רבי ישראל נחמן דרוהוביצ'ר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== ביוגרפיה == | == ביוגרפיה == | ||
נולד בסטנסילב לאביו רבי יוסף שהיה מתלמידי הבעש"ט ומהחסידים הראשונים בדרוהוביטש<ref>כפי הנראה שמו ישראל הוא ע"ש הבעש"ט - בספר פקודת המלך מזכיר את הבעש"ט "אשר שמי בקרבו" ומאוחר יותר מזכירו שוב "אשר שמי נקרא בשמו"</ref>, למד אצל [[רבי יוסף בלוך]] בעל ה'גנזי יוסף' והיה רבו המובהק, בהיותו כבר בן 22 חיבר 2 חיבורים גדולים שקיבל עליהם הסכמות מגדולי פולין, נשא בזיווג ראשון אשה מאוסטרהא דור חמישי למהרש"א, שם כיהן לאחר מכן כדיין ורב, לאחמ"כ היה אב"ד שימונדא בהונגריה, | נולד בסטנסילב לאביו רבי יוסף שהיה מתלמידי הבעש"ט ומהחסידים הראשונים בדרוהוביטש<ref>כפי הנראה שמו ישראל הוא ע"ש הבעש"ט - בספר פקודת המלך מזכיר את הבעש"ט "אשר שמי בקרבו" ומאוחר יותר מזכירו שוב "אשר שמי נקרא בשמו"</ref>, למד אצל [[רבי יוסף בלוך]] בעל ה'גנזי יוסף' והיה רבו המובהק, בהיותו כבר בן 22 חיבר 2 חיבורים גדולים שקיבל עליהם הסכמות מגדולי פולין, נשא בזיווג ראשון אשה מאוסטרהא דור חמישי למהרש"א, שם כיהן לאחר מכן כדיין ורב, לאחמ"כ היה אב"ד שימונדא בהונגריה, בסביבות שנת תקס"ג החליט לעלות לארץ עם משפחתו, בדרכו התעכב מעט בגרוסוורדין והרביץ שם תורה, לאחמ"כ יצא לאיטליה והתעכב בליוורנו כחצי שנה שם התידד עם החיד"א, לאחר עלותו ארצה כיהן כאב"ד צידון, וישב בצפת, יצא לליוורנו פעמיים כדי להפיץ את ספריו ואף התגורר שם כמה שנים | ||
== חיבוריו == | == חיבוריו == | ||
גרסה אחרונה מ־19:27, 7 במאי 2022
רבי ישראל נחמן דרוהוביטשר אשכנזי (תק"ה - תקפ"ה, 1745 - 1825) בן תלמיד הבעש"ט ר' יוסף, היה תלמיד חכם חסידי ומחבר וגאון נערץ על גדולי דורו.
ביוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בסטנסילב לאביו רבי יוסף שהיה מתלמידי הבעש"ט ומהחסידים הראשונים בדרוהוביטש[1], למד אצל רבי יוסף בלוך בעל ה'גנזי יוסף' והיה רבו המובהק, בהיותו כבר בן 22 חיבר 2 חיבורים גדולים שקיבל עליהם הסכמות מגדולי פולין, נשא בזיווג ראשון אשה מאוסטרהא דור חמישי למהרש"א, שם כיהן לאחר מכן כדיין ורב, לאחמ"כ היה אב"ד שימונדא בהונגריה, בסביבות שנת תקס"ג החליט לעלות לארץ עם משפחתו, בדרכו התעכב מעט בגרוסוורדין והרביץ שם תורה, לאחמ"כ יצא לאיטליה והתעכב בליוורנו כחצי שנה שם התידד עם החיד"א, לאחר עלותו ארצה כיהן כאב"ד צידון, וישב בצפת, יצא לליוורנו פעמיים כדי להפיץ את ספריו ואף התגורר שם כמה שנים
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פקודת המלך, יישוב קושיות המשנה למלך על הרמב"ם, והספד על רבי משולם איגרא, ליוורנו תקס"ד
- מכתב אמת ליעקב, הספד על רבי יעקב חיים בן נאיים, ליוורנו תקס"ד
- יקרא דחיים, הספד על רבי חיים אלאזראקי, שאלוניקי תקע"ג
- קהלת עם פירוש חמדת ישראל, ליוורנו תק"פ
מקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יעקב שלום גפנר, אור הגליל ירושלים תשל"ו, עמ': רלז-רמח.
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ^ כפי הנראה שמו ישראל הוא ע"ש הבעש"ט - בספר פקודת המלך מזכיר את הבעש"ט "אשר שמי בקרבו" ומאוחר יותר מזכירו שוב "אשר שמי נקרא בשמו"