פירוש רש"י לתורה

פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנודע ביותר לתורה. נכתב על ידי רבי שלמה יצחקי (רש"י) במאה ה-11, כחלק מפירושו הכולל לתנ"ך, הכולל פירוש כמעט לכל התנ"ך. כשני שלישים מפירוש רש"י למקרא מבוסס על מדרשי חז"ל, ועיקר מלאכתו הייתה בסינון דברים המתאימים לפשוטו של מקרא או המוסיפים תוספות נחוצות, ובניסוחם בדרך תמציתית.

כתבי יד

אין בידינו כתבי יד של פירוש רש"י לתורה ממאה השנים הראשונות אחרי רש"י כתב היד הראשון שמתוארך הוא משנת ד' תקצ"ג - 1233

• מינכן, 1233
• לייפציג 1 (Universitätsbibliothek Leipzig, B.H.1)
• וטיקן 94 מהמאה ה13
• וינה 24
• וינה 23
• אוקספורד בודלי 2440
• ברלין 14
• פלטינה
• תימן משנת ר' בערך יצא לאור ע"י מנשה רפאל (מנפרד) ליהמן, ניו יורק תשמ"א
• ויימר רכ"ט
• וטיקן 164
• קימבריג'
• מילנו אמברוזיאנו
• לונדון המוזיאום הבריטי

דפוסים ראשונים

סביבות ר"ל 1470 - רומא:

ההדפסה הראשונה הידועה לנו של פירוש רש"י (השלם) לתורה הייתה ברומא, סביבות שנת 1470.

התיארוך הראשון נרשם בשילהי המאה ה18 על ידי דה רוסי 'לפני 1480', דה רוסי רשם תאריך זה על 8 אינקונבולים נוספים שהודפסו ללא תארים ומקום דפוס, בעקבותיו הלכו ביבליוגרפים נוספים

ב1896 הרב ד"ר דוד סימונסן הוכיח שתשעת הספרים הודפסו ברומא,

להלן תיאורו כפי שמופיע במפעל הביבליוגרפיה:

	‫ [214] דף. 4°. ‬
	‫ [22] קונטרסים. קונטרסים 1-20 בני 10 דפים, קונטרס 21 בן 8 דפים, קונטרס 22 בן 6 דפים. ‬
	‫ בלי מיספור קונטרסים או גליונות. ‬
	‫ בלי כותרי עמוד, שומרי דף או שומרי קונטרס. נדפס באותיות מרובעות מטיפוס אשכנזי-איטלקי. ‬
	‫ נדפס כנראה בין השנים רכ"ט-רל"ב. על התאריך, המדפיסים והאותיות עיין תשבי (ראה להלן), עמ’ 815-817. ‬
	‫ שני הדפים הראשונים והעמוד האחרון חלקים. ‬
	‫ דף 214, א: דברי סיום מאת המדפיסים: "חסלת פרשת וזאת הברכה ובו נגמרה המלאכה, שבח לא-ל רם ונשא". ‬
	‫ ידועים טפסים על קלף. ‬
	‫ תאור מפורט: פ’ תשבי, קרית ספר, נח, תשמ"ג, עמ’ 833-835, מס’ ט (הרכב הקונטרסים על פיו). ‬

רל"ה 1475 - רג'ו די קלבריה

בשנת רל"ה 1475 הודפס פירוש רש"י בבריג''ו די קלבריה שבאיטליה, זהו הספר העברי הראשון שבו מצוינים בפירוש שנת הדפסתו, מקום הדפוס ושם הדפוס, הפירוש הודפס בכתב הקורסיבי (הרהוט) שהיה נהוג בספרד בימי הביניים ומכאן קיבל את כינויו 'כתב רש"י'.

עותק יחיד ממהדורה זו היה באוסף החוקר האספן הנוצרי ג'ובאני ברנרדו דה רוסי, ונרכשה יחד עם שאר אוספו על ידי הספריה הפלטינית בפרמה שם היא נמצאת כיום (אוסף דה רוסי מהווה את אחד האוספים החשובים ביותר של דפוסי ערש וכולל 81 אינקונבולים)

נשלם פי' תורה אשיר בשיר לא-ל אני בדת חשקתי אך הניאני הזמן במקום למידתי באמצעותם אלי רואה קרא ואל הלא מצד חברה בעזר ישלח י-הו' להר בית רהטון בריגו המדינה ליצירת ה' אלפים

שרש"י ביארה צור פודה וגואל בלב אותה חמדתי בקשתי מעשה אמן ספרים כתבתי אשתה מנהר אולי תשים ספרי לאל אשר החשיך אורה מחזה אל תיראו יקו לב ועשתון דעל ימא מותבא ומאתים וה' ושלשים

ובו היתה אורה אשר נתן כאל דרשתי וחקרתי בעזר אשר נתן והנם השלמתי הלואי ואולי כי מה שבם נגאל זעם גם עברה באותם יבאו אני בן גרטון בסוף קלבריאה בי' באדר סוף חדשים

לכל בני אברהם בלב אברהם כיד אברהם אלהים לאברהם לזרע אברהם יהי כן לאברהם לא מצד אברהם הביא על אברהם מצד אברהם בן יצחק אברהם שם גר אברהם לחשבון אברהם

מקורות

פ’ תשבי, קרית ספר, נח, תשמ"ג, עמ’ 833-835