רבי אבא מרי הירחי

רבי אַבָּא מָרִי בַּר מֹשֶׁה הַיַּרְחִי, הנקרא גם דון אסתרוק, היה חכם יהודי פרובנסלי בן סוף המאה ה-13. עמד במרכז פולמוס סוער בין הרשב"א לחכמי פרובנס על אודות לימוד הפילוסופיה. כינויו, הירחי, על שם עירו, לוניל (ירח בצרפתית), בדומה לבן עירו הקדום יותר רבי יצחק ירחי.

קורות חייו

אבא מרי נולד באמצע המאה ה-13 בלוניל לרבי משה ב"ר יוסף, בנו של החכם רבי משולם בן יעקב מלוניל. רבי אבא מרי עסק בתלמוד, כמו גם בפילוסופיה יהודית. הוא למד את כתבי הרמב"ם והעריך אותו, אך צעד בעקבות דרכו הפילוסופית של הרמב"ן.

כאשר התיישב בעיר מונפלייה ("מונטשפלייר" בכתיב דאז), גילה בה כי חלק מהחכמים והדרשנים, בייחוד אלו שהיו חסידי הרמב"ם ועסקו בהגותו, הוסיפו לספרות הרבנית המקובלת גם פילוסופיה אריסטוטלית, עד כדי דרשנות אלגורית של התורה ושלילת חידוש העולם והנסים. הוא חשש שדרך זו, כמו גם ההשוואה בין אריסטו למשה רבנו, תגרום לערעור האמונה. יחד עם שני האחים למשפחת וידאל קרא לעזרת הרשב"א, מחכמי ספרד וגדול חכמי היהודים בדור (גם בעיני אנשי פרובנס), וזה שלח (בשנת ה'ס"ד (1304) אגרות לחכמי ישראל בספרד ובפרובנס לחקור את הנושא, על מנת לבדוק אם להטיל חרם על לומדי הפילוסופיה.

על אגרות אלו קיבל הרשב"א כתבי מחאה רבים מבני פרובנס ומאחרים. בראותו זאת פנה רבי אבא מרי לגדול חכמי אשכנז, הרא"ש, שהיגר זמן מועט לפני כן לספרד, כדי שיפעל בנושא אצל הרשב"א. בעקבות זאת, יצא חרם חמור מבית דינו של הרשב"א, בשבת חזון, ד' באב של שנת ה'ס"ה (1305), על כל המפיצים דעות פילוסופיות ה"מגלות פנים בתורה שלא כהלכה". כן נגזר חרם למשך 50 שנה על המלמדים פילוסופיה לבחורים למטה מגיל 25, ונגזרה שרפה על הספרים המוציאים את דברי התורה מפשטה.

בעקבות החרם פשט פולמוס הרבנים אודות לימוד הפילוסופיה במונפלייה, בין תומכי לימוד הפילוסופיה, בראשות רבי יעקב בן מכיר אבן תיבון, לבין רבי אבא מרי ואנשיו. הרדיפות ההדדיות הגיעו לידיעת השלטון הצרפתי, וזה פעל לטובת תומכי הפילוסופיה. כך נאלצו רבי אבא מרי ואנשיו לעזוב את מונפלייה והתיישבו בארל.

לאחר גירוש יהודי צרפת על ידי פיליפ הרביעי, מלך צרפת, בשנת ה'ס"ו (1306), התיישב אבא מרי בפרפיניאן, ופרסם את האגרות שנשלחו בין הצדדים במהלך הפולמוס בספר בשם "מנחת קנאות", אשר בעיקר בזכותו הוא נודע, אף כי חיבר חיבורים נוספים ופיוטים. מן הספר עולה כי ניסה בשלב כלשהו להעתיק את מגוריו לספרד אולם הדבר נבצר ממנו והוא חזר לארל.

ידועות לנו תשובות שהשיב בשנים האלה, הפרושות לאורך כעשרים שנה.

בתשובה משנת ה'צ"ז (1337) מוזכר שמו בצירוף ברכת המתים, משמע לא היה חי בשנה זאת.

לקריאה נוספת

• בנימין זאב בנדיקט, "לתולדותיו של מרכז התורה בפרובאנס", מרכז התורה בפרובאנס, אסופת מאמרים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ה, עמ' 1–33.
• יעקב אבישי, אלף אישים, עמ' 8

קישורים חיצוניים

• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
  פרמטרים [ עמוד דיגיטלי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אליקים כרמולי, אַבָּא מָרִי, בתוך: תולדות גדולי ישראל, מיץ: אפרים הדאמר, תקפ"ח. עמ' ז-ח, באתר היברובוקס
• "אַבָּא מָרִי בֶּן מֹשֶׁה בֶּן יוֹסֵף הַיַּרְחִי, דון אסתרוק", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמודים 9–10, באתר HebrewBooks
• רבי אבא מרי הירחי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• אבא מרי בן משה בן יוסף דון אסטרוק מלוניל, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית תבנית:שפת קישור
• הרצאה אודותיו מאת ד"ר פנחס רוט

ספרו

• מנחת קנאות, פרסבורג תקצ"ח, 1838, באתר HebrewBooks
• מנחת קנאות טקסט מוקלד באתר Sefaria
• תבנית:בריטניקה
• אבא מארי בן משה הירחי, דף שער בספרייה הלאומית