רבי יוחנן טברסקי אבי שושלת רחמסטריווקא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
נולד ל[[רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל|רבי מרדכי]] ופייגע בת רבי [[דוד לייקס]]. נישא לחנה בת הרב פנחס | נולד ל[[רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל|רבי מרדכי]] ופייגע בת רבי [[דוד לייקס]]. נישא לחנה בת הרב פנחס אב"ד קאלק, בנו של רבי [[זאב וולף מז'יטומיר]] וחתנו של רבי צבי אריה מאליק. לאחר פטירת אביו בשנת תקצ"ז, החלו אחיו לכהן באדמו"רות. הוא סירב לכהן באדמו"רות, ורק לאחר מספר שנים, כשהתמנה למגיד בעיירה [[רחמסטריבקה]], החל לנהוג באדמו"רות. | ||
הוא נהג בפשטות ובצניעות. כך למשל, כשבאו אליו חסידים נהג לקצר בתפילתו כדי שלא ימתינו לו. הוא נודע כ[[ענווה|עניו]]. כך למשל לאחר שאביו אמר עליו נשמת רבי יוחנן בן זכאי,התבטא שהוא שמו יוחנן, ואביו "זכאי". הוא התבטא שלאחר פטירת אביו כל האחים לקחו אחת מתכונות נפשו של האב, הוא רצה ליטול את ה"גורנישט", כלומר את הענווה, אך אחיו רבי [[משה טברסקי|משה]] קדמו, וכך נשאר לו "גורנישט מיט גורנישט", כלום שבכלום{{הערה|משמש במשמעות כפולה: ראשית כתיאור שלא נשאר לו כלום, ושנית שהוא לגמרי אינו שווה כלום.}}. כך כמעט שלא אמר דברי תורה לחסידיו. | הוא נהג בפשטות ובצניעות. כך למשל, כשבאו אליו חסידים נהג לקצר בתפילתו כדי שלא ימתינו לו. הוא נודע כ[[ענווה|עניו]]. כך למשל לאחר שאביו אמר עליו נשמת רבי יוחנן בן זכאי,התבטא שהוא שמו יוחנן, ואביו "זכאי". הוא התבטא שלאחר פטירת אביו כל האחים לקחו אחת מתכונות נפשו של האב, הוא רצה ליטול את ה"גורנישט", כלומר את הענווה, אך אחיו רבי [[משה טברסקי|משה]] קדמו, וכך נשאר לו "גורנישט מיט גורנישט", כלום שבכלום{{הערה|משמש במשמעות כפולה: ראשית כתיאור שלא נשאר לו כלום, ושנית שהוא לגמרי אינו שווה כלום.}}. כך כמעט שלא אמר דברי תורה לחסידיו. | ||
גרסה אחרונה מ־11:59, 10 באפריל 2022
רבי יוחנן טברסקי (ר' יוחנטשע, תקע"ו, 1816 - ד' בניסן תרנ"ה, 1895) היה אבי שושלת רחמסטריווקא, בנו הצעיר של רבי מרדכי טברסקי "המגיד מצ'רנוביל".
ביוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לרבי מרדכי ופייגע בת רבי דוד לייקס. נישא לחנה בת הרב פנחס אב"ד קאלק, בנו של רבי זאב וולף מז'יטומיר וחתנו של רבי צבי אריה מאליק. לאחר פטירת אביו בשנת תקצ"ז, החלו אחיו לכהן באדמו"רות. הוא סירב לכהן באדמו"רות, ורק לאחר מספר שנים, כשהתמנה למגיד בעיירה רחמסטריבקה, החל לנהוג באדמו"רות.
הוא נהג בפשטות ובצניעות. כך למשל, כשבאו אליו חסידים נהג לקצר בתפילתו כדי שלא ימתינו לו. הוא נודע כעניו. כך למשל לאחר שאביו אמר עליו נשמת רבי יוחנן בן זכאי,התבטא שהוא שמו יוחנן, ואביו "זכאי". הוא התבטא שלאחר פטירת אביו כל האחים לקחו אחת מתכונות נפשו של האב, הוא רצה ליטול את ה"גורנישט", כלומר את הענווה, אך אחיו רבי משה קדמו, וכך נשאר לו "גורנישט מיט גורנישט", כלום שבכלום[1]. כך כמעט שלא אמר דברי תורה לחסידיו.
בסוף ימיו נחשב לזקן האדמו"רים ברוסיה.
בשנת תשע"ח יצא עליו הספר "שופריה דרבי יוחנן" (בארא פארק תשע"ח) הכולל את תולדותיו בהרחבה.
צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבי דוד טברסקי (ה'תקצ"ז - י"א בטבת ה'תרע"ה) כיהן בזלטיפולי.
- רבי מרדכי טברסקי (ה'תקצ"ט - י"ז באייר ה'תר"פ), כיהן לצד אחיו ברחמסטריווקה, עלה בה'תרס"ו לארץ ישראל וכיהן בירושלים.
- רבי מנחם נחום טברסקי (ה'ת"ר - כ"ח בשבט ה'תרצ"ו), כיהן לצד אחיו ברחמסטריווקה, עלה בה'תרפ"ו לארץ ישראל וכיהן בירושלים.
- רבי זאב טברסקי (ה' באדר ה'תרי"א - כ' בסיון ה'תרצ"ז), כיהן לצד אחיו ברחמסטריווקה, עלה בה'תרצ"ד לארץ ישראל וכיהן בירושלים.
- שיינדל אשת רבי משה מטיטשלניק
- פייגא אשת בן דודה רבי יעקב אריה לייב טברסקי מטריסק
- מלכה אשת רבי יצחק מבויאן
- חוה אשת בן דודה רבי מרדכי משפיקוב.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - אישים, בערכו.
- חיים יוסף דוד וינברג, מזקנים אתבונן (סיפורי זקנו ישראל שמעון קסטלניץ), ירושלים תשע"ב, חלק ב' עמודים שי - שיד.
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ^ משמש במשמעות כפולה: ראשית כתיאור שלא נשאר לו כלום, ושנית שהוא לגמרי אינו שווה כלום.