רבי משולם זושא מאניפולי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
תגית: ביטול |
||
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''משולם זושא (או זוסיא) מאניפולי'''{{הערה|1=אניפולי זו היא כיום Annopol, מחוז | רבי '''משולם זושא (או זוסיא) מאניפולי'''{{הערה|1=אניפולי זו היא כיום Annopol, מחוז קמניץ-פודולסקי שבאוקראינה (ראו ב[http://www.yadvashem.org/yv/he/research/ghettos_encyclopedia/ghetto_details.asp?cid=1111 ערכה] באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם). אין להתבלבל בינה ובין אנופול שבפולין, אנופול ראחוב - שגם היא באוקראינה, ועוד עיירות בעלות שם דומה.}} (מכונה גם "הרבי '''ר' זושא'''"{{הערה|1=נהגה: 'רֶבּ זוּשֶה'}}, ה'ת"צ{{הערה|כך כותב הרב נפתלי אהרן וקשטיין באחד ממדורי "ויתילדו" בעתון "המודיע" וכותב שהתגלה מסמך בו מופיעים שנות הלידה שלו ועוד מבני משפחתו.}}-ב' בשבט ה'תק"ס, 1730 – 28 בינואר 1800), אחיו של רבי [[אלימלך ליפמן מליז'נסק|אלימלך מליז'נסק]] ותלמידו של [[המגיד ממזריטש]], ממייסדי [[תנועת החסידות]]. אבי שושלת [[חסידות אניפולי]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו == | ||
נולד לאלעזר ליפא, עשיר ובעל קרקעות. אין מידע רב על ראשית חייו: בצעירותו עסק בעיקר בלימוד | נולד לאלעזר ליפא, עשיר ובעל קרקעות. אין מידע רב על ראשית חייו: בצעירותו עסק בעיקר בלימוד קבלה{{מקור}}, והיה בנעוריו תלמידו של ה[[יחיאל מיכל מזלוטשוב|מגיד מזלוטשוב]]. נהג לצאת עם אחיו, הרב אלימלך, למסעות נדודים ("גלות"). על פי המנהג, היו ה"גולים" יוצאים בלי כסף ובלי אוכל למשך זמן רב. עוד נהגו שלא לישון באותו מקום יותר מלילה אחד. | ||
במסעותיהם פגשו האחים את המגיד ממזריטש, והיו לתלמידיו המובהקים. | במסעותיהם פגשו האחים את המגיד ממזריטש, והיו לתלמידיו המובהקים. | ||
רבי זושא כיהן | רבי זושא כיהן כאדמו"ר בעיירה אניפולי. | ||
==דרכו== | ==דרכו== | ||
בין תלמידי המגיד הפך רבי זושא לסמל של תמימות, ענווה וטוב לב. על כך כותב הרב [[יהודה לייב מימון]] בספרו "שרי המאה": | בין תלמידי המגיד הפך רבי זושא לסמל של תמימות, ענווה וטוב לב. על כך כותב הרב [[יהודה לייב מימון]] בספרו "שרי המאה": | ||
:"הרים לא עקר בפילפולו, פילים לא חיבר בקופא דמחטא, ספרים לא חיבר, שאלות ותשובות ופסקי הלכה לא ערך, אבל הוא היה צדיק תמים, חסיד ועניו, ואת עמו אהב אהבה בלי מיצרים". | :"הרים לא עקר בפילפולו, פילים לא חיבר בקופא דמחטא, ספרים לא חיבר, שאלות ותשובות ופסקי הלכה לא ערך, אבל הוא היה צדיק תמים, חסיד ועניו, ואת עמו אהב אהבה בלי מיצרים". | ||
רבי זושא חי בדוחק רב. נהג ללמוד ליד האח על רצפת בית המדרש. מסופר כי רבים מהאנשים ששמעו את שמו ובאו מרחוק להיוועץ בו, הופתעו מבגדיו הבלויים ומצורת חייו הפשוטה. לפי סיפור נודע, כשבאו האחים רבי [[שמעלקה מניקלשבורג]] ורבי [[פנחס הורוביץ]] אל המגיד ושאלו איך אפשר לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה (כמובא במשנה האחרונה במסכת ברכות), הפנה אותם לרבי זושא. הם מצאו אותו מאחורי התנור ואמרו לו שהמגיד שלח אותם. הוא ענה להם: נראה שלא שמעתם נכון, אינני יכול להסביר לכם זאת מכיוון שמעולם לא היה לי רע{{הערה|1=סיפור זה אינו מופיע בספר [http://www.hebrewbooks.org/3688 בוצינא קדישא] על רבי זושא. ייתכן שזוהי העברה מסיפור על רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] וברכת "שעשה לי כל צורכי" בכל בוקר, למרות שאין לו מה לאכול או ללבוש. גרסה דומה ביחס לרבי זושא עוסקת בתלמיד ששלח מהמגיד ממזריטש אליו בעניין קבלת יסורים בשמחה. רבי זושא לא ידע להסביר, כי "מעולם לא היו לי יסורים". ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15847_134.pdf סיפור על קבלת יסורים בשמחה] (שערי מועדים, [[הרבי מליובביץ]], תמוז | רבי זושא חי בדוחק רב. נהג ללמוד ליד האח על רצפת בית המדרש. מסופר כי רבים מהאנשים ששמעו את שמו ובאו מרחוק להיוועץ בו, הופתעו מבגדיו הבלויים ומצורת חייו הפשוטה. לפי סיפור נודע, כשבאו האחים רבי [[שמעלקה מניקלשבורג]] ורבי [[פנחס הורוביץ]] אל המגיד ושאלו איך אפשר לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה (כמובא במשנה האחרונה במסכת ברכות), הפנה אותם לרבי זושא. הם מצאו אותו מאחורי התנור ואמרו לו שהמגיד שלח אותם. הוא ענה להם: נראה שלא שמעתם נכון, אינני יכול להסביר לכם זאת מכיוון שמעולם לא היה לי רע{{הערה|1=סיפור זה אינו מופיע בספר [http://www.hebrewbooks.org/3688 בוצינא קדישא] על רבי זושא. ייתכן שזוהי העברה מסיפור על רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] וברכת "שעשה לי כל צורכי" בכל בוקר, למרות שאין לו מה לאכול או ללבוש. גרסה דומה ביחס לרבי זושא עוסקת בתלמיד ששלח מהמגיד ממזריטש אליו בעניין קבלת יסורים בשמחה. רבי זושא לא ידע להסביר, כי "מעולם לא היו לי יסורים". ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15847_134.pdf סיפור על קבלת יסורים בשמחה] (שערי מועדים, [[הרבי מליובביץ]], תמוז ה'תשנ"ה).}}. | ||
הוא נהג לדבר על עצמו בגוף שלישי, "זושא אומר", ונימק זאת בכך שרק הקב"ה יכול לומר '''אני''', כלשון הדיבר הראשון | הוא נהג לדבר על עצמו בגוף שלישי, "זושא אומר", ונימק זאת בכך שרק הקב"ה יכול לומר '''אני''', כלשון הדיבר הראשון מעשרת הדיברות "אנוכי ה' אלוקיך". | ||
אמרתו הידועה: "אם ישאלו אותי בשמים למה לא הייתי אלימלך (אחיו) - אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זוסיא - יסתתמו טענותי". | אמרתו הידועה: "אם ישאלו אותי בשמים למה לא הייתי אלימלך (אחיו) - אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זוסיא - יסתתמו טענותי". | ||
בסיפורי חסידים מוצג רבי זושא כמי שהחזיר אלפים בתשובה על ידי שהוכיח אותם בצורה מתוחכמת, כאשר היה מתוודה כביכול על חטאיו שלו בפניו של אדם שבאמת חטא בחטאים אלו, ובעקבות כך היו בני שיחו | בסיפורי חסידים מוצג רבי זושא כמי שהחזיר אלפים בתשובה על ידי שהוכיח אותם בצורה מתוחכמת, כאשר היה מתוודה כביכול על חטאיו שלו בפניו של אדם שבאמת חטא בחטאים אלו, ובעקבות כך היו בני שיחו חוזרים בתשובה. | ||
מסופר כי [[שניאור זלמן מלאדי|בעל התניא]], שקיבל ממנו הסכמה על ספרו, אמר עליו: "עבודתו הייתה ביראה עילאה כל כך, עד שגם בהיכל היראה הייתה יראתו לפלא"{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/butzinakadisha/butzinakadisha01.pdf בוצינא קדישא], אות כו}}. נודע באהבת-ישראל שלו ופעל רבות | מסופר כי [[שניאור זלמן מלאדי|בעל התניא]], שקיבל ממנו הסכמה על ספרו, אמר עליו: "עבודתו הייתה ביראה עילאה כל כך, עד שגם בהיכל היראה הייתה יראתו לפלא"{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/butzinakadisha/butzinakadisha01.pdf בוצינא קדישא], אות כו}}. נודע באהבת-ישראל שלו ופעל רבות לפדיון שבויים. | ||
===מותו=== | ===מותו=== | ||
בב' בשבט ה'תק"ס 28 בינואר 1800 נפטר ממחלה. הוא נקבר בעיר אניפולי ליד רבו, הרב [[דב בער ממזריטש|דב בער]] ממעזריטש. בתחילה היה כתוב על מצבתו: "פה נטמן הקדוש... עובד אלוהים באהבה והשמח בייסורים ורבים השיב מעוון". לאחר זמן נכתבה המצבה מחדש ועליה כתוב אך: "הרבי ר' זושא"{{הערה|[http://www.hakolhayehudi.co.il/family_article.php?id=266 כאן] על יום השנה לפטירתו בתשע"ו עם תמונות ממצבת קברו.}}. | |||
===משפחתו=== | ===משפחתו=== | ||
נישא פעמיים. שם אשתו הראשונה לא ידוע. ממנה נולד לו בנו הבכור. מאשתו השנייה הניה{{הערה|יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, עמ' שעו}} נולדו לו בנו ובתו האחרים. | נישא פעמיים. שם אשתו הראשונה לא ידוע. ממנה נולד לו בנו הבכור. מאשתו השנייה הניה{{הערה|יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, עמ' שעו}} נולדו לו בנו ובתו האחרים. | ||
*בנו רבי [[צבי מנחם אוירבך]] - מילא את מקום אביו כאדמו"ר מאניפולי. נפטר בשנת | *בנו רבי [[צבי מנחם אוירבך]] - מילא את מקום אביו כאדמו"ר מאניפולי. נפטר בשנת 1814. | ||
*בנו רבי [[ישראל אברהם מזל]] מצ'רני-אוסטראה, היה חתנו של רבי [[זאב וולף מצ'רני-אוסטראה]]. מילא את מקום חמיו אחר עלייתו של זה | *בנו רבי [[ישראל אברהם מזל]] מצ'רני-אוסטראה, היה חתנו של רבי [[זאב וולף מצ'רני-אוסטראה]]. מילא את מקום חמיו אחר עלייתו של זה לארץ ישראל. לאחר פטירתו שימשה אשתו, [[ציזיא חנה]], באדמו"רות במקומו. | ||
*חתנו רבי מנחם נחום שגר באניפולי. היה | *חתנו רבי מנחם נחום שגר באניפולי. היה תלמידו המובהק. | ||
===כתביו=== | ===כתביו=== | ||
*"[[מנורת זהב]]" - תולדות ותורותיו - נדפס לראשונה בוורשה ב-1902, עם הסכמות הרב [[שלום מרדכי שבדרון]] והרב [[חיים חזקיהו מדיני]] | * "[[מנורת זהב]]" - תולדות ותורותיו - נדפס לראשונה בוורשה ב-1902, עם הסכמות הרב [[שלום מרדכי שבדרון]] והרב [[חיים חזקיהו מדיני]] | ||
*"בוצינא קדישא"- תולדותיו ותורותיו{{הערה|"[http://www.daat.ac.il/daat/vl/butzinakadisha/butzinakadisha01.pdf בוצינא קדישא]"}}. את שני הספרים ערך הרב [[נתן נטע דונר]] | *"בוצינא קדישא"- תולדותיו ותורותיו{{הערה|"[http://www.daat.ac.il/daat/vl/butzinakadisha/butzinakadisha01.pdf בוצינא קדישא]"}}. את שני הספרים ערך הרב [[נתן נטע דונר]] מקולבייל. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* | * מרטין בובר, "רבי זוסיא מאניפולי", בספרו '''אור הגנוז''', הוצאת שוקן, 1947{{ULI|012483341}} | ||
*[[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]], "אנציקלופדיה לחסידות" הוצאת [[מוסד הרב קוק]], תשמ"ו | *[[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]], "אנציקלופדיה לחסידות" הוצאת [[מוסד הרב קוק]], תשמ"ו | ||
*'''הנאהבים והנעימים - האחים רבי זושא ורבי אלימלך מליז'נסק''', [[שמחה רז]], הוצאת יריד הספרים 2009 | *'''הנאהבים והנעימים - האחים רבי זושא ורבי אלימלך מליז'נסק''', [[שמחה רז]], הוצאת יריד הספרים 2009 | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
*[https://web.archive.org/web/20140508094235/http://www.mytzadik.com/index.asp?lid=6&page=tzadik&kid=221 ר' משולם זושא ליפמן מאניפולי], באתר "MyTzadik - האנציקלומדיה להנצחת הצדיקים" | *[https://web.archive.org/web/20140508094235/http://www.mytzadik.com/index.asp?lid=6&page=tzadik&kid=221 ר' משולם זושא ליפמן מאניפולי], באתר "MyTzadik - האנציקלומדיה להנצחת הצדיקים" | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/3695 מנרת זהב, ווארשא תרס"ד] {{PDF}} | *[http://www.hebrewbooks.org/3695 מנרת זהב, ווארשא תרס"ד] {{PDF}} | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3688&st=&pgnum=1&hilite= ספר "בוצינא קדישא"] באתר | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3688&st=&pgnum=1&hilite= ספר "בוצינא קדישא"] באתר היברובוקס. | ||
*{{הארץ|[[אדמיאל קוסמן]]|הניסיון לקבל מכות גורל דומה לניסיון לחמוק מהן|1.1123916}} | *{{הארץ|[[אדמיאל קוסמן]]|הניסיון לקבל מכות גורל דומה לניסיון לחמוק מהן|1.1123916}} | ||
*[http://www.daat.ac.il/daat/ktav_et/maamar.asp?ktavet=1&id=514 רבי זושא ורבי אלימלך - גרסה חסידית וספרותית], ד"ר דינה לוין, בכתב עת המקוון 'מעמקים' ( | *[http://www.daat.ac.il/daat/ktav_et/maamar.asp?ktavet=1&id=514 רבי זושא ורבי אלימלך - גרסה חסידית וספרותית], ד"ר דינה לוין, בכתב עת המקוון 'מעמקים' (אתר דעת) | ||
*[https://www.youtube.com/watch?v=YTKnf4rJQ3k ר' זושא שמח בחלקו] סיפורי רבי [[שלמה קרליבך]] (יוטיוב) | *[https://www.youtube.com/watch?v=YTKnf4rJQ3k ר' זושא שמח בחלקו] סיפורי רבי [[שלמה קרליבך]] (יוטיוב) | ||
*[http://www.93fm.co.il/radio/165046/ יומא דהילולא • 10 דברים של ידעתם על רבי זושא מאניפולי], באתר | *[http://www.93fm.co.il/radio/165046/ יומא דהילולא • 10 דברים של ידעתם על רבי זושא מאניפולי], באתר קול חי | ||
*[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1249504&forum_id=771 האם ר' זושא ור' אלימלך היו אחים רק מאמא?], | *[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1249504&forum_id=771 האם ר' זושא ור' אלימלך היו אחים רק מאמא?], בפורום "בחדרי חרדים" שבפורטל בחדרי חרדים | ||
*{{אוצר החכמה|[[דוד הלחמי]]|רבי משולם זושא אוורבוך (רבי זושא מאניפולי)|156808|ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח|עמוד=187}} | *{{אוצר החכמה|[[דוד הלחמי]]|רבי משולם זושא אוורבוך (רבי זושא מאניפולי)|156808|ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח|עמוד=187}} | ||
*[http://www.zusha.org.il/person/ר-זושא-מאניפולי/ סיפורי ר' זושא מאנפולי] בתוך אתר '[http://www.zusha.org.il/ זושא מגלים את הסיפור החסידי]' | *[http://www.zusha.org.il/person/ר-זושא-מאניפולי/ סיפורי ר' זושא מאנפולי] בתוך אתר '[http://www.zusha.org.il/ זושא מגלים את הסיפור החסידי]' | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־11:46, 27 בדצמבר 2020
רבי משולם זושא (או זוסיא) מאניפולי[1] (מכונה גם "הרבי ר' זושא"[2], ה'ת"צ[3]-ב' בשבט ה'תק"ס, 1730 – 28 בינואר 1800), אחיו של רבי אלימלך מליז'נסק ותלמידו של המגיד ממזריטש, ממייסדי תנועת החסידות. אבי שושלת חסידות אניפולי.
תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאלעזר ליפא, עשיר ובעל קרקעות. אין מידע רב על ראשית חייו: בצעירותו עסק בעיקר בלימוד קבלה[דרוש מקור], והיה בנעוריו תלמידו של המגיד מזלוטשוב. נהג לצאת עם אחיו, הרב אלימלך, למסעות נדודים ("גלות"). על פי המנהג, היו ה"גולים" יוצאים בלי כסף ובלי אוכל למשך זמן רב. עוד נהגו שלא לישון באותו מקום יותר מלילה אחד.
במסעותיהם פגשו האחים את המגיד ממזריטש, והיו לתלמידיו המובהקים.
רבי זושא כיהן כאדמו"ר בעיירה אניפולי.
דרכו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בין תלמידי המגיד הפך רבי זושא לסמל של תמימות, ענווה וטוב לב. על כך כותב הרב יהודה לייב מימון בספרו "שרי המאה":
- "הרים לא עקר בפילפולו, פילים לא חיבר בקופא דמחטא, ספרים לא חיבר, שאלות ותשובות ופסקי הלכה לא ערך, אבל הוא היה צדיק תמים, חסיד ועניו, ואת עמו אהב אהבה בלי מיצרים".
רבי זושא חי בדוחק רב. נהג ללמוד ליד האח על רצפת בית המדרש. מסופר כי רבים מהאנשים ששמעו את שמו ובאו מרחוק להיוועץ בו, הופתעו מבגדיו הבלויים ומצורת חייו הפשוטה. לפי סיפור נודע, כשבאו האחים רבי שמעלקה מניקלשבורג ורבי פנחס הורוביץ אל המגיד ושאלו איך אפשר לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה (כמובא במשנה האחרונה במסכת ברכות), הפנה אותם לרבי זושא. הם מצאו אותו מאחורי התנור ואמרו לו שהמגיד שלח אותם. הוא ענה להם: נראה שלא שמעתם נכון, אינני יכול להסביר לכם זאת מכיוון שמעולם לא היה לי רע[4].
הוא נהג לדבר על עצמו בגוף שלישי, "זושא אומר", ונימק זאת בכך שרק הקב"ה יכול לומר אני, כלשון הדיבר הראשון מעשרת הדיברות "אנוכי ה' אלוקיך".
אמרתו הידועה: "אם ישאלו אותי בשמים למה לא הייתי אלימלך (אחיו) - אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זוסיא - יסתתמו טענותי".
בסיפורי חסידים מוצג רבי זושא כמי שהחזיר אלפים בתשובה על ידי שהוכיח אותם בצורה מתוחכמת, כאשר היה מתוודה כביכול על חטאיו שלו בפניו של אדם שבאמת חטא בחטאים אלו, ובעקבות כך היו בני שיחו חוזרים בתשובה.
מסופר כי בעל התניא, שקיבל ממנו הסכמה על ספרו, אמר עליו: "עבודתו הייתה ביראה עילאה כל כך, עד שגם בהיכל היראה הייתה יראתו לפלא"[5]. נודע באהבת-ישראל שלו ופעל רבות לפדיון שבויים.
מותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בב' בשבט ה'תק"ס 28 בינואר 1800 נפטר ממחלה. הוא נקבר בעיר אניפולי ליד רבו, הרב דב בער ממעזריטש. בתחילה היה כתוב על מצבתו: "פה נטמן הקדוש... עובד אלוהים באהבה והשמח בייסורים ורבים השיב מעוון". לאחר זמן נכתבה המצבה מחדש ועליה כתוב אך: "הרבי ר' זושא"[6].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נישא פעמיים. שם אשתו הראשונה לא ידוע. ממנה נולד לו בנו הבכור. מאשתו השנייה הניה[7] נולדו לו בנו ובתו האחרים.
- בנו רבי צבי מנחם אוירבך - מילא את מקום אביו כאדמו"ר מאניפולי. נפטר בשנת 1814.
- בנו רבי ישראל אברהם מזל מצ'רני-אוסטראה, היה חתנו של רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה. מילא את מקום חמיו אחר עלייתו של זה לארץ ישראל. לאחר פטירתו שימשה אשתו, ציזיא חנה, באדמו"רות במקומו.
- חתנו רבי מנחם נחום שגר באניפולי. היה תלמידו המובהק.
כתביו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "מנורת זהב" - תולדות ותורותיו - נדפס לראשונה בוורשה ב-1902, עם הסכמות הרב שלום מרדכי שבדרון והרב חיים חזקיהו מדיני
- "בוצינא קדישא"- תולדותיו ותורותיו[8]. את שני הספרים ערך הרב נתן נטע דונר מקולבייל.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מרטין בובר, "רבי זוסיא מאניפולי", בספרו אור הגנוז, הוצאת שוקן, 1947(הספר בקטלוג ULI)
- יצחק אלפסי, "אנציקלופדיה לחסידות" הוצאת מוסד הרב קוק, תשמ"ו
- הנאהבים והנעימים - האחים רבי זושא ורבי אלימלך מליז'נסק, שמחה רז, הוצאת יריד הספרים 2009
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבי משולם זושא מאניפולי, באתר "אהלי צדיקים"
- ר' משולם זושא ליפמן מאניפולי, באתר "MyTzadik - האנציקלומדיה להנצחת הצדיקים"
- מנרת זהב, ווארשא תרס"ד
- ספר "בוצינא קדישא" באתר היברובוקס.
- אדמיאל קוסמן, הניסיון לקבל מכות גורל דומה לניסיון לחמוק מהן, באתר הארץ
- רבי זושא ורבי אלימלך - גרסה חסידית וספרותית, ד"ר דינה לוין, בכתב עת המקוון 'מעמקים' (אתר דעת)
- ר' זושא שמח בחלקו סיפורי רבי שלמה קרליבך (יוטיוב)
- יומא דהילולא • 10 דברים של ידעתם על רבי זושא מאניפולי, באתר קול חי
- האם ר' זושא ור' אלימלך היו אחים רק מאמא?, בפורום "בחדרי חרדים" שבפורטל בחדרי חרדים
- דוד הלחמי, רבי משולם זושא אוורבוך (רבי זושא מאניפולי), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)
- סיפורי ר' זושא מאנפולי בתוך אתר 'זושא מגלים את הסיפור החסידי'
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ^ אניפולי זו היא כיום Annopol, מחוז קמניץ-פודולסקי שבאוקראינה (ראו בערכה באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם). אין להתבלבל בינה ובין אנופול שבפולין, אנופול ראחוב - שגם היא באוקראינה, ועוד עיירות בעלות שם דומה.
- ^ נהגה: 'רֶבּ זוּשֶה'
- ^ כך כותב הרב נפתלי אהרן וקשטיין באחד ממדורי "ויתילדו" בעתון "המודיע" וכותב שהתגלה מסמך בו מופיעים שנות הלידה שלו ועוד מבני משפחתו.
- ^ סיפור זה אינו מופיע בספר בוצינא קדישא על רבי זושא. ייתכן שזוהי העברה מסיפור על רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב וברכת "שעשה לי כל צורכי" בכל בוקר, למרות שאין לו מה לאכול או ללבוש. גרסה דומה ביחס לרבי זושא עוסקת בתלמיד ששלח מהמגיד ממזריטש אליו בעניין קבלת יסורים בשמחה. רבי זושא לא ידע להסביר, כי "מעולם לא היו לי יסורים". ראו סיפור על קבלת יסורים בשמחה (שערי מועדים, הרבי מליובביץ, תמוז ה'תשנ"ה).
- ^ בוצינא קדישא, אות כו
- ^ כאן על יום השנה לפטירתו בתשע"ו עם תמונות ממצבת קברו.
- ^ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, עמ' שעו
- ^ "בוצינא קדישא"