רבי מאיר ב"ר חיים אייזנשטאט: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי מאיר ב"ר חיים ש"ן ממגורשי אייזנשטאט אייזן שטאט ממשפחת קצנלבוגן'''<ref>כך היה חותם על ספריו</ref> (), רב מקובל ומחבר ספרים, רבה הראשון של ק"ק שטאמפי. | '''רבי מאיר ב"ר חיים ש"ן ממגורשי אייזנשטאט אייזן שטאט ממשפחת קצנלבוגן'''<ref>כך היה חותם על ספריו</ref> (המאה ה17), רב מקובל ומחבר ספרים, רבה הראשון של ק"ק שטאמפי. | ||
== ביוגרפיה == | == ביוגרפיה == |
גרסה מ־20:56, 22 בנובמבר 2023
רבי מאיר ב"ר חיים ש"ן ממגורשי אייזנשטאט אייזן שטאט ממשפחת קצנלבוגן[1] (המאה ה17), רב מקובל ומחבר ספרים, רבה הראשון של ק"ק שטאמפי.
ביוגרפיה
נולד באייזנשטאט לאביו ר' חיים מבית קצנלבויגן ולאמו פריידא בת הרב המקובל ר' משה מדייני אייזנשטאט
בשנת ת"ל גורש משם יחד עם הוריו והתיישבו בפראג, בשנת תל"ח הלך לעולמו אביו, וכעבור זמן קצר בט"ז אדר תל"ח נפטרה אמו, שניהם נקברו בפראג.
למד תורה אצל רבי גרשון אשכנזי בעל עבודת הגרשוני ואצל הגאון המקובל רבי יעקב טעמירליש מווינא
בפראג לימד תורה לנערי ישראל, וחיבר את פירושו למאמר עולם קטן לרמ"ע מפאנו.
בתמ"ד כבר כיהן כאב"ד שטאמפי
לא ידוע תאריך פטירתו ומקום קבורתו.
ממשפחתו ידוע לנו:
אחיו ר' משה, תרגם מס' ספרים מלה"ק ליידיש, חיבר קינה ביידיש שהודפס בפראג תע"ד על המתים במגיפה בפראג בין תמוז תע"ג לטבת תע"ד בו נספו 4441 איש[2].
בנו רבי צבי הירש הדפיס שוב את ספרו של אביו 'משתה יין' בפיורדא תצ"ז.
בספר אבני אש, מצבת נכדתו שינדל אשר נפטרה ביום א' ט' אב תקל"ד לפ"ק: פ"ט אשה חשובה והגונה מרת שינדל אשת הר"ר ליב דוועדיליש ז"ל נכד של הרב המא"ה מוהר"ר מאיר זצ"ל אב"ד דק"ק שטאמפי. תנצב"ה.[3]
חיבוריו
- פירוש נר למאור על מאמר עולם קטן וילהרמשדורף תל"ה[4]
- הגהות על ספר הגלגולים פרנקפורט תמ"ד
- משתה יין פיורדא תנ"ז
- זמר לנתינת ס"ת, בספר תקוני שבת פראג תס"ג
לקריאה נוספת
משה שמואל הרצוג, קרות בתינו, עמ': ז-יח
הערות שוליים
- ^ כך היה חותם על ספריו
- ^ נמצא בספרייה הלאומית
- ^ אבני אש (עמ' 82), ערך 349
- ^ סרוק באתר הספרייה הלאומית