ד אלסק וסטנוב.

ביוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תפ"ד לאביו רבי אברהם שהיה נינו של בעל 'משאת בנימין', נשא את בתו של רבי יהודה אריה ליב אב"ד סלוצק[1], היה מתלמידי ה'מגיד' ממעזריטש (י"א שאף היה תלמיד הבעש"ט[2]), ובידידות עם רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב. רבו בנגלה היה רבי גבריאל - סבו של רבי מאיר קריסטנפאלער אבד"ק בראד. כיהן כראב"ד באלעסק, בתקמ"ז ירד מנכסיו בגלל ערבות שנתן לאחד ממיודעיו ומחמת המלשינות הוכרח לעקור משם ע"י הדרשות שנשא בנדודיו התפרסם ונתקבל למגיד מישרים בסטאנוב כשרבי אלכסנדר סענדר מרגליות כיהן בה כרב העיר. י"א שכיהן קודם גם כמ"מ בהולשיץ. נתפרסם בעולם החסידות בספרו 'גנזי יוסף'.

נלב"ע כ"ב אדר תקמ"ט ונקבר בסטאנוב במרומי הבית החיים.

עובדא פלאית על מקום קבורתו ניתן לראות עד היום. ברוב השנים התחיל הבית החיים בסטאנוב - שממוקם על הר - להתפורר בגלל הנחל בשיפולי ההר, בתוך שנתיים התפורר מחצית מההר ונפתחו הרבה קברים והעצמות התגלגלו במורד ההר ל"ע, אבל כשההר הגיע למקום קבורת ה'גנזי יוסף' נעצר ההתפוררות וההר עמד על מקומו מבלי לזוז, וכך עומד ההר כבר מעל 5 שנים, כשמצד אחד של המציבה אי אפשר לעמוד בגלל שיפוי ההר שיורד כמעט בקו ישר אל הנחל. לאחרונה שיפצו מסביב הציון הקדוש ובנו מסביב המציבה ריצפה מבטון כדי שיוכלו לעמוד מסביב למציבה וגם הקימו מעליו גג.

חיבורו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספרו 'גנזי יוסף' - דרושים על דרך הפשט הסוד והמוסר - הוא מספרי החסידות הראשונים, הספר יצא לאור בלבוב בשנת תקנ"ב ע"י בנו רבי חיים גבריאל ראב"ד קוניב ואלעסק וחתנו ר' זאב וואלף מאניפאלי. הספר זכה להסכמות נלהבות של צדיקי החסידות בדורו:

  • רבי לוי יצחק מבארדיטשוב מכנהו "נר ישראל, עמוד הימיני, פטיש החזק, חכם הכולל";
  • רבי מאיר אב"ד ברודי - 'אשר ביודעי ומכירו שיצק מים ע"י אבי זקיני הרב... גבריאל זלה"ה ונהירנא שתמיד היה משתבח בו בכשר כשירין, מדותיו של הרב המנוח מוהר"ר יוסף הנ"ל שהוא מופלג בתורה וביראה'
  • רבי ישכר בער מזלאטשוב
  • ורבי אברהם משה 'הגדול' מפשעווארסק שהכירו את המחבר אישית,
  • רבי אריה לייב מוואלטשיסק
  • רבי משולם זושא מאניפולי,
  • רבי שמואל שיינדלינגר.

לספר הסכימו גם רבנים מתנגדים חשובים כמו

  • רבי צבי הירש רוזאניש מלבוב: 'אשר לא מש מתוך אהלה של תורה והיה משים לילות כימים';
  • רבי אלכסנדר סענדר מרגליות אבד"ק סטאנוב: 'ידענא בעובדני מכבר... והוכיח במישור לענווי הארץ מדי שבת בשבתו.... וראיתי גודל חסידותו ופרישותו וענותנותו... עסק בתורה לשם שמים',

בספר מובעת תודה לרבי ליב מימעלס שמאוחר יותר היה לגיסו של ה'חוזה' מלובלין.

השאיר אחריו כתבי יד רבים שלא הודפסו[3]

צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו: רבי חיים גבריאל (תקי"ד - תקפ"ד) ראב"ד קוניב ואלעסק בעל 'יפה נוף' ו'אמירה נעימה'
    • רבי אברהם לייב שו"ב בנדבורנא
      • הרבנית רחל, אשת רבי ישכר בערצי לייפער מנדבורנא (בזיווגו השני)
  • בנו: ר' צבי מסקאלא (תק"כ - תק"ס) (חתן אחותו) - מגיד-מישרים בסקאלא
    • רבי אברהם בלוך אב"ד דעלאטין - חתנו של הגביר ר' גדליה אביש מדעלאטין ב"ר בנימין אביש, וחתן רבי נחמן צבי עפשטיין אב"ד קאלאמייא (נושא בתו מרת מנציא).
      • רבי יצחק בלוך מדעלאטין
        • ר' גדליה בלוך, נשא את מרת רבקה ב"ר אברהם אבא שור מקיטוב.
          • ר' אברהם אבא בלוך, נשא את מרת אדיל הינדא (נלב"ע ט"ו אלול תרצ"ח) ב"ר מרדכי שיינער (נלב"ע ח' חשון תרמ"ג) ומרת מרים מירל. ר' מרדכי שיינער היה נינו של רבי מרדכי מקרעמניץ, ואשתו מרת מרים מירל היתה דור חמישי לה'דגל מחנה אפרים'.
            • ר' משה חיים אפרים בלוך מדעלאטין - וויען - ניו יארק (נשא את מרת גולדה ב"ר משולם פייבוש לאנדמאן - העללער)
      • רבי מרדכי בלוך
      • רבי חיים יונה בלוך
      • רבי מנחם מענדל בלוך
      • חתנו: רבי משה פרידפערטיג שו"ב בדעלאטין (נכד רבי ברוכ'ל ממעזיבוז)
  • חתנו: ר' זאב וואלף (ב"ר יצחק) מאניפאלי

מקורות וקישורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

רוב הערך מקורו באשכול אודותיו בפורום אוצר החכמה

הרב מאיר וונדר , "רבי יוסף בלוך", אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק א, עמ' 500-502, באוצר החכמה

הקדמת המו"ל במהדורה המחודשת לספר אמירה נעימה, ניו יורק תשנ"ד.

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ^ בספר 'אמירה נעימה' לבנו של רבי יוסף מזכירו כ'אבי אמי'
  2. ^ בסוף ספרו גנזי יוסף עה"ת מוצאים אנו קונטרס בשם "דברים נחמדים מהרב בעש"ט זצלה"ה" ובהם גם אמרות שלא נזכרו בספרים אחרים, ויש שהוא מזכירו בתואר "החסיד הבעש"ט " (מנשה יצחק שיף - הילולא קדישא - אדר עמוד תתקי)
  3. ^ ראה בהקדמת בנו לספר גנזי יוסף, תלמידו רבי ישראל נחמן דרוהוביטשר כותב: וכך ראיתי בכתבי אמ"ו בעל גנזי יוסף זלה"ה