הדפוס העברי בפיורדא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (13 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
בית הדפוס הראשון בפיורדא החל לפעול בשנת תנ"א, הדפוס הוקם בעקבות סגירת הדפוס בווילהמרשדארף הסמוכה, מיני אז פעלו מספר בתי דפוס בעיר. | בית הדפוס הראשון בפיורדא החל לפעול בשנת תנ"א, הדפוס הוקם בעקבות סגירת הדפוס בווילהמרשדארף הסמוכה, מיני אז פעלו מספר בתי דפוס בעיר. | ||
=== דפוס רבי יוסף שניאור === | === '''דפוס רבי יוסף שניאור''' === | ||
{{הפניה לערך מורחב|דפוס רבי יוסף שניאור - פיורדא}} | {{הפניה לערך מורחב|דפוס רבי יוסף שניאור - פיורדא}} | ||
הדפוס הראשון הוקם על ידי [[רבי יוסף שניאור|'''רבי יוסף שניאור''']] בעידוד אביו פרנס עדת ישראל בפיורדא הטפסר רבי שלמה זלמן שניאור, רבי יוסף השיג | הדפוס הראשון הוקם על ידי [[רבי יוסף שניאור|'''רבי יוסף שניאור''']] בעידוד אביו פרנס עדת ישראל בפיורדא הטפסר רבי שלמה זלמן שניאור, רבי יוסף השיג רשיונות זכייה מהנסיך כריסטיאן אלברט להקמת הדפוס, | ||
בשנת תנ"ב הלך לעולמו רבי יוסף שניאור וניהול הדפוס עבר לידי אחיו רבי אברהם שניאור, יחד עם רבי יצחק בינג. | |||
בשנת תנ"ב | |||
====הספרים שהודפסו בדפוס זה:==== | ====הספרים שהודפסו בדפוס זה:==== | ||
| שורה 24: | שורה 15: | ||
'''בשנת תנ"ב:''' שולחן ערוך - חושן משפט, אגרת הקודש, זהב שיבה, כנסת הגדולה - חושן משפט, נחלת שבעה, קהלת יעקב, שו"ת מהר"י בן לב - חלק ד'. | '''בשנת תנ"ב:''' שולחן ערוך - חושן משפט, אגרת הקודש, זהב שיבה, כנסת הגדולה - חושן משפט, נחלת שבעה, קהלת יעקב, שו"ת מהר"י בן לב - חלק ד'. | ||
'''בשנת תנ"ג:''' חכם לב, חלקי אבנים, פטירת מרים ואהרן, קצור של"ה, שבתא דריגלא. | '''בשנת תנ"ג:''' חכם לב, חלקי אבנים, פטירת מרים ואהרן, קצור של"ה, שבתא דריגלא. | ||
'''בשנת תנ"ד:''' ארחות צדיקים, געטליך ליד, מעשי ה', עלה דיונה. | '''בשנת תנ"ד:''' ארחות צדיקים, געטליך ליד, מעשי ה', עלה דיונה. | ||
| שורה 32: | שורה 23: | ||
'''בשנת תנ"ו:''' זרע קודש, קצור של"ה. | '''בשנת תנ"ו:''' זרע קודש, קצור של"ה. | ||
'''בשנת תנ"ז:''' דרך ישרה, מאור הקטן, מקור | '''בשנת תנ"ז:''' דרך ישרה, מאור הקטן, [[ספר ראשון מקור החיים|ראשון מקור החיים]], [[ספר משתה יין|משתה יין]], ש"ע של רבי אליעזר הקטן. | ||
'''בשנת תנ"ח:''' וזאת ליהודה, ליד, מעשה שושן, צדיק תמים, תקוני שטרות. | '''בשנת תנ"ח:''' וזאת ליהודה, ליד, מעשה שושן, צדיק תמים, תקוני שטרות. | ||
=== '''דפוס רבי מאדל | === '''דפוס רבי מאדל מאנשבך''' === | ||
{{הפניה לערך מורחב|דפוס רבי מאדל מאנשבך - פיורדא}} | |||
בסוף שנת תנ"א הוקם דפוס נוסף על ידי הפרנס השתדלן, [[רבי מאדל מאנשבאך]], את הדפוס הוא הקים בביתו של גיסו ממנהיגי הקהילה רבי צבי הירש ב"ר יוסף הלוי סג"ל. | |||
בשנת תס"ב עקב מלשינות הורתה הממשלה לשרוף את כל הספרים, מיני אז פסקה פעילות בית הדפוס. | בשנת תס"ב עקב מלשינות הורתה הממשלה לשרוף את כל הספרים, מיני אז פסקה פעילות בית הדפוס. | ||
גרסה אחרונה מ־12:55, 25 באוקטובר 2024
הדפוס העברי בפיורדא (פירט, עיר במדינת בוואריה שבגרמניה; מאוית גם פירת. בגרמנית: Fürth; בפרנקונית מזרחית: Färdd;) פעל בין השנים תנ"א, 1691 -
סקירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בית הדפוס הראשון בפיורדא החל לפעול בשנת תנ"א, הדפוס הוקם בעקבות סגירת הדפוס בווילהמרשדארף הסמוכה, מיני אז פעלו מספר בתי דפוס בעיר.
דפוס רבי יוסף שניאור[עריכה | עריכת קוד מקור]
ערך מורחב – דפוס רבי יוסף שניאור - פיורדא
הדפוס הראשון הוקם על ידי רבי יוסף שניאור בעידוד אביו פרנס עדת ישראל בפיורדא הטפסר רבי שלמה זלמן שניאור, רבי יוסף השיג רשיונות זכייה מהנסיך כריסטיאן אלברט להקמת הדפוס,
בשנת תנ"ב הלך לעולמו רבי יוסף שניאור וניהול הדפוס עבר לידי אחיו רבי אברהם שניאור, יחד עם רבי יצחק בינג.
הספרים שהודפסו בדפוס זה:[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תנ"א: מגלה עמוקות, גלילות ארץ ישראל, הנהגת האדם, טוביה, יורה חטאים, ישועות ונחמות, עט סופר.
בשנת תנ"ב: שולחן ערוך - חושן משפט, אגרת הקודש, זהב שיבה, כנסת הגדולה - חושן משפט, נחלת שבעה, קהלת יעקב, שו"ת מהר"י בן לב - חלק ד'.
בשנת תנ"ג: חכם לב, חלקי אבנים, פטירת מרים ואהרן, קצור של"ה, שבתא דריגלא.
בשנת תנ"ד: ארחות צדיקים, געטליך ליד, מעשי ה', עלה דיונה.
בשנת תנ"ה: בן סירא, תקון שבת.
בשנת תנ"ו: זרע קודש, קצור של"ה.
בשנת תנ"ז: דרך ישרה, מאור הקטן, ראשון מקור החיים, משתה יין, ש"ע של רבי אליעזר הקטן.
בשנת תנ"ח: וזאת ליהודה, ליד, מעשה שושן, צדיק תמים, תקוני שטרות.
דפוס רבי מאדל מאנשבך[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ערך מורחב – דפוס רבי מאדל מאנשבך - פיורדא
בסוף שנת תנ"א הוקם דפוס נוסף על ידי הפרנס השתדלן, רבי מאדל מאנשבאך, את הדפוס הוא הקים בביתו של גיסו ממנהיגי הקהילה רבי צבי הירש ב"ר יוסף הלוי סג"ל.
בשנת תס"ב עקב מלשינות הורתה הממשלה לשרוף את כל הספרים, מיני אז פסקה פעילות בית הדפוס.
הספרים שהודפסו בדפוס זה:[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תנ"א: תחית המתים.
בשנת תנ"ב: הגן, יפה תואר על מדרש רבה
בשנת תנ"ג: תפוחי זהב.
בשנת תנ"ד: בית שמואל.
בשנת תנ"ה:
בשנת תנ"ו: