רבי מנחם נחום מצ'רנוביל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
רבי''' מנחם נחום''' (ה'ת"ץ - י"א בחשוון ה'תקנ"ח) (ידוע כ'''המאור עיניים''' על שם ספרו) היה מתלמידי הבעש"ט ומייסדה של חסידות צ'רנוביל, חסידות ממנה יצאו ענפי חסידות אחדים המונים כיום אלפי חסידים, בהם: [[חסידות טשרנוביל|טשרנוביל]], [[חסידות טאלנה|טאלנא]], [[חסידות סקווירא|סקווירא]], ו[[חסידות רחמסטריווקה|רחמסטריבקא]]. | רבי''' מנחם נחום''' (ה'ת"ץ - י"א בחשוון ה'תקנ"ח) (ידוע כ'''המאור עיניים''' על שם ספרו) היה מתלמידי הבעש"ט ומייסדה של חסידות צ'רנוביל, חסידות ממנה יצאו ענפי חסידות אחדים המונים כיום אלפי חסידים, בהם: [[חסידות טשרנוביל|טשרנוביל]], [[חסידות טאלנה|טאלנא]], [[חסידות סקווירא|סקווירא]], ו[[חסידות רחמסטריווקה|רחמסטריבקא]]. | ||
== | ==ביוגרפיה== | ||
נולד בעיר נורינסק, במדינת ווהלין שבמערב אוקראינה, לרב צבי בנו של רבי נחום גאון שיש המזהים אותו עם רבי "אדם בעל שם". | נולד בעיר נורינסק, במדינת ווהלין שבמערב אוקראינה, לרב צבי הירש בנו של רבי נחום גאון שיש המזהים אותו עם רבי "אדם בעל שם". | ||
בעודו ילד נתייתם מאביו, ובחינוכו טיפל דודו רבי נחום אחי אביו. | בעודו ילד נתייתם מאביו, ובחינוכו טיפל דודו רבי נחום אחי אביו. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
עוד בחיי רבו החל רבי נחום לנסוע לעיירות בווהלין לעורר את העם בדרשות מוסר וחסידות. לאחר פטירת רבו המגיד ממזריטש, הוא החל לנהוג באדמורו"ת בנרינסק, פראהאביטש (פוהרבישצ'ה), ואחריה בצ'רנוביל והתפרסם בקדושתו ובפזרנות של כספו לצדקה ולפדיון שבוים. | עוד בחיי רבו החל רבי נחום לנסוע לעיירות בווהלין לעורר את העם בדרשות מוסר וחסידות. לאחר פטירת רבו המגיד ממזריטש, הוא החל לנהוג באדמורו"ת בנרינסק, פראהאביטש (פוהרבישצ'ה), ואחריה בצ'רנוביל והתפרסם בקדושתו ובפזרנות של כספו לצדקה ולפדיון שבוים. | ||
נפטר בי"א בחשוון ה'תקנ"ח, ונטמן בעיר צ'רנוביל. דברי תורתו יצאו בספר "מאור עיניים" אשר נחשב לאחד מספרי היסוד של החסידות. דברי תורתו על | נפטר בי"א בחשוון ה'תקנ"ח, ונטמן בעיר צ'רנוביל. | ||
דברי תורתו יצאו בספר "מאור עיניים" אשר נחשב לאחד מספרי היסוד של החסידות. דברי תורתו על הש"ס הודפסו בסוף הספר מאור עיניים, תחת הכותר "ישמח לב". | |||
==מתלמידיו== | ==מתלמידיו== | ||
* רבי אברהם דב מאבריטש מחבר הספר [[בת עין]]. | * רבי אברהם דב מאבריטש מחבר הספר [[בת עין]]. | ||
* בנו רבי מרדכי טברסקי (-"המגיד מטשרנוביל"). | * בנו [[רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל|רבי מרדכי טברסקי]] (-"המגיד מטשרנוביל"). | ||
* רבי שכנא צבי מנמירוב, מגיד מישרים בעיר נמירוב בזמן תלמידי הבעל שם טוב, בסביבות השנים ה'ת"ף - ה'תק"ם, ומחבר ספרי "הרי בשמים" על חמשה חומשי תורה ועל חידושי הלכות ואגדות (מצאצאיו - הרב בן ציון לִכטמן). | * רבי שכנא צבי מנמירוב, מגיד מישרים בעיר נמירוב בזמן תלמידי הבעל שם טוב, בסביבות השנים ה'ת"ף - ה'תק"ם, ומחבר ספרי "הרי בשמים" על חמשה חומשי תורה ועל חידושי הלכות ואגדות (מצאצאיו - הרב בן ציון לִכטמן). | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
אשתו: שרה, נכדתו של הרב יצחק שפירא, אב"ד בקובל ולובלין. | אשתו: שרה, נכדתו של הרב יצחק שפירא, אב"ד בקובל ולובלין, ב"ר נתן נטע אב"ד הורודנא בעל מבוא שערים. | ||
צאצאיו: | |||
* הרב מרדכי טברסקי (ה'תק"ל - כ' באייר ה'תקצ"ז), המגיד מטשרנוביל. | * הרב מרדכי טברסקי (ה'תק"ל - כ' באייר ה'תקצ"ז), המגיד מטשרנוביל. | ||
* הרב משה טברסקי. | * הרב משה טברסקי. נפטר ביוסטינגרד, ממנו מסתעפים כל משפחת טברסקי שאינם אדמור"ים. | ||
* מלכה, אשתו של הרב אברהם בן הרב צבי, המגיד מקאריסטשאוו. בניהם: | * מלכה, אשתו של הרב אברהם בן הרב צבי, המגיד מקאריסטשאוו. בניהם: | ||
** הרב ישראל ( - ב' באייר ה'תר"ז), המגיד מבאהפלי, מחבר הספר "עטרת תפארת ישראל". חתנו היה הרב יהודה לייב אפשטיין אביו של רבי מנחם נחום מקוברין. | ** הרב ישראל ( - ב' באייר ה'תר"ז), המגיד מבאהפלי, מחבר הספר "עטרת תפארת ישראל". חתנו היה הרב יהודה לייב אפשטיין אביו של רבי מנחם נחום מקוברין. | ||