רבי אהרן טברסקי מצ'רנוביל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך צפונות ויקי
(יצירת דף עם התוכן "רבי '''אהרן טברסקי''' (תקמ"ז 1784 - ח' בכסלו תרל"ב 1871) היה האדמו"ר השלישי מצ'רנוביל. ==תולדות חייו== נולד לרבי מרדכי מצ'רנוביל וחיה שרה בתו של רבי אהרן הגדול מקרלין שעל שמו הוא קרוי. היה חתנו של רבי גדליה מליניץ בעל תשואות חן, וב...")
 
אין תקציר עריכה
 
(9 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רבי '''אהרן טברסקי''' ([[תקמ"ז]] [[1784]] - [[ח' בכסלו]] [[תרל"ב]] [[1871]]) היה ה[[אדמו]] השלישי מ[[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]].
רבי '''אהרן טברסקי''' (תקמ"ז 1784 - ח' בכסלו תרל"ב 1871) היה האדמו"ר השלישי מצ'רנוביל.
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד לרבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] וחיה שרה בתו של [[רבי אהרן הגדול מקרלין]] שעל שמו הוא קרוי.
נולד ל[[רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל|רבי מרדכי מצ'רנוביל]] וחיה שרה בתו של רבי אהרן הגדול מקרלין שעל שמו הוא קרוי.


היה חתנו של רבי [[גדליה מליניץ]] בעל תשואות חן, ובזיווגו השני היה חתנו של בן דודו רבי צבי מקריסצ'וב, בן רבי אברהם מקריסצ'וב{{הערה|כך על פי "מאורי אור" ([[חסידות צ'רנוביל|צר'נוביל]]), ו"תורת החסידות" (אלפסי).}} ולגרסה אחרת נישא בשנית לבתו של רבי [[אהרן מטיטיוב]]{{הערה|אהרן דוד טווערסקי, ספר היחס מטשרנוביל.}}.
היה חתנו של רבי גדליה מליניץ בעל תשואות חן, ובזיווגו השני היה חתנו של בן דודו רבי צבי מקריסצ'וב, בן רבי אברהם מקריסצ'וב{{הערה|<nowiki>כך על פי "מאורי אור" (צ'רנוביל), ו"תורת החסידות" (אלפסי).</nowiki>}} ולגרסה אחרת נישא בשנית לסימא חושא בתו של רבי אהרן מטיטיוב ב"ר צבי בן הבעש"ט {{הערה|אהרן דוד טווערסקי, ספר היחס מטשרנוביל.}}.


בצעירותו הכריחו אביו לכהן ב[[אדמו"ר]]ות, ומאז הרבה בנסיעות לערי הסביבה. עם פטירת אביו מילא את מקומו בהנהגת עדתו ובמגידות צ'רנוביל ושאר הקהילות. היה נשיא של קופת הצדקה [[רבי מאיר בעל הנס]] של [[כולל ווהלין]], ופעל רבות לחיזוק ישוב ארץ ישראל. השפעתו במרחב הרוסי הייתה גדולה.
בצעירותו הכריחו אביו לכהן באדמו"רות, ומאז הרבה בנסיעות לערי הסביבה. עם פטירת אביו מילא את מקומו בהנהגת עדתו ובמגידות צ'רנוביל ושאר הקהילות. היה נשיא של קופת הצדקה רבי מאיר בעל הנס של כולל ווהלין, ופעל רבות לחיזוק ישוב ארץ ישראל. השפעתו במרחב הרוסי הייתה גדולה.


נהג להכתיר את בניו ונכדיו לאדמו"רים עוד בחייו{{הערה|למשל את נכדיו ר' גדליה מ[[חסידות מאלין|מאלין]] ור' [[מרדכי מלויעב]].}}.
נהג להכתיר את בניו ונכדיו לאדמו"רים עוד בחייו{{הערה|למשל את נכדיו ר' גדליה ממאלין ור' מרדכי מלויעב.}}.


נפטר ב[[ח' בכסלו]] [[תרל"ב]] ונקבר על פי בקשתו בחלקת סבו רבי מנחם נחום.
נפטר בח' בכסלו תרל"ב ונקבר על פי בקשתו בחלקת סבו רבי מנחם נחום.
==משפחה==
==משפחה==
הותיר אחריו ששה ילדים:
הותיר אחריו ששה ילדים:
*מזיווג ראשון: חיה שרה, שהייתה אשת רבי ישראל, בן רבי יצחק אייזיק, חתן רבי [[נחמן מברסלב]], ובזיווג שני אשת רבי שלמה מ[[חסידות לודמיר|לודמיר]] נכדו של רבי [[שלמה מקרלין]].
*מזיווג ראשון: חיה שרה, שהייתה אשת רבי ישראל, בן רבי יצחק אייזיק, חתן רבי נחמן מברסלב, ובזיווג שני אשת רבי שלמה מלודמיר נכדו של רבי שלמה מקרלין.
*פערל, אשת רבי [[יצחק הלוי פיצ'ניק (הראשון) מברזנה|יצחק הלוי פיצ'ניק]] מ[[חסידות ברזנה|ברזנה]]
*פערל, אשת רבי יצחק הלוי פיצ'ניק מברזנה
*מזיווג שני: רבי מנחם נחום השני מצ'רנוביל.
*מזיווג שני: רבי מנחם נחום השני מצ'רנוביל.
**בנו היה רבי מרדכי מלועוו-שדה לבן, אבי שושלת צ'רנוביל כיום.
**בנו היה רבי מרדכי מלועוו-שדה לבן, אבי שושלת צ'רנוביל כיום.
*רבי ישעיה משולם זוסיא מצ'רנוביל, חתן דודו רבי מנחם נחום מ[[חסידות מקארוב|מקארוב]] ובזיווג שני חתן רבי פינחס מסלוויטא, ובזיווג שלישי חתן רבי מרדכי זאב רבינוביץ, נכדו של [[הבעל שם טוב]]. חתנו היה רבי [[ישכר דב מבעלז]].
*רבי ישעיה משולם זוסיא מצ'רנוביל, חתן דודו [[רבי מנחם נחום טברסקי ממקרוב|רבי מנחם נחום ממקארוב]] ובזיווג שני חתן רבי פינחס מסלוויטא, ובזיווג שלישי חתן רבי מרדכי זאב רבינוביץ, נכדו של הבעל שם טוב. חתנו היה רבי ישכר דב מבעלז.
*רבי ברוך אשר מצ'רנוביל, חתן דודו רבי משה מ[[חסידות קוריסטשוב|קריסצ'וב]].
*רבי ברוך אשר מצ'רנוביל, חתן דודו [[רבי משה טברסקי מקרסטשוב|רבי משה מקריסצ'וב]].
*פייגא, אשת רבי [[דוד משה פרידמן]] מ[[חסידות צ'ורטקוב|צ'ורטקוב]].
*פייגא, אשת רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב.
==קישורים חיצוניים==
 
{{מרחב|אהרן טברסקי"OR"טברסקי, אהרן|אהרן טברסקי}}
== מקורות ==
ויקיפדיה
 
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־08:31, 6 באפריל 2022

רבי אהרן טברסקי (תקמ"ז 1784 - ח' בכסלו תרל"ב 1871) היה האדמו"ר השלישי מצ'רנוביל.

תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לרבי מרדכי מצ'רנוביל וחיה שרה בתו של רבי אהרן הגדול מקרלין שעל שמו הוא קרוי.

היה חתנו של רבי גדליה מליניץ בעל תשואות חן, ובזיווגו השני היה חתנו של בן דודו רבי צבי מקריסצ'וב, בן רבי אברהם מקריסצ'וב[1] ולגרסה אחרת נישא בשנית לסימא חושא בתו של רבי אהרן מטיטיוב ב"ר צבי בן הבעש"ט [2].

בצעירותו הכריחו אביו לכהן באדמו"רות, ומאז הרבה בנסיעות לערי הסביבה. עם פטירת אביו מילא את מקומו בהנהגת עדתו ובמגידות צ'רנוביל ושאר הקהילות. היה נשיא של קופת הצדקה רבי מאיר בעל הנס של כולל ווהלין, ופעל רבות לחיזוק ישוב ארץ ישראל. השפעתו במרחב הרוסי הייתה גדולה.

נהג להכתיר את בניו ונכדיו לאדמו"רים עוד בחייו[3].

נפטר בח' בכסלו תרל"ב ונקבר על פי בקשתו בחלקת סבו רבי מנחם נחום.

משפחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הותיר אחריו ששה ילדים:

  • מזיווג ראשון: חיה שרה, שהייתה אשת רבי ישראל, בן רבי יצחק אייזיק, חתן רבי נחמן מברסלב, ובזיווג שני אשת רבי שלמה מלודמיר נכדו של רבי שלמה מקרלין.
  • פערל, אשת רבי יצחק הלוי פיצ'ניק מברזנה
  • מזיווג שני: רבי מנחם נחום השני מצ'רנוביל.
    • בנו היה רבי מרדכי מלועוו-שדה לבן, אבי שושלת צ'רנוביל כיום.
  • רבי ישעיה משולם זוסיא מצ'רנוביל, חתן דודו רבי מנחם נחום ממקארוב ובזיווג שני חתן רבי פינחס מסלוויטא, ובזיווג שלישי חתן רבי מרדכי זאב רבינוביץ, נכדו של הבעל שם טוב. חתנו היה רבי ישכר דב מבעלז.
  • רבי ברוך אשר מצ'רנוביל, חתן דודו רבי משה מקריסצ'וב.
  • פייגא, אשת רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב.

מקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ויקיפדיה

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ^ כך על פי "מאורי אור" (צ'רנוביל), ו"תורת החסידות" (אלפסי).
  2. ^ אהרן דוד טווערסקי, ספר היחס מטשרנוביל.
  3. ^ למשל את נכדיו ר' גדליה ממאלין ור' מרדכי מלויעב.