משתמש אלמוני
רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "הרב '''מרדכי טברסקי''', (מכונה '''המגיד מצ'רנוביל'''; תק"ל, 1770 – כ' באייר תקצ"ז, 1837) היה האדמו"ר השני מחסידות צ'רנוביל. כל בניו כיהנו כאדמו"רים ומהם יצאו כמה ענפי חסידות המונים כיום אלפי חסידים, בהם טשרנוביל, טולנה, סקווירא ורחמסטריבקא. ==ביוגרפיה== נולד בצ'רנוביל ל...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
נולד בצ'רנוביל לשרה | נולד בצ'רנוביל לשרה ול[[רבי מנחם נחום מצ'רנוביל]], מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש ובעל ספר מאור עיניים. | ||
אשתו הראשונה חיה שרה הייתה בתו של הרב אהרן הגדול מקרלין. לאחר פטירתה נישא לפייגא בתו של הרב דוד לייקס תלמידו של הבעל שם טוב. שמונת בניו כיהנו אחרי פטירתו כאדמו"רים ברחבי אוקראינה, והיו מהבולטים בהפצת תורת החסידות באותה תקופה. | אשתו הראשונה חיה שרה הייתה בתו של הרב אהרן הגדול מקרלין. לאחר פטירתה נישא לפייגא בתו של הרב דוד לייקס תלמידו של הבעל שם טוב. שמונת בניו כיהנו אחרי פטירתו כאדמו"רים ברחבי אוקראינה, והיו מהבולטים בהפצת תורת החסידות באותה תקופה. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
כשחייבה הממשלה הרוסית את נתיניה לכנות את עצמם בשם משפחה, בחר הרב מרדכי בשם טברסקי, על שם העיר טבריה, בה התיישבו תלמידי המגיד ממעזריטש. | כשחייבה הממשלה הרוסית את נתיניה לכנות את עצמם בשם משפחה, בחר הרב מרדכי בשם טברסקי, על שם העיר טבריה, בה התיישבו תלמידי המגיד ממעזריטש. | ||
לרב טברסקי היו חסידים רבים ועיירות רבות מינו אותו כ"מגיד מישרים" שלהם. הוא התנהג בעשירות וברחבות שלא כמנהג אביו, אך אם זאת אכילתו הייתה מעט מאוד וכמעט שלא נהנה מעניינים גשמיים. רבי שלום רוקח מבעלז העריצו ושלח פעם אליו פ"נ ואמר שהוא מפרנס בכספו הרב את הצדיקים הנסתרים{{הערה|נכדו רבי ישכר דב רוקח היה אומר שמי שאינו מאמין בכך צריך לבדוק אחריו.}},על הערצה זו כותב גם רבי יוסף שאול נתנזון ה"שואל ומשיב": {{ציטוטון|והרב הגאון הצדיק מבעלז {{מונחון|כק"ש מוהר"ר|כבוד קדושת שמו מורינו הרב רבי}} שלום מבעלזא ז"ל אמר עת הסב בסעודת שבת, שאם היה הצדיק מטשערנאביל במדינתינו היה נוסע כמה פרסאות לקראתו|{{הערה| בהסכמתו על הספר ליקוטי תורה של רבי מרדכי.}}}}. בין תלמידיו הרבים היו הרבנים ישראל דב בער מווילעדניק, אברהם דב מאבריטש (ה"בת עין") וישראל יוסף גינזבורג (מדויד הורודוק). | לרב טברסקי היו חסידים רבים ועיירות רבות מינו אותו כ"מגיד מישרים" שלהם. הוא התנהג בעשירות וברחבות שלא כמנהג אביו, אך אם זאת אכילתו הייתה מעט מאוד וכמעט שלא נהנה מעניינים גשמיים. רבי שלום רוקח מבעלז העריצו ושלח פעם אליו פ"נ ואמר שהוא מפרנס בכספו הרב את הצדיקים הנסתרים{{הערה|נכדו רבי ישכר דב רוקח היה אומר שמי שאינו מאמין בכך צריך לבדוק אחריו.}},על הערצה זו כותב גם רבי יוסף שאול נתנזון ה"שואל ומשיב": {{ציטוטון|והרב הגאון הצדיק מבעלז {{מונחון|כק"ש מוהר"ר|כבוד קדושת שמו מורינו הרב רבי}} שלום מבעלזא ז"ל אמר עת הסב בסעודת שבת, שאם היה הצדיק מטשערנאביל במדינתינו היה נוסע כמה פרסאות לקראתו|{{הערה| בהסכמתו על הספר ליקוטי תורה של רבי מרדכי.}}}}. בין תלמידיו הרבים היו הרבנים ישראל דב בער מווילעדניק, אברהם דב מאבריטש (ה"בת עין") וישראל יוסף גינזבורג (מדויד הורודוק). | ||
אחיינו (נכד גיסו הרב אברהם מקוריסצ'וב) הרב ישראל מרוז'ין קרא לאחד מבניו (הרב מרדכי פייבוש מהוסיאטין) בשם מרדכי, עוד בחייו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, בניגוד למסורת היהודית האשכנזית, שלא קוראים לילדים בשם אחרי אנשים בעודם בחייהם. כשנשאל על כך, ענה: "הדוד שלנו מצ'רנוביל הוא כבר כמה שנים מעל העולם הזה, כאילו אינו בעולם הזה". | אחיינו (נכד גיסו הרב אברהם מקוריסצ'וב) הרב ישראל מרוז'ין קרא לאחד מבניו (הרב מרדכי פייבוש מהוסיאטין) בשם מרדכי, עוד בחייו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, בניגוד למסורת היהודית האשכנזית, שלא קוראים לילדים בשם אחרי אנשים בעודם בחייהם. כשנשאל על כך, ענה: "הדוד שלנו מצ'רנוביל הוא כבר כמה שנים מעל העולם הזה, כאילו אינו בעולם הזה". | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
הרב טברסקי נפטר בקייב בכ' באייר תקצ"ז (1837). בעודו בחיים הכין את מקום קבורתו בבית הקברות בפאתי הכפר אנטיווקה ליד קייב, באמרו ששם אין כנסיות, וכך קול הפעמונים לא יפריע למנוחתו. קברו נמצא באמצע שדה משקיף על גבעות ונהר. | הרב טברסקי נפטר בקייב בכ' באייר תקצ"ז (1837). בעודו בחיים הכין את מקום קבורתו בבית הקברות בפאתי הכפר אנטיווקה ליד קייב, באמרו ששם אין כנסיות, וכך קול הפעמונים לא יפריע למנוחתו. קברו נמצא באמצע שדה משקיף על גבעות ונהר. | ||
דברי תורתו התפרסמו בספר "ליקוטי תורה" אשר זכה להסכמות ממנהיגי חסידות. בתשס"א (2000-2001) הודפס הספר מחדש במהדורה מתוקנת ובתוספת מפתחות בשם "ליקוטי תורה השלם". | |||
==ילדיו== | ==ילדיו== | ||