רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל
הרב מרדכי טברסקי, (מכונה המגיד מצ'רנוביל; תק"ל, 1770 – כ' באייר תקצ"ז, 1837) היה האדמו"ר השני מחסידות צ'רנוביל. כל בניו כיהנו כאדמו"רים ומהם יצאו כמה ענפי חסידות המונים כיום אלפי חסידים, בהם טשרנוביל, טולנה, סקווירא ורחמסטריבקא.
ביוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בצ'רנוביל לשרה ולרבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש ובעל ספר מאור עיניים.
אשתו הראשונה חיה שרה הייתה בתו של הרב אהרן הגדול מקרלין. לאחר פטירתה נישא לפייגא בתו של הרב דוד לייקס תלמידו של הבעל שם טוב. שמונת בניו כיהנו אחרי פטירתו כאדמו"רים ברחבי אוקראינה, והיו מהבולטים בהפצת תורת החסידות באותה תקופה.
כשחייבה הממשלה הרוסית את נתיניה לכנות את עצמם בשם משפחה, בחר הרב מרדכי בשם טברסקי, על שם העיר טבריה, בה התיישבו תלמידי המגיד ממעזריטש.
לרב טברסקי היו חסידים רבים ועיירות רבות מינו אותו כ"מגיד מישרים" שלהם. הוא התנהג בעשירות וברחבות שלא כמנהג אביו, אך אם זאת אכילתו הייתה מעט מאוד וכמעט שלא נהנה מעניינים גשמיים. רבי שלום רוקח מבעלז העריצו ושלח פעם אליו פ"נ ואמר שהוא מפרנס בכספו הרב את הצדיקים הנסתרים[1],על הערצה זו כותב גם רבי יוסף שאול נתנזון ה"שואל ומשיב": ”והרב הגאון הצדיק מבעלז כק"ש מוהר"ר שלום מבעלזא ז"ל אמר עת הסב בסעודת שבת, שאם היה הצדיק מטשערנאביל במדינתינו היה נוסע כמה פרסאות לקראתו“ ([2]). בין תלמידיו הרבים היו הרבנים ישראל דב בער מווילעדניק, אברהם דב מאבריטש (ה"בת עין") וישראל יוסף גינזבורג (מדויד הורודוק).
אחיינו (נכד גיסו הרב אברהם מקוריסצ'וב) הרב ישראל מרוז'ין קרא לאחד מבניו (הרב מרדכי פייבוש מהוסיאטין) בשם מרדכי, עוד בחייו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, בניגוד למסורת היהודית האשכנזית, שלא קוראים לילדים בשם אחרי אנשים בעודם בחייהם. כשנשאל על כך, ענה: "הדוד שלנו מצ'רנוביל הוא כבר כמה שנים מעל העולם הזה, כאילו אינו בעולם הזה".
הרב טברסקי היה מעורב בלחץ שהופעל על הרבנית חנה רחל הידועה בכינוי הבתולה מלודמיר להנשא לאיש, למרות אי רצונה.
הרב טברסקי נפטר בקייב בכ' באייר תקצ"ז (1837). בעודו בחיים הכין את מקום קבורתו בבית הקברות בפאתי הכפר אנטיווקה ליד קייב, באמרו ששם אין כנסיות, וכך קול הפעמונים לא יפריע למנוחתו. קברו נמצא באמצע שדה משקיף על גבעות ונהר.
דברי תורתו התפרסמו בספר "ליקוטי תורה" אשר זכה להסכמות ממנהיגי חסידות. בתשס"א (2000-2001) הודפס הספר מחדש במהדורה מתוקנת ובתוספת מפתחות בשם "ליקוטי תורה השלם".
ילדיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאשתו הראשונה, חיה שרה (בתו של הרב אהרון הגדול מקרלין מקרלין):
- האדמו"ר רבי אהרון טברסקי ממשיך דרכו בחסידות צ'רנוביל, נולד בשנת תקמ"ז ונפטר בח' בכסלו תרל"ב.
- האדמו"ר רבי משה טברסקי מייסד חסידות קוריסטשוב, נולד בשנת תקמ"ט ונפטר בי"ח בטבת תרכ"ו.
- האדמו"ר רבי יעקב ישראל טברסקי מחסידות צ'רנוביל ענף צ'רקס, נולד בשנת תקנ"ד ונפטר בי"ג באלול תרל"ו.
- מלכה, אשתו של הרב יחיאל מיכל מדרוהוביץ' (בנו של רבי יצחק מיאמפולה[3]).
מאשתו השנייה, פיגא (בת ר' דוד לייקס, תלמיד הבעל שם טוב):
- האדמו"ר רבי מנחם נחום מייסד חסידות מקארוב, נולד בשנת תקס"ה ונפטר בז' בתשרי תרי"א.
- האדמו"ר רבי אברהם טברסקי מייסד חסידות טריסק, נולד בשנת תקס"ו ונפטר בב' בתמוז תרמ"ט.
- האדמו"ר רבי דוד טברסקי מייסד חסידות טולנא, נולד בשנת תקס"ח ונפטר בי' באייר תרמ"ב.
- האדמו"ר רבי יצחק טברסקי מייסד חסידות סקווירא, נולד בשנת תקע"ב ונפטר בי"ז בניסן תרמ"ה.
- האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מייסד חסידות רחמסטריווקא, נולד בשנת תקע"ו ונפטר בד' בניסן תרנ"ה.
- חנה חיה, אשתו של ר' דוד הורודצקי (נכדו של ר' דוד לייקס), נולדה בשנת ה'תק"ע ונפטרה בשנת תרנ"ג.
- שיינדל, אשתו של הרב דב בער פרידמן מליווא, נולדה בשנת תקפ"א ונפטרה בשנת תרס"א בעיר טולנא.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "מרדכי מן טְשֶׁערְנָאבִּיל", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 291–292, באתר HebrewBooks
- ליקוטי תורה, באתר היברובוקס
- רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"