פירוש רש"י לתורה

פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנודע ביותר לתורה. נכתב על ידי רבי שלמה יצחקי (רש"י) במאה ה-11, כחלק מפירושו הכולל לתנ"ך, הכולל פירוש כמעט לכל התנ"ך. כשני שלישים מפירוש רש"י למקרא מבוסס על מדרשי חז"ל, ועיקר מלאכתו הייתה בסינון דברים המתאימים לפשוטו של מקרא או המוסיפים תוספות נחוצות, ובניסוחם בדרך תמציתית.

כתבי יד

אין בידינו כתבי יד של פירוש רש"י לתורה ממאה השנים הראשונות אחרי רש"י כתב היד הראשון שמתוארך הוא משנת ד' תקצ"ג - 1233

• מינכן, 1233
• לייפציג 1 (Universitätsbibliothek Leipzig, B.H.1)
• וטיקן 94 מהמאה ה13
• וינה 24
• וינה 23
• אוקספורד בודלי 2440
• ברלין 14
• פלטינה
• תימן משנת ר' בערך יצא לאור ע"י מנשה רפאל (מנפרד) ליהמן, ניו יורק תשמ"א
• ויימר רכ"ט
• וטיקן 164
• קימבריג'
• מילנו אמברוזיאנו
• לונדון המוזיאום הבריטי

דפוסים ראשונים

פירוש רש"י הודפס יותר מכל ספר אחר בתקופת ערש הדפוס, חשיבות מיוחד יש לדפוסים אלו שפעמים לא ראה מדפיס אחד את יצירת האחר וההדפסה נעשתה על פי כתבי יד שהיה לפני המדפיס, לכך יש לתת חשיבות של 'מהדורה ראשונה' למספר מהדורות מאותה תקופה.

המהדורות הראשונות של פירוש רש"י הודפסו ללא המקרא.

1. רומא - סביבות ר"ל 1470

ההדפסה הראשונה הידועה לנו של פירוש רש"י (השלם) לתורה הייתה ברומא, סביבות שנת 1470.

בתחילה היה מקובל לתארך מהדורה זו כ'לפני 1480' אולם ההנחה הרווחת היום בקרב החוקרים כי היא הודפסה בין השנים רכ"ט-רל"ב (1469-1473)

ההנחה הרווחת שנדפס ברומא באותו בית דפוס שהודפס הרמב"ן שבו נרשם בקולופון המדפיסים: 'נעתק ע"י עובדיה ומנשה ובנימין מרומא'

להלן תיאורו כפי שמופיע במפעל הביבליוגרפיה:

	‫ [214] דף. 4°. ‬
	‫ [22] קונטרסים. קונטרסים 1-20 בני 10 דפים, קונטרס 21 בן 8 דפים, קונטרס 22 בן 6 דפים. ‬
	‫ בלי מיספור קונטרסים או גליונות. ‬
	‫ בלי כותרי עמוד, שומרי דף או שומרי קונטרס. נדפס באותיות מרובעות מטיפוס אשכנזי-איטלקי. ‬
	‫ נדפס כנראה בין השנים רכ"ט-רל"ב. על התאריך, המדפיסים והאותיות עיין תשבי (ראה להלן), עמ’ 815-817. ‬
	‫ שני הדפים הראשונים והעמוד האחרון חלקים. ‬
	‫ דף 214, א: דברי סיום מאת המדפיסים: "חסלת פרשת וזאת הברכה ובו נגמרה המלאכה, שבח לא-ל רם ונשא". ‬
	‫ ידועים טפסים על קלף. ‬
	‫ תאור מפורט: פ’ תשבי, קרית ספר, נח, תשמ"ג, עמ’ 833-835, מס’ ט (הרכב הקונטרסים על פיו). ‬

2. רג'ו די קלבריה - רל"ה 1475

בשנת רל"ה 1475 הודפס פירוש רש"י בבריג''ו די קלבריה שבאיטליה, זהו הספר העברי הראשון שבו מצוינים בפירוש שנת הדפסתו, מקום הדפוס ושם הדפוס, הפירוש הודפס בכתב הקור

סיבי (הרהוט) שהיה נהוג בספרד בימי הביניים ומכאן קיבל את כינויו 'כתב רש"י'.

למרות שמהדורת רומא קדמה לזו מקובל לכנות מהדורה זו דפוס ראשון, גם משום שלמשך תקופה יחסו את מהדורת רומא לזמן מאוחר יותר, וגם משום שהוא ראשון עם תיארוך ומקום.

הספר מכיל [117 או 118] דפים לא ממוספרים, בסופו קולופון המדפיס:

נשלם פי' תורה אשיר בשיר לא-ל אני בדת חשקתי אך הניאני הזמן במקום למידתי באמצעותם אלי רואה קרא ואל הלא מצד חברה בעזר ישלח י-הו' להר בית רהטון בריגו המדינה ליצירת ה' אלפים

שרש"י ביארה צור פודה וגואל בלב אותה חמדתי בקשתי מעשה אמן ספרים כתבתי אשתה מנהר אולי תשים ספרי לאל אשר החשיך אורה מחזה אל תיראו יקו לב ועשתון דעל ימא מותבא ומאתים וה' ושלשים

ובו היתה אורה אשר נתן כאל דרשתי וחקרתי בעזר אשר נתן והנם השלמתי הלואי ואולי כי מה שבם נגאל זעם גם עברה באותם יבאו אני בן גרטון בסוף קלבריאה בי' באדר סוף חדשים

לכל בני אברהם בלב אברהם כיד אברהם אלהים לאברהם לזרע אברהם יהי כן לאברהם לא מצד אברהם הביא על אברהם מצד אברהם בן יצחק אברהם שם גר אברהם לחשבון אברהם

עותק יחיד ממהדורה זו היה באוסף החוקר האספן הנוצרי ג'ובאני ברנרדו דה רוסי, ונרכשה יחד עם שאר אוספו על ידי הספריה הפלטינית בפרמה שם היא נמצאת כיום (אוסף דה רוסי מהווה את אחד האוספים החשובים ביותר של דפוסי ערש וכולל 81 אינקונבולים) העותק אינו שלם וחסרים בו 2 דפים ראשונים.

3. ואדי אלחגארה (ספרד) - רל"ו 1476

בט"ז אלול רל"ו (1476) הודפס בספרד על ידי ר' שלמה בן ר' משה אלקאבץ (סבו של ר' שלמה בעל ה'לכה דודי'), זהו הספר העברי הראשון שהודפס בספרד.

המילים הראשונות "בראשית ברא" וכן בתחילת חומש שמות המילים "ואלה שמות" במקום זאת יש מספר שורות ריקות שיועדו לכתיבת תחילת החומש באותיות גדולות מקושטות וכן בתחילת שאר החומשים יש מספר שורות ריקות שיועדו לכתיבת שם החומש.

מכיל [190] דפים לא ממוספרים

צור תעודה חתום תורה כי הגהתי מסברא וזה ליהודים אורה בספרים אשר בגמרא נא תהיה נפשי יקרה הנגלה אמצא כפרה בנסתר יעשה חקירה ותוכחתו לי לעזרה והמכתב הוא בצורה פידרו די ואד אלחג'ארה שלמה כתיבה ברה הפועלים כי קצרה עד קם עליהם דבורה אז על כן היה לי לתפארה פה העיר ואדי אלחג'ארה בשש באלול על עשרה ולכל ישראל במהרה זה שמי והן תוי

ברוך אשר עזרני עם הספר שהנחני משגיאות הציקוני אל האמת השיבוני בעין קורא על עוני ועליו אל יאשימני אם ימצא חטא יוכיחני שמן ראש רש"י אל יניא צייר חדש שמחני בטוב שכלו כי הראני בהתחלה מנעוני ידיעתם לא כרצוני והותקני אז בלשוני האחרון אחרוני כי בה צורי הושיבני שנת א"ל הר יעלני כנאום י"י לאדני שלמה בן אלקאבץ הלוי

עותק יחיד ממהדורה זו בספריית וירונה

מקורות

פ’ תשבי, קרית ספר, נח, תשמ"ג, עמ’ 833-835