רבי דוד טברסקי מטולנא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
הוציא שלושה ספרים בחייו: | הוציא שלושה ספרים בחייו: | ||
*'''מגן דוד''' (ז'יטומיר תרי"ב, לובלין תרל"ג, לבוב תר"מ){{הערה|1=הספר יצא במהדורה מתוקנת בה'תש"ך (1960) על ידי נינו רבי יוחנן טברסקי - האדמו"ר מטולנא בבית וגן, ירושלים, בתוספת הקדמה על אופן לימוד ספרי חסידות. בהוצאות אלו הספר הודפס בכתב רש"י. לפחות שלש מהדורות נוספות חדשות, באותיות מרובעות, יצאו החל משנת התשס"ח (2008), בידי רבי אשר ישעיה מלכיאל, מבית שמש (נכדו של רבי יוחנן).}} | *'''[[מגן דוד]]''' (ז'יטומיר תרי"ב, לובלין תרל"ג, לבוב תר"מ){{הערה|1=הספר יצא במהדורה מתוקנת בה'תש"ך (1960) על ידי נינו רבי יוחנן טברסקי - האדמו"ר מטולנא בבית וגן, ירושלים, בתוספת הקדמה על אופן לימוד ספרי חסידות. בהוצאות אלו הספר הודפס בכתב רש"י. לפחות שלש מהדורות נוספות חדשות, באותיות מרובעות, יצאו החל משנת התשס"ח (2008), בידי רבי אשר ישעיה מלכיאל, מבית שמש (נכדו של רבי יוחנן).}} | ||
*'''ברכת דוד''' (ז'יטומיר תרכ"ב) | *'''[[ברכת דוד]]''' (ז'יטומיר תרכ"ב) | ||
*'''קהלת דוד''' (לובלין תרמ"ב) | *'''[[קהלת דוד]]''' (לובלין תרמ"ב) | ||
==צאצאיו== | ==צאצאיו== | ||
גרסה אחרונה מ־11:34, 10 באפריל 2022
רבי דוד טברסקי (תקס"ח, 1808 - י' באייר תרמ"ב, 1882) היה בנו השישי של רבי מרדכי מצ'רנוביל, ומקים חסידות טולנה.
תולדותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בצ'רנוביל לרבי מרדכי ופייגא, בתו של רבי דוד לייקס תלמיד הבעל שם טוב. נולד בעת חתונת אחותו מלכה עם רבי יחיאל מיכל מדרוהוביץ', נכדו של רבי ברוך ממז'יבוז' ובסנדקאות כובד רבי ברוך. נקרא על שם סבו רבי דוד לייקס. רבי ברוך אמר על בכייתו:"הקטן בוכה כמו חכם". לימים ייחסו בחסידות טולנא משמעות רבה למשפט זה. בילדותו למד אצל אחיו רבי יעקב ישראל מצ'רקס. בגיל 5 התארס עם פייגא יענטע דבורה, בתו של רבי ישראל אברהם מצ'רני-אוסטרהא בנו של רבי זושא מאניפולי וחתנו וממלא מקומו של רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה. ארוסתו התייתמה שנה לאחר מכן וגדלה אצל אביו רבי מרדכי. נישא בגיל 13 בצ'רנוביל. נסע גם לרבי אברהם יהושע השיל מאפטא על פי עצת אביו.
תקופה לאחר פטירת אביו בשנת תקצ"ז, החל לכהן באדמו"רות בווסילקיוב הסמוכה לקייב. שמו התפרסם באזור וחסידים רבים נסעו לחצרו. עקב התפתחות החצר, נחשד על ידי השלטונות במרידה וסבל מרדיפות. בשנת תרי"ב עבר לטאלנה שבדרום אוקראינה. על סיבת מעברו יש שתי גרסאות, או מפחד מהשלטון או בגלל שטולנה הייתה גבוהה והאוויר בה הטיב לרבי דוד. עם מעברו חובר שיר עממי בין יהודי אוקראינה:"דער רבי איז געווען אין וואסילקוב יעצט איז ער אין טאלנא" (הרבי היה בוואסילקוב וכעת הוא בטולנה) או בגרסה אחרת "רבי דוד'ל, רבי דוד'ל וואסילקיובער, וואסילקיובער, און יעצט איז ער אין טאלנא" (רבי דוד מווסילקיוב, כעת הוא בטולנה). השיר הושר בעצב בווסילקיוב ובשמחה בטולנה, והושר גם בליצנות בפי מתנגדים והמשכילים[1].
לאחר מעברו לטולנה גדלה חצרו ואלפי חסידים נסעו אליו בהיותו בעל מופת ופועל ישועות. בין חסידיו היה בן אחיינו, רבי מרדכי דב מהורניסטייפול. רבי דוד נהג כאביו לנסוע מעיירה לעיירה לחזק את היהודים ולומר לפניהם דרשות חסידיות. בתקופה זו הדפיס חלק מספריו. בין מסעותיו נסע גם פעמיים לאודסה שהייתה עיר של משכילים. במסורת חסידי טולנה מסופר שבנסיעותיו אלו משכילים רבים הפכו למאמינים ואדוקים. בשנת תרל"ז שכל את בנו היחיד, הרב מרדכי.
בשנת תרל"ח (1878) עבר לגליציה בתחילה התגורר בפודוולוטשיסק ולאחמ"כ בברודי, גם על סיבת מעברו לגליציה נאמרו שתי גרסאות, או עקב רדיפות השלטונות באוקראינה. או לגרסה אחרת מחמת רצונו לערוך 'גלות' אחר מות בנו, ולהפיץ ולחזק את תורת החסידות. לאחר שנה וחצי, גברו עליו לחצי החסידים והוא חזר לאוקראינה. בשנת תרמ"א נחלש רבי דוד, עקב זקנותו ועקב הפוגרומים באוקראינה[2]. באייר תרמ"ב עמדה להיערך שמחת הבר מצווה של נכדו מנחם נחום (נחומצ'ה), שיועד ליורשו באדמו"רות. רבי דוד שלח מכתבי הזמנה לחסידים רבים ושלח חסידים לעיירות אוקראינה לעודד את החסידים לבוא. רבי דוד ביקש מהחסידים לבוא כבר לשבת שלפני הבר מצווה, (י' באייר). בשבת זו קראו בתורה את פרשת אחרי מות. רבי דוד תמיד הקפיד לא לעלות לתורה בשבת זו, אך בפעם זו ביקש לעלות לתורה ואכן באותו יום נפטר.
היה מפורסם כאדם שמח ובהשפעתו חסידי טולנה התאפיינו בעליצות. כמו כן היה אדם שנון, ובספרות והמסורת החסידית נפוצות אימרות כנף בשמו.
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הוציא שלושה ספרים בחייו:
- מגן דוד (ז'יטומיר תרי"ב, לובלין תרל"ג, לבוב תר"מ)[3]
- ברכת דוד (ז'יטומיר תרכ"ב)
- קהלת דוד (לובלין תרמ"ב)
צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נכדו רבי מנחם נחום, הוכתר לממלא מקומו כינוקא.
בנותיו היו:
- חיה, אשת רבי מנחם נחום טברסקי מטריסק בריסק.
- שיינדיל, אשת רבי מנחם נחום טברסקי משפיקוב.
- ציזיא חנה, אשת הרב חיים מאיר הלפרין מברדיצ'ב ובזיווג שני אשת רבי מרדכי טברסקי מרחמסטריווקה.
תשובות אליו[עריכה | עריכת קוד מקור]
שו"ת שאילת שלום תנינא, סי' מט
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שלמה זלמינא וינברג, נצח שבנצח, תשנ"ד
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבי דוד מטולנה ב"כרם החסידות", היברובוקס.
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ^ לשיר זה מספר לחנים, שניים מהם מושרים עד היום בחסידות טולנה.
- ^ אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה עלה לשלטון ומיד החלו פוגרומים ברחבי אוקראינה. בשנת תרמ"ב נחקקו חוקים מפלים נגד היהודים.
- ^ הספר יצא במהדורה מתוקנת בה'תש"ך (1960) על ידי נינו רבי יוחנן טברסקי - האדמו"ר מטולנא בבית וגן, ירושלים, בתוספת הקדמה על אופן לימוד ספרי חסידות. בהוצאות אלו הספר הודפס בכתב רש"י. לפחות שלש מהדורות נוספות חדשות, באותיות מרובעות, יצאו החל משנת התשס"ח (2008), בידי רבי אשר ישעיה מלכיאל, מבית שמש (נכדו של רבי יוחנן).