רבי דוד חיים קורינאלדי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
'''רבי חיים דוד קורינאלדי''' נולד ברוויגו לאביו רבי יהודה משה קורינאלדי | '''רבי חיים דוד קורינאלדי''' נולד ברוויגו לאביו רבי יהודה משה קורינאלדי | ||
בשנת תק"ו נשא את שמחה בתו של [[רבי יצחק פאציפיקו]], מרבני ונציה ומגדולי איטליה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=נחמיה אלוני|שם=גניזה וכתבי יד עבריים בספריות קמברידג'|כתב עת=ארשת|כרך=ג|שנת הוצאה=ה'תש"ך 1961|עמ=403-405}}</ref> | בשנת תק"ו נשא את שמחה בתו של [[רבי יצחק פאציפיקו]], מרבני ונציה ומגדולי איטליה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=נחמיה אלוני|שם=גניזה וכתבי יד עבריים בספריות קמברידג'|כתב עת=ארשת|כרך=ג|שנת הוצאה=ה'תש"ך 1961|עמ=403-405, עם תצלום מהכתובה}}</ref> | ||
הרב קורינאלדי מתאר (באחת מדרשותיו) שרוב ימיו למד תורה "מתוך ייסורים קשים". | הרב קורינאלדי מתאר (באחת מדרשותיו) שרוב ימיו למד תורה "מתוך ייסורים קשים". | ||
גרסה מ־18:20, 18 ביוני 2023
הרב חיים דוד ב"ר יהודה משה קורינאלדי (נפטר תקל"ה, 1775), רב ברוויגו וליוורנו שבאיטליה, מחבר הספר "בית דוד" על המשנה וספרים נוספים.
ביוגרפיה
רבי חיים דוד קורינאלדי נולד ברוויגו לאביו רבי יהודה משה קורינאלדי
בשנת תק"ו נשא את שמחה בתו של רבי יצחק פאציפיקו, מרבני ונציה ומגדולי איטליה[1]
הרב קורינאלדי מתאר (באחת מדרשותיו) שרוב ימיו למד תורה "מתוך ייסורים קשים".
היה בקי במדעים שונים, כפי שניכר מהקדמתו לספר "בית דוד", שם מופיע "קונטרס הצורות", ובו משפטים בגאומטריה שידיעתם נחוצה להבנתם המשנה. בפירושו לסנהדרין (פ"י מ"א) העיר על השוללים את קריאת ספרי אריסטו, שספריו בענייני חכמת הטבע והרפואה ראויים ומומלצים ללימוד.
בהיותו ברוויגו חיווה דעתו על צורת האות ו' במילה "שלום" בפסוק "הנני נותן לו את בריתי שלום" (במדבר כה, יב). לדעתו (על פי דברי התלמוד הבבלי) ו' זו צריכה להיות קטועה ולא בצורת ו' רגילה, ובכך פסל את רוב הספרים שהיו באותה עת ברוויגו. הדבר עורר פולמוס נרחב בין חכמי רוויגו, שהתגלגל גם לוונציה והוכרע לאחר כעשר שנים על ידי הרב אריה ליב מאמסטרדם, שפסק כנגד דעת הרב קורינאלדי.
ספרו "בית דוד"
הספר "בית דוד" (אמסטרדם תצח-תצט) כולל הערות על המשנה ועל כמה ממפרשיה: פירושי רבי עובדיה מברטנורא, התוספות יום טוב, "קול הרמ"ז" לרבי משה זכות ו"מים חיים" לבעל פרי חדש. הספר זכה להסכמות מגדולי חכמי איטליה פולין ואשכנז.
לקט מחידושי "בית דוד" נדפס בספרי המשניות הנפוצים במדור 'תוספות אנשי שם'.
היו שטענו כנגדו שספר זה הוא גנבה ספרותית ממחבר אחר, ורבי יצחק למפרונטי, בעל "פחד יצחק", יצא להגנתו
הערות המחבר מתאפיינות לעיתים בתקיפות, ולכן זכו לביקורת חריפה מאת אחד מחכמי דורו, הרב דוד פארדו בספרו על המשנה "שושנים לדוד" (ונציה תקי"ב), בו הרבה להשיג על דברי ה"בית דוד". הפולמוס עורר מתח בין אישים אלו, וחכמי ונציה טרחו להשכין שלום ביניהם. ואכן, בהקדמת החלק השני של ה"שושנים לדוד" התנצל הרב דוד פארדו בפני בעל "בית דוד" על חריפות סגנונו בחלק הראשון, והוסכם על התחייבות הדדית שלא לקנטר זה את זה[2]. .
חיבורים נוספים
- הערות על ארבעת חלקי השולחן ערוך. חלק מהם הובא על ידי החיד"א בספרו "שיורי ברכה" וספרים נוספים.
- דרשות שדרש בעיר טריסט היו בכתב יד.
- קונטרס "דברי שלום ואמת" על צורת הכתיבה הנכונה של האות ו' בפסוק "הנני נותן לו את בריתי שלום" (במדבר כה, יב), ראה לעיל.
לקריאה נוספת
- תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליא, עמ' 75.
- הרב שמחה חסידה, "קונטרס בדין ו' קטיעא דשלום", 'מוריה' שלט עמ' כט-לא.
קישורים חיצוניים
- רבי דוד חיים קורינאלדי, באתר "החכם היומי"
דוד חיים בן יהודה משה קורינלדי (1700-1770), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ נחמיה אלוני, גניזה וכתבי יד עבריים בספריות קמברידג', ארשת ג, ה'תש"ך 1961, עמ' 403-405, עם תצלום מהכתובה
- ^ על ביקורתו של רבי דוד פארדו בחלק הראשון והשני פירוט אצל מאיר בניהו, מבוא ל'פירוש ספרי לרבי אליעזר נחום', עמ' מד-מט.