רבי שמעון שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך צפונות ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
נולד בתרט"ו לאביו רבי משה אלתר שפירא, מגיל צעיר נתחנך שימש ולמד אצל זקנו רבי צבי הירש שפירא רבה הראשון של רדאוץ, ואף מסר בידו כתב המסמיכו לרבה של רדאוץ אחריו.  
נולד בתרט"ו לאביו רבי משה אלתר שפירא, מגיל צעיר נתחנך שימש ולמד אצל זקנו רבי צבי הירש שפירא רבה הראשון של רדאוץ, ואף מסר בידו כתב המסמיכו לרבה של רדאוץ אחריו.  


נשא את בתו של רבי ישעיה דב פלדמאן בן רבי משה ישראל פלדמאן, לאחר נישואיו התגורר תקופה קצרה בסינאואץ, לאחר החלטת של זקנו רבי צבי הירש לעלות לארץ ישראל חזר לרדאוץ כדי לממש את כתב הרבנות שמסר בידו זקנו, אולם בני הקהילה שבינתיים מינו את רבי יצחק קונשטאד לאב"ד, סירבו בטענה שבתמורה למימון הוצאות הנסיעה של זקנו לא"י על ידי הקהילה מסר להם הרב כתב ויתור על חזקת הרבנות, לבסוף באו לידי פשרה ולפיו רבי יצחק קונשטאד ימשיך לכהן כרב ורבי שמעון שפירא יכהן כדיין ואחראי על הכשרות, כחלק מהפשרה קיבל רבי שמעון שפירא חלק ממשכורת הרב.
נשא את בתו של רבי ישעיה דב פלדמאן בן רבי משה ישראל פלדמאן, לאחר נישואיו התגורר תקופה קצרה בסינאווץ, לאחר החלטת של זקנו רבי צבי הירש לעלות לארץ ישראל חזר לרדאוץ כדי לממש את כתב הרבנות שמסר בידו זקנו, אולם בני הקהילה שבינתיים מינו את רבי יצחק קונשטאד לאב"ד, סירבו בטענה שבתמורה למימון הוצאות הנסיעה של זקנו לא"י על ידי הקהילה מסר להם הרב כתב ויתור על חזקת הרבנות, לבסוף באו לידי פשרה ולפיו רבי יצחק קונשטאד ימשיך לכהן כרב ורבי שמעון שפירא יכהן כדיין ואחראי על הכשרות, כחלק מהפשרה קיבל רבי שמעון שפירא חלק ממשכורת הרב.


היה חבר באגודת הרבנים הכללית של רבי מנחם מנדל כהן בהר"ן
היה חבר באגודת הרבנים הכללית של רבי מנחם מנדל כהן בהר"ן

גרסה מ־17:19, 3 באוגוסט 2021

רבי שמעון שפירא (תרט"ו 1856 - ) נכדו של רבי צבי הירש שפירא אב"ד רדאוץ, היה רב, ות"ח מפורסם, כיהן כדיין ואב"ד ברדאוץ.

ביוגרפיה

נולד בתרט"ו לאביו רבי משה אלתר שפירא, מגיל צעיר נתחנך שימש ולמד אצל זקנו רבי צבי הירש שפירא רבה הראשון של רדאוץ, ואף מסר בידו כתב המסמיכו לרבה של רדאוץ אחריו.

נשא את בתו של רבי ישעיה דב פלדמאן בן רבי משה ישראל פלדמאן, לאחר נישואיו התגורר תקופה קצרה בסינאווץ, לאחר החלטת של זקנו רבי צבי הירש לעלות לארץ ישראל חזר לרדאוץ כדי לממש את כתב הרבנות שמסר בידו זקנו, אולם בני הקהילה שבינתיים מינו את רבי יצחק קונשטאד לאב"ד, סירבו בטענה שבתמורה למימון הוצאות הנסיעה של זקנו לא"י על ידי הקהילה מסר להם הרב כתב ויתור על חזקת הרבנות, לבסוף באו לידי פשרה ולפיו רבי יצחק קונשטאד ימשיך לכהן כרב ורבי שמעון שפירא יכהן כדיין ואחראי על הכשרות, כחלק מהפשרה קיבל רבי שמעון שפירא חלק ממשכורת הרב.

היה חבר באגודת הרבנים הכללית של רבי מנחם מנדל כהן בהר"ן

שלח מאמרים לקובץ התורני תל תלפיות

אחיינו רבי אליעזר טאובר היה תלמידו המובהק

היה חובב ציון ופרסם מאמרים נלהבים בשבח ישוב א"י

תשובות אליו, ואזכורים

הסכמות:
תשובות אליו:
  • שו"ת בית שלמה חלק יו"ד, סי' קעד. משנת תרל"ז. (במהדורה החדשה סי' קעה משנת תרל"א).
  • בית דוד לרבי דוד לייטר, סי' כ. משנת תרס"ח.
  • שערי דעה, ח"א סי' ב (סי' יח במהדורה החדשה, תשובה זו הושמטה ממהדורה נוספת שהדפיס המחבר, ראה אודות זה במבוא מאת ר' יהושע מונדשיין למהדורה החדשה של מכון אהלי שם).
  • שו"ת בית יצחק: אה"ע חלק שני סי' עא. משנת תרנ"א.
  • שערי בנימין: לר' שלמה קלוגר, סי' מד, משנת תרנ"א - ”'יקרת מכתבו הגיעני בעת שהייתי מוטל על ערש דוי כמה וכמה ימים וזה היום תחילת מעשי ואמרתי להשיב לכת"ר דבר ולו אני נותן משפט הבכורה כי חביב הוא בעיני....'“
  • הרי בשמים: ח"א סי' ו, בתרל"ג לקהילת סאניוואץ. ח"ג סי' קסג, בתרס"ד.
שונות:
  • דברי תורה ממנו בתל תלפיות-ט, שנת תרס"א, עמ' 27, 75, [79], 92, 164, 176.
  • דברי תורה ממנו בפליטה הנשארת: כרך ב', מערכת אילנות מאמר ג, עמ' קכד, כרך ד', מערכות ברכות, מאמר כב, כח, עמ' קה, קיד.
  • חיי עולם - בדעת האוסרים בפולמוס קבורת אפר הנשרפים, משנת תרס"ד, חתום כאב"ד ראדאוויץ.
  • מכתב אליו מרצ"ה קאלישר. הכתבים הציונים, איגרת ריח, עמ' תצ"ה. במכתב משנת תרל"ד מודיע לו על כתב גבאות ששולח לו, ובאיסוף תרומות לקניית כפר בא"י.
אזכורים:
  • דברי שאול - יוסף דעת, ח"ב, סי' צב, משנת תר"ל - ...מכתב מהשנון כמר שמעון שפירא נכד הרב מוהר"ץ אבדק"ק ראדיוואטץ... ואף שלא מצאתי בזה דבר.. מ"מ רשמתי למשמרת.