רבי חיים אברהם גאגין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:52, 14 בדצמבר 2020

ערך זה עוסק ברבי חיים אברהם גאגין, הראשון לציון, המאה ה-19. אם התכוונתם לרבי חיים גאגין, המאות ה-15 וה-16, ממגורשי ספרד ורבה של קהילת התושבים בפאס, ראו

רבי חיים גאגין

.

הרב חיים אברהם גאגין (כונה: חכם מירקאדו גאגין; חתם את שמו בראשי תיבות: אג"ן; תקמ"ז, 1787 - כ' באייר תר"ח, 1848) היה מקובל, ראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים וחכם באשי הרשמי, הראשון בארץ ישראל. בין פעולותיו הידועות הייתה הצלת השומרונים מסכנת מוות.

ביוגרפיה

נולד בקושטא שבטורקיה לרב משה גאגין, בן למשפחת גאגין. הועלה בילדותו לירושלים ולמד בישיבות העיר.

נישא לבתו של הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי.

בשנת ה'תר"ב (1842), עם הינתן התפקיד הרשמי לרב בעיר ירושלים, אוחדו על פי חקיקה חדשה באימפריה העות'מאנית תפקיד החכם באשי - נציגם הרשמי של היהודים בפני שליטי האימפריה העות'מאנית, עם תפקיד הראשון לציון - המנהיג ליהודי ארץ ישראל מהמאה ה-17, והרב גאגין היה הרב הראשון בירושלים ששימש בתפקיד המאוחד. עמד בקשר עם רבני קהילות יהודיות, בין השאר, עם הרב ד"ר יהודה ביבאס כאשר כיהן כרב קהילת קורפו.

בין שלל תפקידיו, היה אחראי לתשלום מיסי היהודים לממשל הטורקי, ובסמכותו הייתה היכולת להטיל מיסים פנימיים על מזון, כדוגמת בשר, יין או מצות.

כונה בפי רבני ירושלים "רבן של חסידים", ובפי ערביי העיר "שייח אל יהוד". בימי כהונתו כחכם באשי, ניהל חלופת מכתבים עם רבנים מפורסמים בדורו מרחבי העולם, בעיקר בנושאי הלכה וחיזוק היישוב היהודי בארץ ישראל.

בספרו ״חוקי חיים״, מספק הרב גאגין הצצה למחלוקת של רבני ירושלים בנוגע לכספי החלוקה.

כתב ספר בשם מנחה טהורה על מסכת מנחות, שהודפס בסלוניקי בתקפ"ה (1835). בשנת תר"א (1841) סייע לישראל בק להקים בית דפוס בירושלים, ובו הדפיס גאגין את שני ספריו הבאים: ספר התקנות וההסכמות (אחד הספרים הראשונים שהודפסו בירושלים בתר"א, 1841) וחוקי חיים (תר"ב, 1842). ספר דרשותיו "חיים בירושלים" יצא לאור בדפוס אג"ן ושותפו שמואל צוקרמן, ירושלים תרמ"ב (1882).

נפטר בירושלים ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. על שמו רחוב בירושלים.

בנו היה הרב שלום משה חי גאגין.

ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית^[1].

הצלת השומרונים

בימיו של הרב חיים אברהם גאגין היו השומרונים בסכנת כליה, לאחר שאברהים פחה המצרי קיבל את השליטה על סוריה וארץ ישראל בשנת תקצ"א (1831). על התקופה הקשה לשומרונים כותב ד"ר אליעזר הלוי, מזכירו של משה מונטיפיורי, שביקר בשכם בשנת תקצ"א (1831): "נחשבו לו השומרונים לעובדי אלילים, אשר לא אבה לתת להם ניר בארצו. ותהי להם עת צרה אשר כמוה לא נהייתה, כי ידעו כי נכון המַוֳת מידו." לאחר גירוש הכוחות המצריים של מוחמד עלי מארץ ישראל, בשנת 1840 (ת"ר), מספרת אליזבט רוג'רס - אשת הקונסול הבריטי, כי תושבי שכם רדפו את השומרונים באכזריות מפני שלא רצו לקבל עליהם את דת האסלאם.

חכמי הדת המוסלמים טענו שלשומרונים אין דת, וכי הם לא מאמינים בספרים הכתובים ברוח הקודש: תורת משה, הברית החדשה, ספר תהילים, הנביאים והקוראן. המוסלמים טענו שרק לכת המאמינה לפחות באחד מהספרים הללו יש להתייחס בסובלנות (ראו: אהל אל-כתאב). לעומתם, השומרונים טענו כי הם מאמינים בחמישה חומשי תורת משה. המוסלמים, שלא ידעו את לשון הקודש או את כתב היד השומרוני, לא קיבלו את דבריהם. שומרוני העיר שכם חיו בסכנת מוות דומה לזו שקרתה לבני עדתם בדמשק במאה ה-17, שם הנותרים המירו דתם ורק בודדים נמלטו. איום זה היווה סכנת כיליון של העדה השומרונית.

השומרונים פנו בבקשה לעזרה אל הרב גאגין והוא עזר להם בכך שנתן להם תעודה בכתב המאשרת: העם השומרוני הוא ענף מבני ישראל המודה באמיתות התורה.

חיבוריו

יריעות האהל, פירוש על אהל מועד ספרו של רבי שמואל ירונדי, חלק ראשון, ירושלים ה'תרמ״ו.
יריעות האהל, פירוש על אהל מועד ספרו של רבי שמואל ירונדי, חלק שני, ירושלים ה'תרס״ד.
חוקי חיים,ספר שו״ת, ירושלים, ה'תר״ן.
מנחה טהורה, חידושים על מסכת מנחות, סלוניקי, ה'תקצ״ו
חיים מירושלים, דרושים, ירושלים, ה'תרמ״ב.

הוציא לאור

ספרי חותנו, רבי רפאל אברהם מזרחי.
קדושת יום טוב למהרי"ט אלגאזי.

לקריאה נוספת

יצחק בן-צבי, ספר השומרונים, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תש"ל; (מהדורה ראשונה תרצ"ה)
בן ציון דינבורג, 'מארכיונו של החכם באשי ר' חיים אברהם גאגין', ציון: מאסף החברה הא"י להיסטוריה ואתנוגרפיה, תר"צ, עמ' 65–71
קנאת ציון, קובץ מחאה אנטי רפורמי בו השתתף הרב חיים אברהם גאגין. הספר התפרסם בעקבות ועידת בראונשווייג, אספה רפורמית שהתקיימה ב-1844, באתר היברובוקס

קישורים חיצוניים

ר' חיים אברהם גאגין, באתר MyTzadik
איילת שקלים, רבי חיים אברהם גאגין(הקישור אינו פעיל), באתר "תהילות"
אביגדור לוי, הקמת מוסד החכם באשי באימפריה העות'מאנית והתפתחותו בשנות 1835-1865(הקישור אינו פעיל), עמ' 38-56
פנקס הקהילות - יאשי באנגלית
ספר הדרשות - "חיים מירושלם" - אתר היברובוקס

הערות שוליים

^ ארכיון חיים אברהם גאגין (V 736), באתר הספרייה הלאומית.

ראשי ישיבת המקובלים בית אל

הרב גדליה חיון	הרב שלום שרעבי	הרב יום טוב אלגאזי	הרב חזקיהו יצחק שרעבי	הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי	הרב חיים אברהם גאגין	הרב ידידיה רפאל אבולעפיה	הרב אהרן עזריאל
תקצ"ז (1737) - תקי"א (1751)	תקי"א (1751) - תקל"ז (1777)	תקל"ז (1777) - תקס"ו (1806)	תקס"ו (1806) - תקס"ח (1808)	תקס"ח (1808) - תקפ"ז (1827)	תקפ"ז (1827) - תר"י (1850)	תר"י (1850) - תרל"א (1871)	תרל"א (1871) - תרמ"א (1881)

הרב שלום משה חי גאגין	הרב ששון בכר משה פרסיאדו	הרב מסעוד הכהן אלחדאד	הרב שלום הדאיה	הרב עובדיה הדאיה (במערב העיר)	הרב שלום מרדכי חיים הדאיה (במערב העיר)	הרב מאיר יהודה גץ	הרב ישראל אביחי
תרמ"א (1881) - תרמ"ג (1883)	תרמ"ג (1883) - תרס"ג (1903)	תרס"ג (1903) - תרפ"ז (1927)	תרפ"ז (1927) - תש"ה (1945)	תשי"ח (1958) - תשכ"ט (1969)	תשכ"ט (1969) - תש"ע (2010)	תשל"ג (1973) - תשנ"ה (1995)	תשנ"ה (1995) - מכהן

[1] ארכיון חיים אברהם גאגין (V 736), באתר הספרייה הלאומית.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{פירוש נוסף|נוכחי=רבי חיים אברהם גאגין, הראשון לציון, המאה ה-19|אחר=רבי חיים גאגין, המאות ה-15 וה-16, ממגורשי ספרד ורבה של קהילת התושבים בפאס|ראו=רבי חיים גאגין}}
-הרב '''חיים אברהם גאגין''' (כונה: '''חכם מירקאדו גאגין'''; חתם את שמו ב[[ראשי תיבות]]: '''אג"ן'''; [[תקמ"ז]], [[1787]] - [[כ' באייר]] [[תר"ח]], [[1848]]) היה [[מקובל]], ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]] ו[[חכם באשי]] הרשמי, הראשון ב[[ארץ ישראל]]. בין פעולותיו הידועות הייתה הצלת ה[[שומרונים]] מסכנת מוות.
+הרב חיים אברהם גאגין (כונה: חכם מירקאדו גאגין; חתם את שמו בראשי תיבות: אג"ן; תקמ"ז, 1787 - כ' באייר תר"ח, 1848) היה מקובל, ראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים וחכם באשי הרשמי, הראשון בארץ ישראל. בין פעולותיו הידועות הייתה הצלת השומרונים מסכנת מוות.
 ==ביוגרפיה==
-[[קובץ:Gagin book.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר הדרשות "חיים מירושלם"|קישור=Special:FilePath/Gagin_book.jpg]]
+נולד בקושטא שבטורקיה לרב משה גאגין, בן למשפחת גאגין. הועלה בילדותו לירושלים ולמד בישיבות העיר.
-[[קובץ:שלט רחוב הרב אג"ן בירושלים.png|ממוזער|שלט רחוב הרב אג"ן על שם הרב חיים אברהם גאגין|./Special:FilePath/שלט_רחוב_הרב_אג"ן_בירושלים.png]]
-נולד ב[[קושטא]] שבטורקיה לרב משה גאגין, בן ל[[משפחת גאגין]]. [[עלייה לארץ ישראל|הועלה]] בילדותו ל[[ירושלים]] ולמד בישיבות העיר.
 נישא לבתו של הרב [[רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי]].
-בשנת [[ה'תר"ב]] ([[1842]]), עם הינתן התפקיד הרשמי לרב בעיר ירושלים, אוחדו על פי חקיקה חדשה ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]] תפקיד ה[[חכם באשי]] - נציגם הרשמי של היהודים בפני שליטי האימפריה העות'מאנית, עם תפקיד [[הראשון לציון]] - המנהיג ליהודי [[ארץ ישראל]] מ[[המאה ה-17]], והרב גאגין היה הרב הראשון בירושלים ששימש בתפקיד המאוחד. עמד בקשר עם רבני קהילות יהודיות, בין השאר, עם הרב ד"ר [[יהודה ביבאס]] כאשר כיהן כרב קהילת [[קורפו]].
+בשנת ה'תר"ב (1842), עם הינתן התפקיד הרשמי לרב בעיר ירושלים, אוחדו על פי חקיקה חדשה באימפריה העות'מאנית תפקיד החכם באשי - נציגם הרשמי של היהודים בפני שליטי האימפריה העות'מאנית, עם תפקיד הראשון לציון - המנהיג ליהודי ארץ ישראל מהמאה ה-17, והרב גאגין היה הרב הראשון בירושלים ששימש בתפקיד המאוחד. עמד בקשר עם רבני קהילות יהודיות, בין השאר, עם הרב ד"ר [[יהודה ביבאס]] כאשר כיהן כרב קהילת [[קורפו]].
 בין שלל תפקידיו, היה אחראי לתשלום מיסי היהודים לממשל הטורקי, ובסמכותו הייתה היכולת להטיל מיסים פנימיים על מזון, כדוגמת בשר, יין או מצות.
@@ שורה 17: / שורה 15: @@
 בספרו ״חוקי חיים״, מספק הרב גאגין הצצה למחלוקת של רבני ירושלים בנוגע לכספי החלוקה.
-כתב ספר בשם '''מנחה טהורה''' על [[מסכת מנחות]], שהודפס ב[[סלוניקי]] ב[[תקפ"ה]] ([[1835]]). בשנת [[תר"א]] ([[1841]]) סייע ל[[ישראל בק]] להקים [[בית דפוס]] בירושלים, ובו הדפיס גאגין את שני ספריו הבאים: '''ספר התקנות וההסכמות''' (אחד הספרים הראשונים שהודפסו בירושלים בתר"א, 1841) ו'''חוקי חיים''' ([[תר"ב]], [[1842]]). ספר דרשותיו "חיים בירושלים" יצא לאור בדפוס אג"ן ושותפו [[שמואל צוקרמן]], ירושלים [[תרמ"ב]] ([[1882]]).
+כתב ספר בשם מנחה טהורה על מסכת מנחות, שהודפס בסלוניקי בתקפ"ה (1835). בשנת תר"א (1841) סייע לישראל בק להקים בית דפוס בירושלים, ובו הדפיס גאגין את שני ספריו הבאים: ספר התקנות וההסכמות (אחד הספרים הראשונים שהודפסו בירושלים בתר"א, 1841) וחוקי חיים (תר"ב, 1842). ספר דרשותיו "חיים בירושלים" יצא לאור בדפוס אג"ן ושותפו [[שמואל צוקרמן]], ירושלים תרמ"ב (1882).
-נפטר בירושלים ונקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים]]. על שמו רחוב בירושלים.
+נפטר בירושלים ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. על שמו רחוב בירושלים.
 בנו היה הרב [[שלום משה חי גאגין]].
-ארכיונו האישי שמור ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL002646125/NLI|הכותב=|כותרת=ארכיון חיים אברהם גאגין (V 736)|אתר=באתר הספרייה הלאומית.|תאריך=}}</ref>.
+ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL002646125/NLI|הכותב=|כותרת=ארכיון חיים אברהם גאגין (V 736)|אתר=באתר הספרייה הלאומית.|תאריך=}}</ref>.
 ===הצלת השומרונים===
-בימיו של הרב חיים אברהם גאגין היו [[שומרונים#בסכנת כליה|השומרונים בסכנת כליה]], לאחר ש[[אברהים פחה]] המצרי קיבל את השליטה על [[סוריה]] ו[[ארץ ישראל]] בשנת [[תקצ"א]] ([[1831]]). על התקופה הקשה לשומרונים כותב ד"ר [[אליעזר הלוי]], מזכירו של [[משה מונטיפיורי]], שביקר ב[[שכם]] בשנת תקצ"א (1831):{{הערה|יצחק בן-צבי, '''ספר השומרונים''', עמ' 36.}} {{ציטוטון|נחשבו לו השומרונים ל[[עובדי אלילים]], אשר לא אבה לתת להם ניר בארצו. ותהי להם עת צרה אשר כמוה לא נהייתה, כי ידעו כי נכון המַוֳת מידו.}} לאחר גירוש הכוחות המצריים של [[מוחמד עלי (שליט מצרים)|מוחמד עלי]] מארץ ישראל, בשנת [[1840]] ([[ת"ר]]), מספרת [[אליזבט רוג'רס]] - אשת ה[[קונסול דיפלומטי|קונסול]] הבריטי, כי תושבי [[שכם]] רדפו את השומרונים באכזריות מפני שלא רצו לקבל עליהם את דת ה[[אסלאם]].
+בימיו של הרב חיים אברהם גאגין היו השומרונים בסכנת כליה, לאחר שאברהים פחה המצרי קיבל את השליטה על סוריה וארץ ישראל בשנת תקצ"א (1831). על התקופה הקשה לשומרונים כותב ד"ר אליעזר הלוי, מזכירו של משה מונטיפיורי, שביקר בשכם בשנת תקצ"א (1831): "נחשבו לו השומרונים לעובדי אלילים, אשר לא אבה לתת להם ניר בארצו. ותהי להם עת צרה אשר כמוה לא נהייתה, כי ידעו כי נכון המַוֳת מידו." לאחר גירוש הכוחות המצריים של מוחמד עלי מארץ ישראל, בשנת 1840 (ת"ר), מספרת אליזבט רוג'רס - אשת הקונסול הבריטי, כי תושבי שכם רדפו את השומרונים באכזריות מפני שלא רצו לקבל עליהם את דת האסלאם.
-חכמי הדת המוסלמים טענו שלשומרונים אין דת, וכי הם לא מאמינים בספרים הכתובים ברוח הקודש: [[תורה|תורת משה]], [[הברית החדשה]], ספר [[תהילים]], הנביאים ו[[הקוראן]]. המוסלמים טענו שרק ל[[כת]] המאמינה לפחות באחד מהספרים הללו יש להתייחס בסובלנות (ראו: [[אהל אל-כתאב]]). לעומתם, השומרונים טענו כי הם מאמינים בחמישה חומשי תורת משה. המוסלמים, שלא ידעו את [[לשון הקודש]] או את [[כתב שומרוני|כתב היד השומרוני]], לא קיבלו את דבריהם. שומרוני העיר שכם חיו בסכנת מוות דומה לזו שקרתה לבני עדתם ב[[דמשק]] ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]], שם הנותרים המירו דתם ורק בודדים נמלטו. איום זה היווה סכנת כיליון של העדה השומרונית.
-השומרונים פנו בבקשה לעזרה אל הרב גאגין והוא עזר להם בכך שנתן להם תעודה בכתב המאשרת: '''העם השומרוני הוא ענף מבני ישראל המודה באמיתות התורה'''.
+חכמי הדת המוסלמים טענו שלשומרונים אין דת, וכי הם לא מאמינים בספרים הכתובים ברוח הקודש: תורת משה, הברית החדשה, ספר תהילים, הנביאים והקוראן. המוסלמים טענו שרק לכת המאמינה לפחות באחד מהספרים הללו יש להתייחס בסובלנות (ראו: אהל אל-כתאב). לעומתם, השומרונים טענו כי הם מאמינים בחמישה חומשי תורת משה. המוסלמים, שלא ידעו את לשון הקודש או את כתב היד השומרוני, לא קיבלו את דבריהם. שומרוני העיר שכם חיו בסכנת מוות דומה לזו שקרתה לבני עדתם בדמשק במאה ה-17, שם הנותרים המירו דתם ורק בודדים נמלטו. איום זה היווה סכנת כיליון של העדה השומרונית.
+השומרונים פנו בבקשה לעזרה אל הרב גאגין והוא עזר להם בכך שנתן להם תעודה בכתב המאשרת: העם השומרוני הוא ענף מבני ישראל המודה באמיתות התורה.
 ==חיבוריו==
-*'''יריעות האהל''', פירוש על '''אהל מועד''' ספרו של רבי [[שמואל ירונדי]], חלק ראשון, ירושלים [[ה'תרמ"ו|ה'תרמ״ו]].
+*'''יריעות האהל''', פירוש על '''אהל מועד''' ספרו של רבי שמואל ירונדי, חלק ראשון, ירושלים ה'תרמ״ו.
-*'''יריעות האהל''', פירוש על '''אהל מועד''' ספרו של רבי שמואל ירונדי, חלק שני, ירושלים [[ה'תרס"ד|ה'תרס״ד]].
+*'''יריעות האהל''', פירוש על '''אהל מועד''' ספרו של רבי שמואל ירונדי, חלק שני, ירושלים ה'תרס״ד.
-*'''חוקי חיים''', [[שאלות ותשובות|ספר שו״ת]], ירושלים, [[ה'תר"ן|ה'תר״ן.]]
+*'''חוקי חיים''',ספר שו״ת, ירושלים, ה'תר״ן.
-*'''מנחה טהורה''', חידושים על [[מסכת מנחות]], [[סלוניקי]], [[ה'תקצ"ו|ה'תקצ״ו]]
+*'''מנחה טהורה''', חידושים על מסכת מנחות, סלוניקי, ה'תקצ״ו
-*'''חיים מירושלים''', [[דרשנות|דרושים]], ירושלים, [[ה'תרמ"ב|ה'תרמ״ב]].
+*'''חיים מירושלים''', דרושים, ירושלים, ה'תרמ״ב.
 ===הוציא לאור===
@@ שורה 53: / שורה 52: @@
 *אביגדור לוי, [http://jic.tau.ac.il/moreshet/reshuma.asp?key=1000901 הקמת מוסד החכם באשי באימפריה העות'מאנית והתפתחותו בשנות 1835-1865]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}, עמ' 38-56{{PDF}}
 *[http://www.jewishgen.org/Yizkor/pinkas_romania/rom1_00141.html פנקס הקהילות - יאשי] ב[[אנגלית]]
-*[http://www.hebrewbooks.org/5955 ספר הדרשות - "חיים מירושלם"] - אתר [[היברובוקס]]{{PDF}}
+*[http://www.hebrewbooks.org/5955 ספר הדרשות - "חיים מירושלם"] - אתר היברובוקס{{PDF}}
 ==הערות שוליים==

הראשונים לציון
היסטוריה	רבי משה גאלנטי • רבי משה בן חביב • רבי אברהם רוויגו • רבי אברהם בן דוד יצחקי • רבי בנימין הכהן מעלי • רבי אליעזר נחום • רבי ניסים חיים משה מזרחי • רבי יצחק הכהן רפפורט • רבי ישראל יעקב אלגאזי • רבי רפאל בן רבי שמואל מיוחס • רבי חיים רפאל בן אשר • רבי רפאל משה בולה • רבי יום-טוב אלגאזי • רבי משה יוסף מרדכי מיוחס • רבי מרדכי הלוי • רבי יעקב משה עייאש • רבי יעקב קוראל • רבי רפאל יוסף חזן • רבי יום טוב דאנון • רבי שלמה משה סוזין • רבי יונה משה נבון • רבי יהודה נבון • רבי חיים אברהם גאגין • רבי יצחק קוב'ו • רבי חיים נסים אבולעפיה • רבי חיים דוד חזן • רבי אברהם אשכנזי • רבי רפאל מאיר פאניז'ל • רבי יעקב שאול אלישר • רבי אליהו משה פאניז'יל • רבי נחמן בטיטו • רבי משה יהודה פרנקו • רבי נסים יהודה דנון • רבי חיים משה אלישר
ברבנות הראשית	הרב יעקב מאיר • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק נסים • הרב עובדיה יוסף • הרב מרדכי אליהו • הרב אליהו בקשי דורון • הרב שלמה עמאר • הרב יצחק יוסף