רבי יצחק טברסקי מסקווירא
רבי יִצְחָק טְבֶרְסְקִי (תקע"ב, 1812 - י"ז בניסן תרמ"ה, 1885). בנו של רבי מרדכי טברסקי מחסידות צ'רנוביל ומייסד חסידות סקווירא.
ביוגרפיה
נולד בשנת תקע"ב (1812) לרבי מרדכי טברסקי ולפייגא בתו של רבי דוד לייקס. נישא בזיווג ראשון לבתו של רבי דן יונגרלייב[1] מראדוויל, ובזיווג שני לחיה מלכה בת רבי ישראל מרוז'ין ובשלישית נישא לחנה סימא בת רבי נפתלי צבי[2] רבה של סקווירא ועבר להתגורר לידו.
לאחר פטירת אביו בתקצ"ז (1897 בערך) החלו אחיו לשמש באדמו"רות, אך רבי יצחק נמנע מכך עד פטירת חמיו בשנת תר"ח, אז מונה למלא את מקומו כרב העיירה ורק אז החל לשמש באדמו"רות.
בניגוד לאביו, היה רבי יצחק אדם שתקן ונמנע ממתן דרשות ציבוריות. לעומת זאת, בניגוד לנוהג החסידי, עסק רבי יצחק בלימוד פילוסופיה יהודית[דרוש מקור].
נפטר בי"ז בניסן תרמ"ה (1885). שלושה מבניו מילאו את מקומו באדמו"רות בסקווירא.
צאצאיו
מזיווג ראשון:
- רבי אברהם יהושע העשיל (נפטר בג' בכסלו תרמ"ז, 1887 בערך), חתן רבי שמואל אשכנזי ובזיווג שני של רבי יוסף זילברפרב.
- רבי מנחם נחום, מייסד חסידות שפיקוב (נפטר בא' בניסן תרמ"ו, 1886).
מזיווג שלישי:
- רבי ישראל (נפטר בכ"ז באלול תרע"ט, 1919), חתן דודו רבי אברהם מטריסק.
- רבי דוד (י"ד בניסן תר"ח, 1848 - ט"ו בכסלו תר"פ, 1920). חתן רבי שלמה מסאווראן ובזיווג שני של רבי אליקים געץ מאוסטרהא.
הערות שוליים
- ^ בן רבי יצחק יונגרלייב בן רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב
- ^ בנו של רבי אהרן מטיטיוב נכד הבעל שם טוב