רבי יצחק אייזיק טאביר (טאובר): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←צאצאיו) |
||
| (8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי יצחק אייזיק טאביר (מכונה גם 'טאובר', 'טויבר'. תר"י - תרס"ב, 1850 - 1902) כיהן כאב"ד פוטילה שברומניה, ומחבר הספר '[[מטל השמים]]' על פרקי אבות. | רבי יצחק אייזיק טאביר (מכונה גם 'טאובר', 'טויבר'. תר"י - תרס"ב, 1850 - 1902) כיהן כאב"ד פוטילה שברומניה, ומחבר הספר '[[ספר מטל השמים|מטל השמים]]' על פרקי אבות. | ||
[[קובץ:Qt large.jpg|ממוזער|181x181 פיקסלים]] | |||
== ביוגרפיה == | == ביוגרפיה == | ||
נולד בתר"י 1850 לאביו [[רבי אפרים זלמן טאביר (טאובר)|רבי אפרים זלמן טאביר]] אב"ד זבלטוב, נשא את גיטל בתו של [[רבי צבי הירש שפירא]] אב"ד ראדוביץ, לאחר שנת תרל"ד 1874 נתמנה לאב"ד בפוטילה<ref>בשו"ת מהרי"א הלוי: סי' יג, תשובה אליו לזבלטוב משנת תרל"ד </ref>, בשנת תרנ"ג החליט לעלות לארץ והתיישב בירושלים, זמן קצר לאחר מכן פרצה מגיפה ואחד מילדיהם נפטר, לאחר מקרה זה חזרו לרומניה לבקשת אשתו גיטל שאמרה כי עלתה לארץ לחיות בה ולא למות בה, יום שישי אחד לאחר הדלקת נרות בא חייל אוסטרי לביתם וביקש שימכרו לו יי"ש, האשה סירבה בשל השבת שנכנסה, והחייל דקר אותה למוות, רבי יצחק סבר שמותה היה עונש על ירדתם מהארץ והחליט לחזור ולהתיישב בארץ, בשנת תרנ"ז 1897 עלה יחד עם בנו יהודה ליב והתיישב בצפת, את שאר ילדיו פיזר בין קרוביו ברומניה, טרם עלייתו הספיק להדפיס את ספרו מטל השמים בשנת תרנ"ו 1956. נפטר | נולד בתר"י 1850 לאביו [[רבי אפרים זלמן טאביר (טאובר)|רבי אפרים זלמן טאביר]] אב"ד זבלטוב, נשא את גיטל בתו של [[רבי צבי הירש שפירא (אב"ד רדאוץ)|רבי צבי הירש שפירא]] אב"ד ראדוביץ, לאחר שנת תרל"ד 1874 נתמנה לאב"ד בפוטילה<ref>בשו"ת מהרי"א הלוי: סי' יג, תשובה אליו לזבלטוב משנת תרל"ד </ref>, בשנת תרנ"ג החליט לעלות לארץ והתיישב בירושלים, זמן קצר לאחר מכן פרצה מגיפה ואחד מילדיהם נפטר, לאחר מקרה זה חזרו לרומניה לבקשת אשתו גיטל שאמרה כי עלתה לארץ לחיות בה ולא למות בה, יום שישי אחד לאחר הדלקת נרות בא חייל אוסטרי לביתם וביקש שימכרו לו יי"ש, האשה סירבה בשל השבת שנכנסה, והחייל דקר אותה למוות, רבי יצחק סבר שמותה היה עונש על ירדתם מהארץ והחליט לחזור ולהתיישב בארץ, בשנת תרנ"ז 1897 עלה יחד עם בנו יהודה ליב והתיישב בצפת, את שאר ילדיו פיזר בין קרוביו ברומניה, טרם עלייתו הספיק להדפיס את ספרו מטל השמים בשנת תרנ"ו 1956. נפטר בפורים תרס"ב 1902 ונקבר בצפת, לאחר פטירתו חזר בנו יהודה ליב לרומניה. | ||
== חיבוריו == | == חיבוריו == | ||
בשנת תרנ"ו 1896 הדפיס את הספר '[[מטל השמים]]' פירוש למסכת אבות, וזהו החיבור היחיד שידוע ממנו, ההסכמות לספר ניתנו כבר בשנת תרמ"ג 1883 ומלשון ההסכמות ברור כי ניתנו על חיבורים נוספים בהלכה ועוד שאינם בידינו, לפי המסורת של המשפחה כל חיבוריו עלו באש בשריפה שפרצה בביתו ורק פירושו על מסכת אבות נשאר לפליטה. | בשנת תרנ"ו 1896 הדפיס את הספר '[[ספר מטל השמים|מטל השמים]]' פירוש למסכת אבות, בנו [[רבי אליעזר טאובר]] עסק בעריכת הספר והבאתו לדפוס, וזהו החיבור היחיד שידוע ממנו, ההסכמות לספר ניתנו כבר בשנת תרמ"ג 1883 ומלשון ההסכמות ברור כי ניתנו על חיבורים נוספים בהלכה ועוד שאינם בידינו, לפי המסורת של המשפחה כל חיבוריו עלו באש בשריפה שפרצה בביתו ורק פירושו על מסכת אבות נשאר לפליטה. | ||
== תשובות אליו | == צאצאיו == | ||
* [[רבי אליעזר טאובר|ר' אליעזר טאובר]] | |||
* רחל אשת ר' אפרים פישל בארטפעלד. | |||
* | |||
== תשובות אליו == | |||
* שו"ת מהר"י אשכנזי: יו"ד סי' טו, טז. (לרבי יצחק אייזיק טאביר בזאבילטוב) | * שו"ת מהר"י אשכנזי: יו"ד סי' טו, טז. (לרבי יצחק אייזיק טאביר בזאבילטוב) | ||
* שו"ת ברכת רצ"ה: סי' יג<ref>התשובה לר' יצחק אייזיק ללא שם משפחה אולם ככל הנראה מדובר בר' יצחק אייזיק טאביר, על פי השוואה של התאריך והנושא לתשובות שצוינו</ref> | |||
* שו"ת מהרי"א הלוי: סי' יג, (התשובה משנת תרל"ד, לרבי יצחק אייזיק מזאבליטוב). | * שו"ת מהרי"א הלוי: סי' יג, (התשובה משנת תרל"ד, לרבי יצחק אייזיק מזאבליטוב). | ||
| שורה 18: | שורה 26: | ||
{{אנציקלופדיה לחכמי גליציה|ג|9|עמודים=1}} | {{אנציקלופדיה לחכמי גליציה|ג|9|עמודים=1}} | ||
== הערות שוליים == | |||
[[קטגוריה:אישים שחיו ברומניה]] | [[קטגוריה:אישים שחיו ברומניה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שחיו בפוטילה]] | [[קטגוריה:אישים שחיו בפוטילה]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:35, 19 במאי 2024
רבי יצחק אייזיק טאביר (מכונה גם 'טאובר', 'טויבר'. תר"י - תרס"ב, 1850 - 1902) כיהן כאב"ד פוטילה שברומניה, ומחבר הספר 'מטל השמים' על פרקי אבות.
ביוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בתר"י 1850 לאביו רבי אפרים זלמן טאביר אב"ד זבלטוב, נשא את גיטל בתו של רבי צבי הירש שפירא אב"ד ראדוביץ, לאחר שנת תרל"ד 1874 נתמנה לאב"ד בפוטילה[1], בשנת תרנ"ג החליט לעלות לארץ והתיישב בירושלים, זמן קצר לאחר מכן פרצה מגיפה ואחד מילדיהם נפטר, לאחר מקרה זה חזרו לרומניה לבקשת אשתו גיטל שאמרה כי עלתה לארץ לחיות בה ולא למות בה, יום שישי אחד לאחר הדלקת נרות בא חייל אוסטרי לביתם וביקש שימכרו לו יי"ש, האשה סירבה בשל השבת שנכנסה, והחייל דקר אותה למוות, רבי יצחק סבר שמותה היה עונש על ירדתם מהארץ והחליט לחזור ולהתיישב בארץ, בשנת תרנ"ז 1897 עלה יחד עם בנו יהודה ליב והתיישב בצפת, את שאר ילדיו פיזר בין קרוביו ברומניה, טרם עלייתו הספיק להדפיס את ספרו מטל השמים בשנת תרנ"ו 1956. נפטר בפורים תרס"ב 1902 ונקבר בצפת, לאחר פטירתו חזר בנו יהודה ליב לרומניה.
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרנ"ו 1896 הדפיס את הספר 'מטל השמים' פירוש למסכת אבות, בנו רבי אליעזר טאובר עסק בעריכת הספר והבאתו לדפוס, וזהו החיבור היחיד שידוע ממנו, ההסכמות לספר ניתנו כבר בשנת תרמ"ג 1883 ומלשון ההסכמות ברור כי ניתנו על חיבורים נוספים בהלכה ועוד שאינם בידינו, לפי המסורת של המשפחה כל חיבוריו עלו באש בשריפה שפרצה בביתו ורק פירושו על מסכת אבות נשאר לפליטה.
צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' אליעזר טאובר
- רחל אשת ר' אפרים פישל בארטפעלד.
תשובות אליו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שו"ת מהר"י אשכנזי: יו"ד סי' טו, טז. (לרבי יצחק אייזיק טאביר בזאבילטוב)
- שו"ת ברכת רצ"ה: סי' יג[2]
- שו"ת מהרי"א הלוי: סי' יג, (התשובה משנת תרל"ד, לרבי יצחק אייזיק מזאבליטוב).
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
ד"ר ברינה טאובר-פרידר, דע את אבותיך: קורות משפחת ר' יצחק טאובר מדוד המלך ועד ימינו, עמ' 215
מאיר הניש, עיר ומתים: זבלוטוב המלאה והחרבה
הרב מאיר וונדר , "רבי יצחק אייזיק טאביר (טאובר)", אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ג, עמ' 1, באוצר החכמה