פירוש רש"י לתורה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
=== רל"ה 1475 - רג'ו די קלבריה === | === רל"ה 1475 - רג'ו די קלבריה === | ||
בשנת רל"ה 1475 הודפס פירוש רש"י בבריג<nowiki>''</nowiki>ו די קלבריה שבאיטליה, זהו הספר העברי הראשון שבו מצוינים בפירוש שנת הדפסתו, מקום הדפוס ושם הדפוס, במהדורה זו הודפס | בשנת רל"ה 1475 הודפס פירוש רש"י בבריג<nowiki>''</nowiki>ו די קלבריה שבאיטליה, זהו הספר העברי הראשון שבו מצוינים בפירוש שנת הדפסתו, מקום הדפוס ושם הדפוס, במהדורה זו הודפס | ||
{{ארבעה טורים|{{שורות|נשלם פי' תורה | |||
פירוש רש"י בכתב הרהוט היהודי-ספרדי בעקבות כך מכונה כתב זה כיום 'כתב רש"י', אך למעשה זהו הכתב הקורסיבי (הרהוט) שהיה נהוג בספרד בימי הביניים. | |||
{{ארבעה טורים|{{טקסט מוקטן|{{שורות|נשלם פי' תורה | |||
אשיר בשיר לא-ל | אשיר בשיר לא-ל | ||
אני בדת חשקתי | אני בדת חשקתי | ||
| שורה 50: | שורה 53: | ||
להר בית רהטון | להר בית רהטון | ||
בריגו המדינה | בריגו המדינה | ||
ליצירת ה' אלפים}}|{{שורות|שרש"י ביארה | ליצירת ה' אלפים}}}}|{{טקסט מוקטן|{{שורות|שרש"י ביארה | ||
צור פודה וגואל | צור פודה וגואל | ||
בלב אותה חמדתי | בלב אותה חמדתי | ||
| שורה 61: | שורה 64: | ||
יקו לב ועשתון | יקו לב ועשתון | ||
דעל ימא מותבא | דעל ימא מותבא | ||
ומאתים וה' ושלשים}}|{{שורות|ובו היתה אורה | ומאתים וה' ושלשים}}}}|{{טקסט מוקטן|{{שורות|ובו היתה אורה | ||
אשר נתן כאל | אשר נתן כאל | ||
דרשתי וחקרתי | דרשתי וחקרתי | ||
| שורה 72: | שורה 75: | ||
אני בן גרטון | אני בן גרטון | ||
בסוף קלבריאה | בסוף קלבריאה | ||
בי' באדר סוף חדשים}}|{{שורות|יונתן הקטן | בי' באדר סוף חדשים}}}}|{{טקסט מוקטן|{{שורות|יונתן הקטן | ||
רץ בבוקר אל הגן | רץ בבוקר אל הגן | ||
הוא טיפס | הוא טיפס | ||
על העץ | על העץ | ||
אפרוחים חיפש}} | אפרוחים חיפש}}}} | ||
| רוחב = 50 | | רוחב = 50 | ||
}} | }} | ||
גרסה מ־11:04, 15 בנובמבר 2022
פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנודע ביותר לתורה. נכתב על ידי רבי שלמה יצחקי (רש"י) במאה ה-11, כחלק מפירושו הכולל לתנ"ך, הכולל פירוש כמעט לכל התנ"ך. כשני שלישים מפירוש רש"י למקרא מבוסס על מדרשי חז"ל, ועיקר מלאכתו הייתה בסינון דברים המתאימים לפשוטו של מקרא או המוסיפים תוספות נחוצות, ובניסוחם בדרך תמציתית.
כתבי יד
אין בידינו כתבי יד של פירוש רש"י לתורה ממאה השנים הראשונות אחרי רש"י כתב היד הראשון שמתוארך הוא משנת ד' תקצ"ג - 1233
- מינכן, 1233
- לייפציג 1 (Universitätsbibliothek Leipzig, B.H.1)
- וטיקן 94 מהמאה ה13
- וינה 24
- וינה 23
- אוקספורד בודלי 2440
- ברלין 14
- פלטינה
- תימן משנת ר' בערך יצא לאור ע"י מנשה רפאל (מנפרד) ליהמן, ניו יורק תשמ"א
- ויימר רכ"ט
- וטיקן 164
- קימבריג'
- מילנו אמברוזיאנו
- לונדון המוזיאום הבריטי
דפוסים ראשונים
סביבות 1470 - רומא:
ההדפסה הראשונה הידועה לנו של פירוש רש"י (השלם) לתורה הייתה ברומא, סביבות שנת 1470.
להלן תיאורו כפי שמופיע במפעל הביבליוגרפיה:
[214] דף. 4°. [22] קונטרסים. קונטרסים 1-20 בני 10 דפים, קונטרס 21 בן 8 דפים, קונטרס 22 בן 6 דפים. בלי מיספור קונטרסים או גליונות. בלי כותרי עמוד, שומרי דף או שומרי קונטרס. נדפס באותיות מרובעות מטיפוס אשכנזי-איטלקי. נדפס כנראה בין השנים רכ"ט-רל"ב. על התאריך, המדפיסים והאותיות עיין תשבי (ראה להלן), עמ’ 815-817. שני הדפים הראשונים והעמוד האחרון חלקים. דף 214, א: דברי סיום מאת המדפיסים: "חסלת פרשת וזאת הברכה ובו נגמרה המלאכה, שבח לא-ל רם ונשא". ידועים טפסים על קלף. תאור מפורט: פ’ תשבי, קרית ספר, נח, תשמ"ג, עמ’ 833-835, מס’ ט (הרכב הקונטרסים על פיו).
רל"ה 1475 - רג'ו די קלבריה
בשנת רל"ה 1475 הודפס פירוש רש"י בבריג''ו די קלבריה שבאיטליה, זהו הספר העברי הראשון שבו מצוינים בפירוש שנת הדפסתו, מקום הדפוס ושם הדפוס, במהדורה זו הודפס
פירוש רש"י בכתב הרהוט היהודי-ספרדי בעקבות כך מכונה כתב זה כיום 'כתב רש"י', אך למעשה זהו הכתב הקורסיבי (הרהוט) שהיה נהוג בספרד בימי הביניים.
נשלם פי' תורה |
שרש"י ביארה |
ובו היתה אורה |
יונתן הקטן |
עותק יחיד היה באוסף החוקר הנוצרי ג'ובאני ברנרדו דה רוסי, ונרכשה יחד עם שאר אוספו על ידי הספריה הפלטינית בפרמה שם היא נמצאת כיום
נשלם פי' תורה | שרש"י ביארה | ובו היתה אורה | יחיחיח |