רבי משולם זושא מאניפולי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־11:46, 27 בדצמבר 2020

רבי משולם זושא (או זוסיא) מאניפולי^[1] (מכונה גם "הרבי ר' זושא"^[2], ה'ת"צ^[3]-ב' בשבט ה'תק"ס, 1730 – 28 בינואר 1800), אחיו של רבי אלימלך מליז'נסק ותלמידו של המגיד ממזריטש, ממייסדי תנועת החסידות. אבי שושלת חסידות אניפולי.

תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאלעזר ליפא, עשיר ובעל קרקעות. אין מידע רב על ראשית חייו: בצעירותו עסק בעיקר בלימוד קבלה^[^{דרוש מקור]}, והיה בנעוריו תלמידו של המגיד מזלוטשוב. נהג לצאת עם אחיו, הרב אלימלך, למסעות נדודים ("גלות"). על פי המנהג, היו ה"גולים" יוצאים בלי כסף ובלי אוכל למשך זמן רב. עוד נהגו שלא לישון באותו מקום יותר מלילה אחד.

במסעותיהם פגשו האחים את המגיד ממזריטש, והיו לתלמידיו המובהקים.

רבי זושא כיהן כאדמו"ר בעיירה אניפולי.

דרכו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בין תלמידי המגיד הפך רבי זושא לסמל של תמימות, ענווה וטוב לב. על כך כותב הרב יהודה לייב מימון בספרו "שרי המאה":

"הרים לא עקר בפילפולו, פילים לא חיבר בקופא דמחטא, ספרים לא חיבר, שאלות ותשובות ופסקי הלכה לא ערך, אבל הוא היה צדיק תמים, חסיד ועניו, ואת עמו אהב אהבה בלי מיצרים".

רבי זושא חי בדוחק רב. נהג ללמוד ליד האח על רצפת בית המדרש. מסופר כי רבים מהאנשים ששמעו את שמו ובאו מרחוק להיוועץ בו, הופתעו מבגדיו הבלויים ומצורת חייו הפשוטה. לפי סיפור נודע, כשבאו האחים רבי שמעלקה מניקלשבורג ורבי פנחס הורוביץ אל המגיד ושאלו איך אפשר לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה (כמובא במשנה האחרונה במסכת ברכות), הפנה אותם לרבי זושא. הם מצאו אותו מאחורי התנור ואמרו לו שהמגיד שלח אותם. הוא ענה להם: נראה שלא שמעתם נכון, אינני יכול להסביר לכם זאת מכיוון שמעולם לא היה לי רע^[4].

הוא נהג לדבר על עצמו בגוף שלישי, "זושא אומר", ונימק זאת בכך שרק הקב"ה יכול לומר אני, כלשון הדיבר הראשון מעשרת הדיברות "אנוכי ה' אלוקיך".

אמרתו הידועה: "אם ישאלו אותי בשמים למה לא הייתי אלימלך (אחיו) - אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זוסיא - יסתתמו טענותי".

בסיפורי חסידים מוצג רבי זושא כמי שהחזיר אלפים בתשובה על ידי שהוכיח אותם בצורה מתוחכמת, כאשר היה מתוודה כביכול על חטאיו שלו בפניו של אדם שבאמת חטא בחטאים אלו, ובעקבות כך היו בני שיחו חוזרים בתשובה.

מסופר כי בעל התניא, שקיבל ממנו הסכמה על ספרו, אמר עליו: "עבודתו הייתה ביראה עילאה כל כך, עד שגם בהיכל היראה הייתה יראתו לפלא"^[5]. נודע באהבת-ישראל שלו ופעל רבות לפדיון שבויים.

מותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בב' בשבט ה'תק"ס 28 בינואר 1800 נפטר ממחלה. הוא נקבר בעיר אניפולי ליד רבו, הרב דב בער ממעזריטש. בתחילה היה כתוב על מצבתו: "פה נטמן הקדוש... עובד אלוהים באהבה והשמח בייסורים ורבים השיב מעוון". לאחר זמן נכתבה המצבה מחדש ועליה כתוב אך: "הרבי ר' זושא"^[6].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נישא פעמיים. שם אשתו הראשונה לא ידוע. ממנה נולד לו בנו הבכור. מאשתו השנייה הניה^[7] נולדו לו בנו ובתו האחרים.

בנו רבי צבי מנחם אוירבך - מילא את מקום אביו כאדמו"ר מאניפולי. נפטר בשנת 1814.
בנו רבי ישראל אברהם מזל מצ'רני-אוסטראה, היה חתנו של רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה. מילא את מקום חמיו אחר עלייתו של זה לארץ ישראל. לאחר פטירתו שימשה אשתו, ציזיא חנה, באדמו"רות במקומו.
חתנו רבי מנחם נחום שגר באניפולי. היה תלמידו המובהק.

כתביו[עריכה | עריכת קוד מקור]

"מנורת זהב" - תולדות ותורותיו - נדפס לראשונה בוורשה ב-1902, עם הסכמות הרב שלום מרדכי שבדרון והרב חיים חזקיהו מדיני
"בוצינא קדישא"- תולדותיו ותורותיו^[8]. את שני הספרים ערך הרב נתן נטע דונר מקולבייל.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מרטין בובר, "רבי זוסיא מאניפולי", בספרו אור הגנוז, הוצאת שוקן, 1947(הספר בקטלוג ULI)
יצחק אלפסי, "אנציקלופדיה לחסידות" הוצאת מוסד הרב קוק, תשמ"ו
הנאהבים והנעימים - האחים רבי זושא ורבי אלימלך מליז'נסק, שמחה רז, הוצאת יריד הספרים 2009

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי משולם זושא מאניפולי, באתר "אהלי צדיקים"
ר' משולם זושא ליפמן מאניפולי, באתר "MyTzadik - האנציקלומדיה להנצחת הצדיקים"
מנרת זהב, ווארשא תרס"ד
ספר "בוצינא קדישא" באתר היברובוקס.
אדמיאל קוסמן, הניסיון לקבל מכות גורל דומה לניסיון לחמוק מהן, באתר הארץ
רבי זושא ורבי אלימלך - גרסה חסידית וספרותית, ד"ר דינה לוין, בכתב עת המקוון 'מעמקים' (אתר דעת)
ר' זושא שמח בחלקו סיפורי רבי שלמה קרליבך (יוטיוב)
יומא דהילולא • 10 דברים של ידעתם על רבי זושא מאניפולי, באתר קול חי
האם ר' זושא ור' אלימלך היו אחים רק מאמא?, בפורום "בחדרי חרדים" שבפורטל בחדרי חרדים
דוד הלחמי, רבי משולם זושא אוורבוך (רבי זושא מאניפולי), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)
סיפורי ר' זושא מאנפולי בתוך אתר 'זושא מגלים את הסיפור החסידי'

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

^ אניפולי זו היא כיום Annopol, מחוז קמניץ-פודולסקי שבאוקראינה (ראו בערכה באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם). אין להתבלבל בינה ובין אנופול שבפולין, אנופול ראחוב - שגם היא באוקראינה, ועוד עיירות בעלות שם דומה.
^ נהגה: 'רֶבּ זוּשֶה'
^ כך כותב הרב נפתלי אהרן וקשטיין באחד ממדורי "ויתילדו" בעתון "המודיע" וכותב שהתגלה מסמך בו מופיעים שנות הלידה שלו ועוד מבני משפחתו.
^ סיפור זה אינו מופיע בספר בוצינא קדישא על רבי זושא. ייתכן שזוהי העברה מסיפור על רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב וברכת "שעשה לי כל צורכי" בכל בוקר, למרות שאין לו מה לאכול או ללבוש. גרסה דומה ביחס לרבי זושא עוסקת בתלמיד ששלח מהמגיד ממזריטש אליו בעניין קבלת יסורים בשמחה. רבי זושא לא ידע להסביר, כי "מעולם לא היו לי יסורים". ראו סיפור על קבלת יסורים בשמחה (שערי מועדים, הרבי מליובביץ, תמוז ה'תשנ"ה).
^ בוצינא קדישא, אות כו
^ כאן על יום השנה לפטירתו בתשע"ו עם תמונות ממצבת קברו.
^ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, עמ' שעו
^ "בוצינא קדישא"

[1] אניפולי זו היא כיום Annopol, מחוז קמניץ-פודולסקי שבאוקראינה (ראו בערכה באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם). אין להתבלבל בינה ובין אנופול שבפולין, אנופול ראחוב - שגם היא באוקראינה, ועוד עיירות בעלות שם דומה.

[2] נהגה: 'רֶבּ זוּשֶה'

[3] כך כותב הרב נפתלי אהרן וקשטיין באחד ממדורי "ויתילדו" בעתון "המודיע" וכותב שהתגלה מסמך בו מופיעים שנות הלידה שלו ועוד מבני משפחתו.

[4] סיפור זה אינו מופיע בספר בוצינא קדישא על רבי זושא. ייתכן שזוהי העברה מסיפור על רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב וברכת "שעשה לי כל צורכי" בכל בוקר, למרות שאין לו מה לאכול או ללבוש. גרסה דומה ביחס לרבי זושא עוסקת בתלמיד ששלח מהמגיד ממזריטש אליו בעניין קבלת יסורים בשמחה. רבי זושא לא ידע להסביר, כי "מעולם לא היו לי יסורים". ראו סיפור על קבלת יסורים בשמחה (שערי מועדים, הרבי מליובביץ, תמוז ה'תשנ"ה).

[5] בוצינא קדישא, אות כו

[6] כאן על יום השנה לפטירתו בתשע"ו עם תמונות ממצבת קברו.

[7] יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, עמ' שעו

[8] "בוצינא קדישא"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 מסופר כי [[שניאור זלמן מלאדי|בעל התניא]], שקיבל ממנו הסכמה על ספרו, אמר עליו: "עבודתו הייתה ביראה עילאה כל כך, עד שגם בהיכל היראה הייתה יראתו לפלא"{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/butzinakadisha/butzinakadisha01.pdf בוצינא קדישא], אות כו}}. נודע באהבת-ישראל שלו ופעל רבות לפדיון שבויים.
 ===מותו===
-בב' בשבט ה'תק"ס 28 בינואר 1800 נפטר ממחלה. הוא נקבר בעיר אניפולי ליד רבו, הרב [[דב בער ממזריטש|דב בער]] ממעזריטש. בתחילה היה כתוב על מצבתו: "פה נטמן הקדוש... עובד אלוהים באהבה והשמח בייסורים ורבים השיב מעוון". לאחר זמן נכתבה המצבה מחדש ועליה כתוב אך: "הרבי ר' זושא"{{הערה|[http://www.hakolhayehudi.co.il/family_article.php?id=266 כאן] על יום השנה לפטירתו בתשע"ו עם תמונות ממצבת קברו.|}}.
+בב' בשבט ה'תק"ס 28 בינואר 1800 נפטר ממחלה. הוא נקבר בעיר אניפולי ליד רבו, הרב [[דב בער ממזריטש|דב בער]] ממעזריטש. בתחילה היה כתוב על מצבתו: "פה נטמן הקדוש... עובד אלוהים באהבה והשמח בייסורים ורבים השיב מעוון". לאחר זמן נכתבה המצבה מחדש ועליה כתוב אך: "הרבי ר' זושא"{{הערה|[http://www.hakolhayehudi.co.il/family_article.php?id=266 כאן] על יום השנה לפטירתו בתשע"ו עם תמונות ממצבת קברו.}}.
 ===משפחתו===
 נישא פעמיים. שם אשתו הראשונה לא ידוע. ממנה נולד לו בנו הבכור. מאשתו השנייה הניה{{הערה|יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, עמ' שעו}} נולדו לו בנו ובתו האחרים.