רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־12:00, 10 באפריל 2022

הרב מרדכי טברסקי, (מכונה המגיד מצ'רנוביל; תק"ל, 1770 – כ' באייר תקצ"ז, 1837) היה האדמו"ר השני מחסידות צ'רנוביל. כל בניו כיהנו כאדמו"רים ומהם יצאו כמה ענפי חסידות המונים כיום אלפי חסידים, בהם טשרנוביל, טולנה, סקווירא ורחמסטריבקא.

ביוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בצ'רנוביל לשרה ולרבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש ובעל ספר מאור עיניים.

אשתו הראשונה חיה שרה הייתה בתו של הרב אהרן הגדול מקרלין. לאחר פטירתה נישא לפייגא בתו של הרב דוד לייקס תלמידו של הבעל שם טוב. שמונת בניו כיהנו אחרי פטירתו כאדמו"רים ברחבי אוקראינה, והיו מהבולטים בהפצת תורת החסידות באותה תקופה.

כשחייבה הממשלה הרוסית את נתיניה לכנות את עצמם בשם משפחה, בחר הרב מרדכי בשם טברסקי, על שם העיר טבריה, בה התיישבו תלמידי המגיד ממעזריטש.

לרב טברסקי היו חסידים רבים ועיירות רבות מינו אותו כ"מגיד מישרים" שלהם. הוא התנהג בעשירות וברחבות שלא כמנהג אביו, אך אם זאת אכילתו הייתה מעט מאוד וכמעט שלא נהנה מעניינים גשמיים. רבי שלום רוקח מבעלז העריצו ושלח פעם אליו פ"נ ואמר שהוא מפרנס בכספו הרב את הצדיקים הנסתרים^[1],על הערצה זו כותב גם רבי יוסף שאול נתנזון ה"שואל ומשיב": ”והרב הגאון הצדיק מבעלז כק"ש מוהר"ר שלום מבעלזא ז"ל אמר עת הסב בסעודת שבת, שאם היה הצדיק מטשערנאביל במדינתינו היה נוסע כמה פרסאות לקראתו“ (^[2]). בין תלמידיו הרבים היו הרבנים ישראל דב בער מווילעדניק, אברהם דב מאבריטש (ה"בת עין") וישראל יוסף גינזבורג (מדויד הורודוק).

אחיינו (נכד גיסו הרב אברהם מקוריסצ'וב) הרב ישראל מרוז'ין קרא לאחד מבניו (הרב מרדכי פייבוש מהוסיאטין) בשם מרדכי, עוד בחייו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, בניגוד למסורת היהודית האשכנזית, שלא קוראים לילדים בשם אחרי אנשים בעודם בחייהם. כשנשאל על כך, ענה: "הדוד שלנו מצ'רנוביל הוא כבר כמה שנים מעל העולם הזה, כאילו אינו בעולם הזה".

הרב טברסקי היה מעורב בלחץ שהופעל על הרבנית חנה רחל הידועה בכינוי הבתולה מלודמיר להנשא לאיש, למרות אי רצונה.

הרב טברסקי נפטר בקייב בכ' באייר תקצ"ז (1837). בעודו בחיים הכין את מקום קבורתו בבית הקברות בפאתי הכפר אנטיווקה ליד קייב, באמרו ששם אין כנסיות, וכך קול הפעמונים לא יפריע למנוחתו. קברו נמצא באמצע שדה משקיף על גבעות ונהר.

דברי תורתו התפרסמו בספר "ליקוטי תורה" אשר זכה להסכמות ממנהיגי חסידות. בתשס"א (2000-2001) הודפס הספר מחדש במהדורה מתוקנת ובתוספת מפתחות בשם "ליקוטי תורה השלם".

ילדיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאשתו הראשונה, חיה שרה (בתו של הרב אהרון הגדול מקרלין מקרלין):

האדמו"ר רבי אהרון טברסקי ממשיך דרכו בחסידות צ'רנוביל, נולד בשנת תקמ"ז ונפטר בח' בכסלו תרל"ב.
האדמו"ר רבי משה טברסקי מייסד חסידות קוריסטשוב, נולד בשנת תקמ"ט ונפטר בי"ח בטבת תרכ"ו.
האדמו"ר רבי יעקב ישראל טברסקי מחסידות צ'רנוביל ענף צ'רקס, נולד בשנת תקנ"ד ונפטר בי"ג באלול תרל"ו.
מלכה, אשתו של הרב יחיאל מיכל מדרוהוביץ' (בנו של רבי יצחק מיאמפולה^[3]).

מאשתו השנייה, פיגא (בת ר' דוד לייקס, תלמיד הבעל שם טוב):

האדמו"ר רבי מנחם נחום מייסד חסידות מקארוב, נולד בשנת תקס"ה ונפטר בז' בתשרי תרי"א.
האדמו"ר רבי אברהם טברסקי מייסד חסידות טריסק, נולד בשנת תקס"ו ונפטר בב' בתמוז תרמ"ט.
האדמו"ר רבי דוד טברסקי מייסד חסידות טולנא, נולד בשנת תקס"ח ונפטר בי' באייר תרמ"ב.
האדמו"ר רבי יצחק טברסקי מייסד חסידות סקווירא, נולד בשנת תקע"ב ונפטר בי"ז בניסן תרמ"ה.
האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מייסד חסידות רחמסטריווקא, נולד בשנת תקע"ו ונפטר בד' בניסן תרנ"ה.
חנה חיה, אשתו של ר' דוד הורודצקי (נכדו של ר' דוד לייקס), נולדה בשנת ה'תק"ע ונפטרה בשנת תרנ"ג.
שיינדל, אשתו של הרב דב בער פרידמן מליווא, נולדה בשנת תקפ"א ונפטרה בשנת תרס"א בעיר טולנא.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

"מרדכי מן טְשֶׁערְנָאבִּיל", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 291–292, באתר HebrewBooks
ליקוטי תורה, באתר היברובוקס
רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

^ נכדו רבי ישכר דב רוקח היה אומר שמי שאינו מאמין בכך צריך לבדוק אחריו.
^ בהסכמתו על הספר ליקוטי תורה של רבי מרדכי.
^ יצחק הוא בנו של יוסף מיאמפולה (שהוא בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב) וחתנו של רבי ברוך ממז'יבוז'

[1] נכדו רבי ישכר דב רוקח היה אומר שמי שאינו מאמין בכך צריך לבדוק אחריו.

[2] בהסכמתו על הספר ליקוטי תורה של רבי מרדכי.

[3] יצחק הוא בנו של יוסף מיאמפולה (שהוא בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב) וחתנו של רבי ברוך ממז'יבוז'

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 ==ביוגרפיה==
-נולד בצ'רנוביל לשרה ולרבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש ובעל ספר מאור עיניים.
+נולד בצ'רנוביל לשרה ול[[רבי מנחם נחום מצ'רנוביל]], מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש ובעל [[ספר מאור עיניים]].
-אשתו הראשונה חיה שרה הייתה בתו של הרב אהרן הגדול מקרלין. לאחר פטירתה נישא לפייגא בתו של הרב דוד לייקס תלמידו של הבעל שם טוב. שמונת בניו כיהנו אחרי פטירתו כאדמו"רים ברחבי אוקראינה, והיו מהבולטים בהפצת תורת החסידות באותה תקופה.
+אשתו הראשונה חיה שרה הייתה בתו של הרב אהרן הגדול מקרלין. לאחר פטירתה נישא לפייגא בתו של [[הרב דוד לייקס]] תלמידו של הבעל שם טוב. שמונת בניו כיהנו אחרי פטירתו כאדמו"רים ברחבי אוקראינה, והיו מהבולטים בהפצת תורת החסידות באותה תקופה.
 כשחייבה הממשלה הרוסית את נתיניה לכנות את עצמם בשם משפחה, בחר הרב מרדכי בשם טברסקי, על שם העיר טבריה, בה התיישבו תלמידי המגיד ממעזריטש.
-לרב טברסקי היו חסידים רבים ועיירות רבות מינו אותו כ"מגיד מישרים" שלהם. הוא התנהג בעשירות וברחבות שלא כמנהג אביו, אך אם זאת אכילתו הייתה מעט מאוד וכמעט שלא נהנה מעניינים גשמיים. רבי שלום רוקח מבעלז העריצו ושלח פעם אליו פ"נ ואמר שהוא מפרנס בכספו הרב את הצדיקים הנסתרים{{הערה|נכדו רבי ישכר דב רוקח היה אומר שמי שאינו מאמין בכך צריך לבדוק אחריו.}},על הערצה זו כותב גם רבי יוסף שאול נתנזון ה"שואל ומשיב": {{ציטוטון|והרב הגאון הצדיק מבעלז {{מונחון|כק"ש מוהר"ר|כבוד קדושת שמו מורינו הרב רבי}} שלום מבעלזא ז"ל אמר עת הסב בסעודת שבת, שאם היה הצדיק מטשערנאביל במדינתינו היה נוסע כמה פרסאות לקראתו|{{הערה| בהסכמתו על הספר ליקוטי תורה של רבי מרדכי.}}}}. בין תלמידיו הרבים היו הרבנים ישראל דב בער מווילעדניק, אברהם דב מאבריטש (ה"בת עין") וישראל יוסף גינזבורג (מדויד הורודוק). דברי תורתו התפרסמו בספר "ליקוטי תורה" אשר זכה להסכמות ממנהיגי חסידות. בתשס"א (2000-2001) הודפס הספר מחדש במהדורה מתוקנת ובתוספת מפתחות בשם "ליקוטי תורה השלם".אברהם דב אוירבך מאבריטש,
+לרב טברסקי היו חסידים רבים ועיירות רבות מינו אותו כ"מגיד מישרים" שלהם. הוא התנהג בעשירות וברחבות שלא כמנהג אביו, אך אם זאת אכילתו הייתה מעט מאוד וכמעט שלא נהנה מעניינים גשמיים. [[רבי שלום רוקח מבעלז]] העריצו ושלח פעם אליו פ"נ ואמר שהוא מפרנס בכספו הרב את הצדיקים הנסתרים{{הערה|נכדו רבי ישכר דב רוקח היה אומר שמי שאינו מאמין בכך צריך לבדוק אחריו.}},על הערצה זו כותב גם [[רבי יוסף שאול נתנזון]] ה"שואל ומשיב": {{ציטוטון|והרב הגאון הצדיק מבעלז {{מונחון|כק"ש מוהר"ר|כבוד קדושת שמו מורינו הרב רבי}} שלום מבעלזא ז"ל אמר עת הסב בסעודת שבת, שאם היה הצדיק מטשערנאביל במדינתינו היה נוסע כמה פרסאות לקראתו|{{הערה| בהסכמתו על הספר ליקוטי תורה של רבי מרדכי.}}}}. בין תלמידיו הרבים היו הרבנים ישראל דב בער מווילעדניק, אברהם דב מאבריטש (ה"בת עין") וישראל יוסף גינזבורג (מדויד הורודוק).
 אחיינו (נכד גיסו הרב אברהם מקוריסצ'וב) הרב ישראל מרוז'ין קרא לאחד מבניו (הרב מרדכי פייבוש מהוסיאטין) בשם מרדכי, עוד בחייו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, בניגוד למסורת היהודית האשכנזית, שלא קוראים לילדים בשם אחרי אנשים בעודם בחייהם. כשנשאל על כך, ענה: "הדוד שלנו מצ'רנוביל הוא כבר כמה שנים מעל העולם הזה, כאילו אינו בעולם הזה".
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 הרב טברסקי נפטר בקייב בכ' באייר תקצ"ז (1837). בעודו בחיים הכין את מקום קבורתו בבית הקברות בפאתי הכפר אנטיווקה ליד קייב, באמרו ששם אין כנסיות, וכך קול הפעמונים לא יפריע למנוחתו. קברו נמצא באמצע שדה משקיף על גבעות ונהר.
+דברי תורתו התפרסמו בספר "ליקוטי תורה" אשר זכה להסכמות ממנהיגי חסידות. בתשס"א (2000-2001) הודפס הספר מחדש במהדורה מתוקנת ובתוספת מפתחות בשם "ליקוטי תורה השלם".
 ==ילדיו==
 מאשתו הראשונה, חיה שרה (בתו של הרב אהרון הגדול מקרלין מקרלין):
-* האדמו"ר אהרון טברסקי ממשיך דרכו בחסידות צ'רנוביל, נולד בשנת תקמ"ז ונפטר בח' בכסלו תרל"ב.
+* האדמו"ר [[רבי אהרן טברסקי מצ'רנוביל|רבי אהרון טברסקי]] ממשיך דרכו בחסידות צ'רנוביל, נולד בשנת תקמ"ז ונפטר בח' בכסלו תרל"ב.
-* האדמו"ר משה טברסקי מייסד חסידות קוריסטשוב, נולד בשנת תקמ"ט ונפטר בי"ח בטבת תרכ"ו.
+* האדמו"ר [[רבי משה טברסקי מקרסטשוב|רבי משה טברסקי]] מייסד חסידות קוריסטשוב, נולד בשנת תקמ"ט ונפטר בי"ח בטבת תרכ"ו.
-* האדמו"ר יעקב ישראל טברסקי מחסידות צ'רנוביל ענף צ'רקס, נולד בשנת תקנ"ד ונפטר בי"ג באלול תרל"ו.
+* האדמו"ר [[רבי יעקב ישראל טברסקי מצ'רקס|רבי יעקב ישראל טברסקי]] מחסידות צ'רנוביל ענף צ'רקס, נולד בשנת תקנ"ד ונפטר בי"ג באלול תרל"ו.
 * מלכה, אשתו של הרב יחיאל מיכל מדרוהוביץ' (בנו של רבי יצחק מיאמפולה{{הערה|יצחק הוא בנו של יוסף מיאמפולה (שהוא בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב) וחתנו של רבי ברוך ממז'יבוז'}}).
 מאשתו השנייה, פיגא (בת ר' דוד לייקס, תלמיד הבעל שם טוב):
-* האדמו"ר מנחם נחום מייסד חסידות מקארוב, נולד בשנת תקס"ה ונפטר בז' בתשרי תרי"א.
+* האדמו"ר [[רבי מנחם נחום טברסקי ממקרוב|רבי מנחם נחום]] מייסד חסידות מקארוב, נולד בשנת תקס"ה ונפטר בז' בתשרי תרי"א.
-* האדמו"ר אברהם טברסקי מייסד חסידות טריסק, נולד בשנת תקס"ו ונפטר בב' בתמוז תרמ"ט.
+* האדמו"ר [[רבי אברהם טברסקי מטריסק|רבי אברהם טברסקי]] מייסד חסידות טריסק, נולד בשנת תקס"ו ונפטר בב' בתמוז תרמ"ט.
-* האדמו"ר דוד טברסקי מייסד חסידות טולנא, נולד בשנת תקס"ח ונפטר בי' באייר תרמ"ב.
+* האדמו"ר [[רבי דוד טברסקי מטולנא|רבי דוד טברסקי]] מייסד חסידות טולנא, נולד בשנת תקס"ח ונפטר בי' באייר תרמ"ב.
-* האדמו"ר יצחק טברסקי מייסד חסידות סקווירא, נולד בשנת תקע"ב ונפטר בי"ז בניסן תרמ"ה.
+* האדמו"ר [[רבי יצחק טברסקי מסקווירא|רבי יצחק טברסקי]] מייסד חסידות סקווירא, נולד בשנת תקע"ב ונפטר בי"ז בניסן תרמ"ה.
-* האדמו"ר יוחנן טברסקי מייסד חסידות רחמסטריווקא, נולד בשנת תקע"ו ונפטר בד' בניסן תרנ"ה.
+* האדמו"ר [[רבי יוחנן טברסקי אבי שושלת רחמסטריווקא|רבי יוחנן טברסקי]] מייסד חסידות רחמסטריווקא, נולד בשנת תקע"ו ונפטר בד' בניסן תרנ"ה.
 * חנה חיה, אשתו של ר' דוד הורודצקי (נכדו של ר' דוד לייקס), נולדה בשנת ה'תק"ע ונפטרה בשנת תרנ"ג.
 * שיינדל, אשתו של הרב דב בער פרידמן מליווא, נולדה בשנת תקפ"א ונפטרה בשנת תרס"א בעיר טולנא.