רבי נתן נטע שפירא (מגלה עמוקות)
רבי נָתָן נָטָע שַׁפִּירָא מקרקוב (ה'שמ"ה, 1584 – 20 ביולי 1633, י"ג באב ה'שצ"ג) היה מרבני פולין ומחשובי המקובלים בתקופתו, מכונה על שם ספרו מגלה עמוקות.
ביוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לרב שלמה שפירא, שבע שנים לאחר פטירת סבו, רבי נתן נטע שפירא הראשון (בעל ה"אמרי שפר"), שהיה אב"ד בהורדנה (נפטר ב-1577), ונקרא על שמו. ייחוסו מגיע עד לרש"י. בשנת ה'שס"ח (1608) (בערך) עבר מהורדנה לקז'ימייז' שעל יד קראקא, ונשא את רוזה בתו של משה בן יעקב (כונה משה יעקלס, או בשמו הרשמי: יעקובוביץ') שהיה אחיו של אייזיק יעקלס ומנכבדי העיר ופרנסיה (נפטרה ב-1642).
חותנו העשיר בנה במיוחד בשביל חתנו מקוה טהרה ובית כנסת "על הגבעה", ובו היה רבי נתן מתייחד עם קונו, ועוסק בתורה יומם ולילה, ואמרו שבחלונותיו לא כבה האור מעולם.
בצעירותו התעניין במדעים שונים כגון, פילוסופיה, אסטרונומיה ודקדוק. ניהל את "בית הכנסת שעל הגבעה" שבקז'ימייז'.
בשנת ה'שע"ז (1617), בהיותו בן שלושים ואחת, נתקבל לראש ישיבה ודרשן בקהילת קרקוב במקום המקובל רבי משה מרדכי מרגליות וממנו קיבל רבי נתן הדרכה במסתרי הקבלה.
את כל תפקידיו הציבוריים מילא שלא על מנת לקבל פרס, כי חותנו סיפק לו את כל צרכיו, כלשון מליצת בנו: "מיהב יהיב, משקל לא שקיל". יתר על כן הוא החזיק במוסדות הצדקה והקדיש כלי קודש ואריגים יקרי ערך לבית הכנסת בהם טס של כסף, פרוכת ומעילים ברקמת זהב ומרגליות.
מנהג צפת, שהובא לאירופה על ידי רבי גדליה בן רבי משה קורדובירו, לעשות תיקון חצות ולבכות את חורבן הבית, הגיע גם לקראקא, ורבי נתן קיבל על עצמו את הנוהג הזה. ובנו כתב עליו ”נתן זמירות בלילה על חורבן אריאל ועיר המהוללה“ (מהקדמתו ל"מגלה עמוקות").
על פי הנאמר עליו עוד בחייו הוא היה בין גדולי העולם, אלה שזכו לגילוי אליהו ואף נכתב כן, על מצבתו. ועוד מסופר כי פעם בשעה שערך תיקון חצות לפי כוונות האר"י, ושר בשירים וניגון, שמנגנים שרפי עילא, בשלוש משמרות הלילה, כאשר אליו נגלה איש לבוש אדרת שער כולה והגיד לו דברי אלה: "כך וכך מקוננים פמליא של מעלה" ועין בעין ראה אותו ניצב וקמה. (מתוך עדות בנו).
נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, שבו קבורות גם אשתו ובתו.
על מצבתו נחרת:
- ”פה נטמן איש אלקי קדוש מן הקדמונים
מגלה עמוקות ורזין ומטמונים
הוא שאומרים עליו שדיבר
אתו אליהו פנים אל פנים“
סמוך לקברו קיים קבר נוסף שבו נקבר, ככל הנראה, בנו הרב יצחק. המצבה, שהנוסח שעליה טושטש ונמחה עם השנים, יצרה מקום לאגדה, והיא מוכרת כמצבת "יגיד עליו רעו" ומתקשרת עם אגדה המספרת על קבצן צעיר אלמוני שנקבר באורח פלאי סמוך לקברו, ועל מצבתו רשמו אנשי החברה קדישא נוסח אפוף הוד כשבין הדברים חתמו "יגיד עליו רעו", לרמז שבזה אפשר לעמוד על טיבו של אותו נפטר.
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
חמישה עשר ספרים בנגלה ובנסתר חיבר רבי נתן שפירא, ומהם שבעה על התורה. חלק מן הספרים הופיעו בדפוס וחלקם עדיין בכתובים.
- כתב 1,000 פירושים על אות "א" זעירה הכתובה במילה "ויקרא" שבתורה. רובם לא שרדו
- פירוש על הזוהר, שנדפס עוד בחייו (לובלין שפ"ג)
- חידושי אנשי שם - על הרי"ף
- ספר "מגלה עמוקות" על התורה
- ספר "מגלה עמוקות" שהוא רנ"ב (252) אופנים להסביר את תפילת משה רבינו "אעברה נא" בפרשת ואתחנן, הופיע בקראקא (שצ"ז).
ע"פ המסורת התכונן הרב שפירא לכתוב אלף אופנים, אך פתאום כבה האור בחלונותיו. ”ויאמר ה' אליו אל תוסיף עוד לגלות, יותר מרנ"ב ר"ב ל"ך עולות. ולראש הפסגה עלה“ (מתוך ההקדמה ל"מגלה עמוקות").
הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב פירש את "מגלה עמוקות" בספרו "אגרא דכלה" על התורה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לנתן נטע ורוזה שפירא היו 10 ילדים.
- שלמה. (נולד בשע"ו, היה רב בצוימר ואחר כך בלוקאטש, ואחר כך בסטנוב. חתן פייבוש. שלמה נפטר בת"ח בגיל 32)
- משה. (חתן לייזער מווילנא)
- יצחק. (נולד שפ"ד נפטר בגיל 25 ביום ה' א' בשבט ה'ת"ט)
- ישראל.
- יהודה לייב.
- יוטא. (נישאה לישכר בעריש בן ישכר נפטר בכ"ג בסיוון ה'תמ"ד. יוטא נפטרה בי"ג בתשרי ה'תמ"ה)
- חוה דבורה. (אשת צבי בן אברהם חיים שור שנפטר בי"ב בשבט ה'תצ"ה. אחר כך נישאה לאברהם בן מאיר ז'ק שנפטר בט"ז בתשרי ה'ת"ה בלבוב. אחר כך היא נישאה לישעיה הילדסהיים
- ליפשה שמחה. (נפטרה בכ"ג בסיוון ה'שצ"א אשת ישראל היילפרין מקרשטין
- דאבריש. (נפטרה בח' בתמוז ה'ת"ב)
- יוטל (ג'אטל). נפטרה בי"ז בתמוז ה'שפ"ד.
מקור[עריכה | עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה