פירוש רש"י לתורה

פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנודע ביותר לתורה. נכתב על ידי רבי שלמה יצחקי (רש"י) במאה ה-11, כחלק מפירושו הכולל לתנ"ך, הכולל פירוש כמעט לכל התנ"ך. כשני שלישים מפירוש רש"י למקרא מבוסס על מדרשי חז"ל, ועיקר מלאכתו הייתה בסינון דברים המתאימים לפשוטו של מקרא או המוסיפים תוספות נחוצות, ובניסוחם בדרך תמציתית.

כתבי יד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אין בידינו כתבי יד של פירוש רש"י לתורה ממאה השנים הראשונות אחרי רש"י כתב היד הראשון שמתוארך הוא משנת ד' תתקצ"ג - 1233

מינכן, 1233
לייפציג 1 (Universitätsbibliothek Leipzig, B.H.1)
וטיקן 94 מהמאה ה13, וטיקן 164
וינה 24
וינה 23
אוקספורד בודלי 2440
ברלין 14
פלטינה
תימן משנת ר' בערך, יצא לאור ע"י מנשה רפאל (מנפרד) ליהמן, ניו יורק תשמ"א
ויימר רכ"ט
קימבריג'
מילנו אמברוזיאנו
לונדון המוזיאום הבריטי

דפוסים ראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

פירוש רש"י הודפס יותר מכל ספר אחר בתקופת ערש הדפוס, חשיבות מיוחד יש לדפוסים אלו שפעמים לא ראה מדפיס אחד את יצירת האחר וההדפסה נעשתה על פי כתב יד שהיה לפני המדפיס, לכך יש לתת חשיבות של 'מהדורה ראשונה' למספר מהדורות מאותה תקופה.

המהדורות הראשונות של פירוש רש"י הודפסו ללא המקרא.

1. רומא - סביבות ר"ל 1470[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההדפסה הראשונה הידועה לנו של פירוש רש"י (השלם) לתורה הייתה ברומא, סביבות שנת 1470.

בתחילה היה מקובל לתארך מהדורה זו כ'לפני 1480' אולם ההנחה הרווחת היום בקרב החוקרים כי היא הודפסה בין השנים רכ"ט-רל"ב (1469-1473)

ההנחה הרווחת שנדפס ברומא באותו בית דפוס שהודפס הרמב"ן שבו נרשם בקולופון המדפיסים: 'נעתק ע"י עובדיה ומנשה ובנימין מרומא'

להלן תיאורו כפי שמופיע במפעל הביבליוגרפיה:

	‫ [214] דף. 4°. ‬
	‫ [22] קונטרסים. קונטרסים 1-20 בני 10 דפים, קונטרס 21 בן 8 דפים, קונטרס 22 בן 6 דפים. ‬
	‫ בלי מיספור קונטרסים או גליונות. ‬
	‫ בלי כותרי עמוד, שומרי דף או שומרי קונטרס. נדפס באותיות מרובעות מטיפוס אשכנזי-איטלקי. ‬
	‫ נדפס כנראה בין השנים רכ"ט-רל"ב. על התאריך, המדפיסים והאותיות עיין תשבי (ראה להלן), עמ’ 815-817. ‬
	‫ שני הדפים הראשונים והעמוד האחרון חלקים. ‬
	‫ דף 214, א: דברי סיום מאת המדפיסים: "חסלת פרשת וזאת הברכה ובו נגמרה המלאכה, שבח לא-ל רם ונשא". ‬
	‫ ידועים טפסים על קלף. ‬
	‫ תאור מפורט: פ’ תשבי, קרית ספר, נח, תשמ"ג, עמ’ 833-835, מס’ ט (הרכב הקונטרסים על פיו). ‬

2. רג'ו די קלבריה - רל"ה 1475[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת רל"ה 1475 הודפס פירוש רש"י בבריג''ו די קלבריה שבאיטליה, זהו הספר העברי הראשון שבו מצוינים בפירוש שנת הדפסתו, מקום הדפוס ושם הדפוס, הפירוש הודפס בכתב הקורסיבי (הרהוט) שהיה נהוג בספרד בימי הביניים ומכאן קיבל את כינויו 'כתב רש"י'.

הספר הודפס על ידי אברהם ב"ר יצחק בן גורטון מספרד שבא לאיטליה לצורך ההדפסה, וזהו הספר העברי היחיד שהודפס ברג'יו די קאלאבריאה.

למרות שמהדורת רומא קדמה לזו מקובל לכנות מהדורה זו דפוס ראשון, גם משום שלמשך תקופה יחסו את מהדורת רומא לזמן מאוחר יותר, וגם משום שהוא ראשון עם תיארוך ומקום.

הספר מכיל [117 או 118] דפים לא ממוספרים, בסופו קולופון המדפיס, כל שורה מסתיימת עם שם המדפיס לבסוף:

נשלם פי' תורה
אשיר בשיר לא-ל
אני בדת חשקתי
אך הניאני הזמן
במקום למידתי
באמצעותם אלי
רואה קרא ואל
הלא מצד חברה
בעזר ישלח י-הו'
להר בית רהטון
בריגו המדינה
ליצירת ה' אלפים

שרש"י ביארה
צור פודה וגואל
בלב אותה חמדתי
בקשתי מעשה אמן
ספרים כתבתי
אשתה מנהר אולי
תשים ספרי לאל
אשר החשיך אורה
מחזה אל תיראו
יקו לב ועשתון
דעל ימא מותבא
ומאתים וה' ושלשים

ובו היתה אורה
אשר נתן כאל
דרשתי וחקרתי
בעזר אשר נתן
והנם השלמתי
הלואי ואולי
כי מה שבם נגאל
זעם גם עברה
באותם יבאו
אני בן גרטון
בסוף קלבריאה
בי' באדר סוף חדשים

לכל בני אברהם
בלב אברהם
כיד אברהם
אלהים לאברהם
לזרע אברהם
יהי כן לאברהם
לא מצד אברהם
הביא על אברהם
מצד אברהם
בן יצחק אברהם
שם גר אברהם
לחשבון אברהם

מהדורה זו הודפסה ב300 עותקים, ידוע כיום על עותק יחיד ממהדורה זו שהיה באוסף החוקר האספן הנוצרי ג'ובאני ברנרדו דה רוסי, ונרכשה יחד עם שאר אוספו על ידי הספריה הפלטינית בפרמה שם היא נמצאת כיום (אוסף דה רוסי מהווה את אחד האוספים החשובים ביותר של דפוסי ערש וכולל 81 אינקונבולים) העותק אינו שלם וחסרים בו 2 דפים ראשונים.

בתשכ"ט הוציא י. יוסף הכהן, מהדורת צילום של מהדורה זו בתוספת מבוא נרחב לראשית הדפוס והמדפיסים, (מהדורה מצומצמת - 200 עותקים).

3. ואדי אלחגארה (ספרד) - רל"ו 1476[עריכה | עריכת קוד מקור]

בט"ז אלול רל"ו (1476) הודפס בספרד על ידי ר' שלמה בן ר' משה אלקאבץ (סבו של ר' שלמה בעל ה'לכה דודי'), זהו הספר העברי הראשון שהודפס בספרד.

המילים הראשונות "בראשית ברא" וכן בתחילת חומש שמות המילים "ואלה שמות" במקום זאת יש מספר שורות ריקות שיועדו לכתיבת תחילת החומש באותיות גדולות מקושטות וכן בתחילת שאר החומשים יש מספר שורות ריקות שיועדו לכתיבת שם החומש.

מכיל [190] דפים לא ממוספרים

צור תעודה חתום תורה
כי הגהתי מסברא
וזה ליהודים אורה
בספרים אשר בגמרא
נא תהיה נפשי יקרה
הנגלה אמצא כפרה
בנסתר יעשה חקירה
ותוכחתו לי לעזרה
והמכתב הוא בצורה
פידרו די ואד אלחג'ארה
שלמה כתיבה ברה
הפועלים כי קצרה
עד קם עליהם דבורה
אז על כן היה לי לתפארה
פה העיר ואדי אלחג'ארה
בשש באלול על עשרה
ולכל ישראל במהרה
זה שמי והן תוי

ברוך אשר עזרני
עם הספר שהנחני
משגיאות הציקוני
אל האמת השיבוני
בעין קורא על עוני
ועליו אל יאשימני
אם ימצא חטא יוכיחני
שמן ראש רש"י אל יניא
צייר חדש שמחני
בטוב שכלו כי הראני
בהתחלה מנעוני
ידיעתם לא כרצוני
והותקני אז בלשוני
האחרון אחרוני
כי בה צורי הושיבני
שנת א"ל הר יעלני
כנאום י"י לאדני
שלמה בן אלקאבץ הלוי

עותק יחיד ממהדורה זו בספריית וירונה

4. בולוניא רמ"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

זוהי המהדורה הראשונה שפירוש רש"י הודפס יחד עם החומש ותרגום אונקלוס וכנראה הספר הראשון בדפוס עם ניקוד וטעמים. ‬

פירוש רש"י שבהוצאה זו הוא הבסיס לפירוש רש"י שברוב ההוצאות של המקרא.

מהדורה זו נערכה בידי יוסף חיים בן אהרן שטרשבורק צרפתי. ונדפס בידי אברהם בן חיים מן הצבועים מפיזארו, במימונו ובהזמנתו של יוסף בן אברהם קרוויטה.

הטקסט נדפס בשני סוגי אותיות: המקרא, כותרי העמוד, מילות הפתיחה בתרגום, בפירוש ובקולופון, נדפסו באותיות מרובעות גדולות בסגנון ספרדי. תרגום אונקלוס, פירוש רש"י, "סך הפסוקים" והקולופון, נדפסו באותיות בינוניות בסגנון איטלקי.

בעמוד האחרון קולופון ארוך: ”"אני יוסף חיים בהר' אהרן זלה"ה שטרשבורק צרפתי, ראיתי המלאכה הנכבדת אשר החלו לעשות חומש ותרגום ופירוש רש"י בכרך אחד, ובחנתי כי מאת ה' היתה זאת נפלאת היא, ונתתי את לבי להגיה הפירוש מרש"י ולהחזיר העטרה לישנה כפי האפשר, וזאת היתה משמרתי ידעתי ימצאו בו התלמידים מרגוע לנפשותם שמה ינוחו יגיעי כח, כי הדברים אשר היו חשוכים בהבנתם מרוב הטעויות יהיו להם לאורה וימתקו להם בפיהם כדבש למתוק, ומאד העירותי לב המשתדלים במלאכה לעשות אותה, ובהיותם תלוים ועומדים אם לעשות אם לאו שנסתי מתניהם אמרתי להם, חזקו ואמצו כי מלאכת שמים היא. ותשלם כל המלאכה מלאכת עבודת הקדש חומש ותרגום ופירוש רש"י בכרך אחד מדוקדקים במאד בכל הצריך להם, והעיר א' את רוח המפואר משכיל ונבון האלוף כמ"ר יוסף קרוויטה יצ"ו בכמ"ר אברהם זלה"ה להכין את כל העבודה לעשות אותה בכספו וזהבו, הכין כל כליה והשכיר אומנים ופועלים הבקיאי' וזריזים במלאכת הדפוס [...] ויבחר לו איש בקי במלאכה אומן יקרא אין כמוהו בכל הארצות במלאכת הדפוס בכתב אשורי ובלשו' עבר שמו נודע בשערים מישטרה אברהם יצ"ו בכמ"ר חיים זלה"ה מן הצבועים מארץ פיסרו, ונשלמה המלאכה התמימה ביום ששי בחמשה ימים לירח אדר הראשון שנת חמשת אלפים ומאתים וארבעים ושתים לבריאת עולם פה בולונייא, וכל הקונה מאלו הספרים טוב טוב יאמר הקונה, וההוגה בהם יראה זרע יאריך ימים וחפץ ה' בידו יצלח וחיים ושלום על ישראל אמן"“

הספר מכיל [220] דפים לא ממוספרים, דף אחרון חלק.