רבי דוד אביגדור

מתוך צפונות ויקי

רבי דוד ב"ר אברהם ישכר בר אביגדור (כ' תשרי תרנ"ח – ר"ה תש"ג,  1943 – 1898) אב"ד אנדריכוב, היה רב מחנך וסופר, נשיא תנועת תורה ועבודה בגליציה המערבית, וממיסדי השומר הדתי.

ביוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי דוד אבגדור נולד בכ' תשרי לאביו רבי אברהם ישכר בר, למד תורה מפי אביו ומפי אחיו רבי יעקב, מגיל י"ד כתב מאמרים בעתונים, ופרסם באידישאס טאגבלאט הלבובי ואידישע שטימע הוורשאי, על הפיליטונים שלו חתם רודגיבא, היפוך אותיות משפחתו.

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח עם הוריו לפראג והיה שם מבאי ביתו של רבי חיים ברודי בהשפעתו השתלם גם בלימודי חול ובציור, ישב מספר חודשים בבית הסוהר בגין השתמטות מהצבא. לאחר המלחמה שב לגליציה וגר בצאנז אצל אחיו, בשנת תרע"ט נשא את מאטעל ממשפחת אולינג בסנוק, ועבר לגור שם עד שעקר בתרפ"ג לדרוהוביטש אל אחיו, פתח חנות ספרים וכלי קודש, והוציא לאור שבועון ביידיש, בכל מקום בואו עמד בראש המזרחי, ופעל רבות בהרבצת תורה ובעסקנות ציונית דתית, פעילותו קבלה תנופה רבה כאשר נתמנה בתרפ"ה כרבה של אנדריכוב, מלא במסירות את תפקידו כרב ומחנך והכניס לקהילתו רוח ציונית, היה נשיא תנועת תורה ועבודה בגליציה המערבית, וממיסדי השומר הדתי, השתתף מטעם המזרחי בועידות ארציות ועולמיות ובקונגרס העולמי בג'נבה בתרצ"ט, נמנה על מורי ומנהלי בית הספר תחכמוני בקראקא, התקבל כרב במושב שדה  יעקב, והתכונן לעלות לארץ, בכתובים היה לו חיבור על רבי יהודה הלוי, ספריו ושיריו.

עם כניסת הנאצים ברח לדרוהוביטש וניהל שם יומן מאורעות מפורט, התחיל לכתוב ספר לימוד לנוער על המצוות, המפרט בשפה בהירה את פרטי הדינים של המצוות הנוהגות בזמן הזה, בתש"א ראוהו בלבוב עובד ביום בבית חרושת ובערב רץ למסור שיעורי תורה, משם עבר לטרנוב, בה נספה עם אשתו בראש השנה תש"ג מאוחר יותר נהרגו בדרוהוביטש שני בניו: אברהם ישכר, ושלמה זלמן הי"ד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אשתו – מאטעל

ילדיו:

  • אברהם ישכר
  • שלמה זלמן