רבי אהרן טברסקי מצ'רנוביל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך צפונות ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
נולד לרבי מרדכי מצ'רנוביל וחיה שרה בתו של רבי אהרן הגדול מקרלין שעל שמו הוא קרוי.
נולד לרבי מרדכי מצ'רנוביל וחיה שרה בתו של רבי אהרן הגדול מקרלין שעל שמו הוא קרוי.


היה חתנו של רבי גדליה מליניץ בעל תשואות חן, ובזיווגו השני היה חתנו של בן דודו רבי צבי מקריסצ'וב, בן רבי אברהם מקריסצ'וב{{הערה|כך על פי "מאורי אור" ([[חסידות צ'רנוביל|צר'נוביל]]), ו"תורת החסידות" (אלפסי).}} ולגרסה אחרת נישא בשנית לבתו של רבי אהרן מטיטיוב{{הערה|אהרן דוד טווערסקי, ספר היחס מטשרנוביל.}}.
היה חתנו של רבי גדליה מליניץ בעל תשואות חן, ובזיווגו השני היה חתנו של בן דודו רבי צבי מקריסצ'וב, בן רבי אברהם מקריסצ'וב{{הערה|<nowiki>כך על פי "מאורי אור" ([[צ'רנוביל), ו"תורת החסידות" (אלפסי).</nowiki>}} ולגרסה אחרת נישא בשנית לבתו של רבי אהרן מטיטיוב{{הערה|אהרן דוד טווערסקי, ספר היחס מטשרנוביל.}}.


בצעירותו הכריחו אביו לכהן באדמו"רות, ומאז הרבה בנסיעות לערי הסביבה. עם פטירת אביו מילא את מקומו בהנהגת עדתו ובמגידות צ'רנוביל ושאר הקהילות. היה נשיא של קופת הצדקה רבי מאיר בעל הנס של כולל ווהלין, ופעל רבות לחיזוק ישוב ארץ ישראל. השפעתו במרחב הרוסי הייתה גדולה.
בצעירותו הכריחו אביו לכהן באדמו"רות, ומאז הרבה בנסיעות לערי הסביבה. עם פטירת אביו מילא את מקומו בהנהגת עדתו ובמגידות צ'רנוביל ושאר הקהילות. היה נשיא של קופת הצדקה רבי מאיר בעל הנס של כולל ווהלין, ופעל רבות לחיזוק ישוב ארץ ישראל. השפעתו במרחב הרוסי הייתה גדולה.

גרסה מ־10:03, 5 באפריל 2022

רבי אהרן טברסקי (תקמ"ז 1784 - ח' בכסלו תרל"ב 1871) היה האדמו"ר השלישי מצ'רנוביל.

תולדות חייו

נולד לרבי מרדכי מצ'רנוביל וחיה שרה בתו של רבי אהרן הגדול מקרלין שעל שמו הוא קרוי.

היה חתנו של רבי גדליה מליניץ בעל תשואות חן, ובזיווגו השני היה חתנו של בן דודו רבי צבי מקריסצ'וב, בן רבי אברהם מקריסצ'וב[1] ולגרסה אחרת נישא בשנית לבתו של רבי אהרן מטיטיוב[2].

בצעירותו הכריחו אביו לכהן באדמו"רות, ומאז הרבה בנסיעות לערי הסביבה. עם פטירת אביו מילא את מקומו בהנהגת עדתו ובמגידות צ'רנוביל ושאר הקהילות. היה נשיא של קופת הצדקה רבי מאיר בעל הנס של כולל ווהלין, ופעל רבות לחיזוק ישוב ארץ ישראל. השפעתו במרחב הרוסי הייתה גדולה.

נהג להכתיר את בניו ונכדיו לאדמו"רים עוד בחייו[3].

נפטר בח' בכסלו תרל"ב ונקבר על פי בקשתו בחלקת סבו רבי מנחם נחום.

משפחה

הותיר אחריו ששה ילדים:

  • מזיווג ראשון: חיה שרה, שהייתה אשת רבי ישראל, בן רבי יצחק אייזיק, חתן רבי נחמן מברסלב, ובזיווג שני אשת רבי שלמה מלודמיר נכדו של רבי שלמה מקרלין.
  • פערל, אשת רבי יצחק הלוי פיצ'ניק מברזנה
  • מזיווג שני: רבי מנחם נחום השני מצ'רנוביל.
    • בנו היה רבי מרדכי מלועוו-שדה לבן, אבי שושלת צ'רנוביל כיום.
  • רבי ישעיה משולם זוסיא מצ'רנוביל, חתן דודו רבי מנחם נחום ממקארוב ובזיווג שני חתן רבי פינחס מסלוויטא, ובזיווג שלישי חתן רבי מרדכי זאב רבינוביץ, נכדו של הבעל שם טוב. חתנו היה רבי ישכר דב מבעלז.
  • רבי ברוך אשר מצ'רנוביל, חתן דודו רבי משה מקריסצ'וב.
  • פייגא, אשת רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב.

הערות שוליים

  1. ^ כך על פי "מאורי אור" ([[צ'רנוביל), ו"תורת החסידות" (אלפסי).
  2. ^ אהרן דוד טווערסקי, ספר היחס מטשרנוביל.
  3. ^ למשל את נכדיו ר' גדליה ממאלין ור' מרדכי מלויעב.