רבי יוסף בלוך: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== ביוגרפיה == | == ביוגרפיה == | ||
נולד בשנת תפ"ד לאביו רבי אברהם שהיה נינו של בעל 'משאת בנימין' ונינו של רבי יהודה ליב מסלוצק, נשא את בתו של רבי אברהם מדרוהוביטש, היה מתלמידי ה'מגיד' ממעזריטש (י"א שאף היה תלמיד הבעש"ט<ref>בסוף ספרו גנזי יוסף עה"ת מוצאים אנו קונטרס בשם "'''דברים נחמדים מהרב בעש"ט זצלה"ה"''' ובהם גם אמרות שלא נזכרו בספרים אחרים, ויש שהוא מזכירו בתואר "'''החסיד הבעש"ט''' " (מנשה יצחק שיף - '''הילולא קדישא - אדר''' עמוד תתקי )</ref>). רבו בנגלה היה רבי גבריאל - סבו של [[רבי מאיר קריסטנפאלער]] אבד"ק בראד. | נולד בשנת תפ"ד לאביו רבי אברהם שהיה נינו של בעל 'משאת בנימין' ונינו של רבי יהודה ליב מסלוצק, נשא את בתו של רבי אברהם מדרוהוביטש, היה מתלמידי ה'מגיד' ממעזריטש (י"א שאף היה תלמיד הבעש"ט<ref>בסוף ספרו גנזי יוסף עה"ת מוצאים אנו קונטרס בשם "'''דברים נחמדים מהרב בעש"ט זצלה"ה"''' ובהם גם אמרות שלא נזכרו בספרים אחרים, ויש שהוא מזכירו בתואר "'''החסיד הבעש"ט''' " (מנשה יצחק שיף - '''הילולא קדישא - אדר''' עמוד תתקי )</ref>). רבו בנגלה היה רבי גבריאל - סבו של [[רבי מאיר קריסטנפאלער]] אבד"ק בראד. כיהן כראב"ד באלעסק וממנה נתקבל למגיד מישרים בסטאנוב כשרבי אלכסנדר סענדר מרגליות כיהן בה כרב העיר, היתה זו ירידה עבורו והוא נאלץ לעשות כן בגלל מלשינות. י"א שכיהן קודם גם כמ"מ בהולשיץ. | ||
נתפרסם בעולם החסידות בספרו '[[גנזי יוסף]]' - דרושים על דרך הפשט הסוד והמוסר - והוא מספרי החסידות הראשונים. הספר יצא לאור בלבוב בשנת תקנ"ב ע"י בנו רבי חיים גבריאל ראב"ד קוניב ואלעסק וחתנו ר' זאב וואלף מאניפאלי. הספר זכה להסכמות נלהבות של צדיקי החסידות בדורו, רבי לוי יצחק מבארדיטשוב מכנה אותו "נר ישראל, עמוד הימיני, פטיש החזק, חכם הכולל"; רבי ישכר בער מזלאטשוב ורבי אברהם משה 'הגדול' מפשעווארסק שהכירו את המחבר אישית, רבי אריה לייב מוואלטשיסק, ורבי זושא מאניפאלי. לספר הסכימו גם רבנים מתנגדים חשובים כמו רבי צבי הירש רוזאניש מלבוב "אשר לא מש מתוך אהלה של תורה והיה משים לילות כימים"; רבי אלכסנדר סענדר מרגליות אבד"ק סטאנוב, ורבי מאיר קריסטנפאלער אבד"ק בראד. בספר מובעת תודה לרבי ליב מימעלס שמאוחר יותר היה לגיסו של ה'חוזה' מלובלין. | |||
בנו רבי חיים גבריאל מעיד כי נותרו עדין בכתבי יד הרבה מחידושיו על הש"ס עד כי חדל לספור. | |||
נלב"ע כ"ב אדר תקמ"ט ונקבר בסטאנוב במרומי הבית החיים. | |||
עובדא פלאית על מקום קבורתו ניתן לראות עד היום. ברוב השנים התחיל הבית החיים בסטאנוב - שממוקם על הר - להתפורר בגלל הנחל בשיפולי ההר, בתוך שנתיים התפורר מחצית מההר ונפתחו הרבה קברים והעצמות התגלגלו במורד ההר ל"ע, אבל כשההר הגיע למקום קבורת ה'גנזי יוסף' נעצר ההתפוררות וההר עמד על מקומו מבלי לזוז, וכך עומד ההר כבר מעל 5 שנים, כשמצד אחד של המציבה אי אפשר לעמוד בגלל שיפוי ההר שיורד כמעט בקו ישר אל הנחל. לאחרונה שיפצו מסביב הציון הקדוש ובנו מסביב המציבה ריצפה מבטון כדי שיוכלו לעמוד מסביב למציבה וגם הקימו מעליו גג כמו מעל מציבת רבי ישראל חריף הסמוכה. | עובדא פלאית על מקום קבורתו ניתן לראות עד היום. ברוב השנים התחיל הבית החיים בסטאנוב - שממוקם על הר - להתפורר בגלל הנחל בשיפולי ההר, בתוך שנתיים התפורר מחצית מההר ונפתחו הרבה קברים והעצמות התגלגלו במורד ההר ל"ע, אבל כשההר הגיע למקום קבורת ה'גנזי יוסף' נעצר ההתפוררות וההר עמד על מקומו מבלי לזוז, וכך עומד ההר כבר מעל 5 שנים, כשמצד אחד של המציבה אי אפשר לעמוד בגלל שיפוי ההר שיורד כמעט בקו ישר אל הנחל. לאחרונה שיפצו מסביב הציון הקדוש ובנו מסביב המציבה ריצפה מבטון כדי שיוכלו לעמוד מסביב למציבה וגם הקימו מעליו גג כמו מעל מציבת רבי ישראל חריף הסמוכה. | ||
== צאצאיו == | == צאצאיו == | ||
| שורה 31: | שורה 27: | ||
{{אנציקלופדיה לחכמי גליציה|א|278|עמוד=|עמודים=500-502}} | {{אנציקלופדיה לחכמי גליציה|א|278|עמוד=|עמודים=500-502}} | ||
== הערות שוליים == | |||
גרסה מ־12:40, 24 בדצמבר 2020
רבי יוסף ב"ר אברהם בלוך (ה'תפ"ד, 1724 - כ"ב אדר ה'תק"ן, 8 למרץ 1790) מכונה גם 'רבי יוסף מסטנוב' או 'המגיד מסטאנוב' היה גדול בנגלה ובנסתר, מבני חבורתו של המגיד ממעזריטש ואב"ד מאלסק וסטנוב.
ביוגרפיה
נולד בשנת תפ"ד לאביו רבי אברהם שהיה נינו של בעל 'משאת בנימין' ונינו של רבי יהודה ליב מסלוצק, נשא את בתו של רבי אברהם מדרוהוביטש, היה מתלמידי ה'מגיד' ממעזריטש (י"א שאף היה תלמיד הבעש"ט[1]). רבו בנגלה היה רבי גבריאל - סבו של רבי מאיר קריסטנפאלער אבד"ק בראד. כיהן כראב"ד באלעסק וממנה נתקבל למגיד מישרים בסטאנוב כשרבי אלכסנדר סענדר מרגליות כיהן בה כרב העיר, היתה זו ירידה עבורו והוא נאלץ לעשות כן בגלל מלשינות. י"א שכיהן קודם גם כמ"מ בהולשיץ.
נתפרסם בעולם החסידות בספרו 'גנזי יוסף' - דרושים על דרך הפשט הסוד והמוסר - והוא מספרי החסידות הראשונים. הספר יצא לאור בלבוב בשנת תקנ"ב ע"י בנו רבי חיים גבריאל ראב"ד קוניב ואלעסק וחתנו ר' זאב וואלף מאניפאלי. הספר זכה להסכמות נלהבות של צדיקי החסידות בדורו, רבי לוי יצחק מבארדיטשוב מכנה אותו "נר ישראל, עמוד הימיני, פטיש החזק, חכם הכולל"; רבי ישכר בער מזלאטשוב ורבי אברהם משה 'הגדול' מפשעווארסק שהכירו את המחבר אישית, רבי אריה לייב מוואלטשיסק, ורבי זושא מאניפאלי. לספר הסכימו גם רבנים מתנגדים חשובים כמו רבי צבי הירש רוזאניש מלבוב "אשר לא מש מתוך אהלה של תורה והיה משים לילות כימים"; רבי אלכסנדר סענדר מרגליות אבד"ק סטאנוב, ורבי מאיר קריסטנפאלער אבד"ק בראד. בספר מובעת תודה לרבי ליב מימעלס שמאוחר יותר היה לגיסו של ה'חוזה' מלובלין.
בנו רבי חיים גבריאל מעיד כי נותרו עדין בכתבי יד הרבה מחידושיו על הש"ס עד כי חדל לספור.
נלב"ע כ"ב אדר תקמ"ט ונקבר בסטאנוב במרומי הבית החיים.
עובדא פלאית על מקום קבורתו ניתן לראות עד היום. ברוב השנים התחיל הבית החיים בסטאנוב - שממוקם על הר - להתפורר בגלל הנחל בשיפולי ההר, בתוך שנתיים התפורר מחצית מההר ונפתחו הרבה קברים והעצמות התגלגלו במורד ההר ל"ע, אבל כשההר הגיע למקום קבורת ה'גנזי יוסף' נעצר ההתפוררות וההר עמד על מקומו מבלי לזוז, וכך עומד ההר כבר מעל 5 שנים, כשמצד אחד של המציבה אי אפשר לעמוד בגלל שיפוי ההר שיורד כמעט בקו ישר אל הנחל. לאחרונה שיפצו מסביב הציון הקדוש ובנו מסביב המציבה ריצפה מבטון כדי שיוכלו לעמוד מסביב למציבה וגם הקימו מעליו גג כמו מעל מציבת רבי ישראל חריף הסמוכה.
צאצאיו
- בנו: רבי חיים גבריאל ראב"ד קוניב ואלעסק בעל 'יפה נוף'
- רבי אברהם לייב שו"ב בנדבורנא
- הרבנית רחל, אשת רבי ישכר בערצי לייפער מנדבורנא (בזיווגו השני)
- רבי אברהם לייב שו"ב בנדבורנא
▪ בנו: ר' צבי מסקאלא (חתן אחותו) - מגיד-מישרים בסקאלא
▪ חתנו: ר' זאב וואלף (ב"ר יצחק) מאניפאלי
מקורות וקישורים
אשכול אודותיו בפורום אוצר החכמה
הרב מאיר וונדר , "רבי יוסף בלוך", אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק א, עמ' 500-502, באוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ בסוף ספרו גנזי יוסף עה"ת מוצאים אנו קונטרס בשם "דברים נחמדים מהרב בעש"ט זצלה"ה" ובהם גם אמרות שלא נזכרו בספרים אחרים, ויש שהוא מזכירו בתואר "החסיד הבעש"ט " (מנשה יצחק שיף - הילולא קדישא - אדר עמוד תתקי )