הדפוס העברי בפיורדא: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
הוספת נתון
 
(20 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:


== סקירה ==
== סקירה ==
בית הדפוס הראשון בפיורדא החל לפעול בשנת תנ"א, הדפוס הוקם בעקבות סגירת הדפוס בווילהמרשדארף, מיני אז פעלו מספר בתי דפוס בעיר.
בית הדפוס הראשון בפיורדא החל לפעול בשנת תנ"א, הדפוס הוקם בעקבות סגירת הדפוס בווילהמרשדארף הסמוכה, מיני אז פעלו מספר בתי דפוס בעיר.


הדפוס הראשון הוקם על ידי רבי יוסף שניאור בעידוד אביו פרנס עדת ישראל בפיורדא הטפסר רבי שלמה זלמן שניאור, רבי יוסף השיג קיומים וכתבי זכייה מהנסיך כריסטיאן אלברט להקמת בדפוס,  
=== '''דפוס רבי יוסף שניאור''' ===
{{הפניה לערך מורחב|דפוס רבי יוסף שניאור - פיורדא}}
הדפוס הראשון הוקם על ידי [[רבי יוסף שניאור|'''רבי יוסף שניאור''']] בעידוד אביו פרנס עדת ישראל בפיורדא הטפסר רבי שלמה זלמן שניאור, (בן ישראל יהושע אברהם, בן שלמה). רבי יוסף השיג רשיונות זכייה מהנסיך כריסטיאן אלברט להקמת הדפוס,


המפקח על הדפוס היה [[רבי משה מנחם נחום כ"ץ]] ב"ר יהודה ליב מקראקא שהיה עשיר ניסיון בכל ענפי הדפוס,  
בשנת תנהלך לעולמו רבי יוסף שניאור וניהול הדפוס עבר לידי אחיו רבי אברהם שניאור, יחד עם גיסו רבי יצחק בינג, בן פנחס זליגמן בינגען.


המגיהים: תנ"א 1691 - תנ"ב 1962 - [[רבי רפאל ב"ר מרדכי גומפיל אלטשול|רבי רפאל בן מרדכי גומפיל אלטשול]] מפראג; תנ"ב 1692 - תנ"ה 1695 - [[רבי שמואל זנוויל ב"ר יעקב]] פפיטש מקראקא; תנ"ו 1696 - תנ"ז 1697 - רבי חיים זעליג ב"ר נתנאל ש"ץ מפיורדא.
====הספרים שהודפסו בדפוס זה:====
'''בשנת תנ"א:''' [[מגלה עמוקות]], [[גלילות ארץ ישראל]], [[הנהגת האדם]], [[טוביה]], [[יורה חטאים]], [[ישועות ונחמות]], [[עט סופר]].


המסדרים: רבי יעקב צבי ב"ר משה איסטרייך (תנ"א תנ"ז), רבי צבי ב"ר פלק כ"ץ קימלברוט (תנ"א תנ"ב), רבי ירמיה אריה ב"ר שמואל זנוויל פפיטש (תנ"ד תנ"ח), רבי שמחה ב"ר יצחק יידליש כ"ץ (תנתנ"ד), ואחותו רייכל (תנ"ב תנ"ח)
'''בשנת תנ"ב:''' שולחן ערוך - חושן משפט, אגרת הקודש, זהב שיבה, כנסת הגדולה - חושן משפט, נחלת שבעה, קהלת יעקב, שו"ת מהר"י בן לב - חלק ד'.
 
'''בשנת תנ"ג:''' חכם לב, חלקי אבנים, פטירת מרים ואהרן, קצור של"ה, שבתא דריגלא.
 
'''בשנת תנ"ד:''' ארחות צדיקים, געטליך ליד, מעשי ה', עלה דיונה.
 
'''בשנת תנ"ה:''' בן סירא, תקון שבת.
 
'''בשנת תנ"ו:''' זרע קודש, קצור של"ה.
 
'''בשנת תנ"ז:''' דרך ישרה, מאור הקטן, [[ספר ראשון מקור החיים|ראשון מקור החיים]], [[ספר משתה יין|משתה יין]], ש"ע של רבי אליעזר הקטן.
 
'''בשנת תנ"ח:''' וזאת ליהודה, ליד, מעשה שושן, צדיק תמים, תקוני שטרות.
 
=== '''דפוס רבי מאדל מאנשבך''' ===
{{הפניה לערך מורחב|דפוס רבי מאדל מאנשבך - פיורדא}}
 
בסוף שנת תנ"א הוקם דפוס נוסף על ידי הפרנס השתדלן, [[רבי מאדל מאנשבאך]], את הדפוס הוא הקים בביתו של גיסו ממנהיגי הקהילה רבי צבי הירש ב"ר יוסף הלוי סג"ל.
 
בשנת תסעקב מלשינות הורתה הממשלה לשרוף את כל הספרים, מיני אז פסקה פעילות בית הדפוס.


המדפיס: רבי ישכר בער ב"ר ישכר כ"ץ מפראג (תנ"א)
==== הספרים שהודפסו בדפוס זה: ====
'''בשנת תנ"א:''' תחית המתים.


בשנת תנ"ב כאשר היו עסוקים בהדפסת הש"ע ח"מ, הלך לעולמו רבי יוסף שניאור וניהול הדפוס עבר לידי אחיו רבי אברהם שניאור, יחד עם רבי יצחק בינג.
'''בשנת תנ"ב:''' הגן, יפה תואר על מדרש רבה


=== הספרים שהודפסו בדפוס זה: ===
'''בשנת תנ"ג:''' תפוחי זהב.
'''בשנת תנ"א:''' [[גלילות ארץ ישראל]], [[הנהגת האדם]], [[טוביה]], [[יורה חטאים]], [[ישועות ונחמות]], [[מגלה עמוקות]], [[עט סופר]].


'''בשנת תנ"ב:''' שולחן ערוך - חושן משפט, אגרת הקודש, זהב שיבה, כנסת הגדולה - חושן משפט, נחלת שבעה, קהלת יעקב, שו"ת מהר"י בן לב - חלק ד'.
בשנת תנ"ד: בית שמואל.
 
בשנת תנ"ה:


'''בשנת תנ"ג:'''
בשנת תנ"ו: