רבי מאיר ב"ר חיים אייזנשטאט
רבי מאיר ב"ר חיים ש"ן ממגורשי אייזן שטאט (אייזנשטאט) ממשפחת קצנלבוגן[1] (המאה ה17), רב מקובל ומחבר ספרים, רבה הראשון של ק"ק שטאמפי.
ביוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד באייזנשטאט לאביו ר' חיים מבית קצנלבויגן ולאמו פריידא בת הרב המקובל ר' משה מדייני אייזנשטאט
בשנת ת"ל גורש משם יחד עם הוריו והתיישבו בפראג, בשנת תל"ח הלך לעולמו אביו, וכעבור זמן קצר בט"ז אדר תל"ח נפטרה אמו, שניהם נקברו בפראג.
למד תורה אצל רבי גרשון אשכנזי בעל עבודת הגרשוני ואצל הגאון המקובל רבי יעקב טעמירליש מווינא בעל 'ספרא דצניעותא דיעקב'
בפראג לימד תורה לנערי ישראל, וחיבר את פירושו למאמר עולם קטן לרמ"ע מפאנו.
בתמ"ד כבר כיהן כאב"ד שטאמפי
לא ידוע תאריך פטירתו ומקום קבורתו.
ממשפחתו ידוע לנו:
אחיו ר' משה איזנשטאט, תרגם מס' ספרים מלה"ק ליידיש, חיבר קינה ביידיש שהודפס בפראג תע"ד על המתים במגיפה בפראג בין תמוז תע"ג לטבת תע"ד בו נספו 4441 איש[2].
בנו רבי צבי הירש הדפיס שוב את ספרו של אביו 'משתה יין' בפיורדא תצ"ז.
בספר אבני אש, מצבת נכדתו שינדל אשר נפטרה ביום א' ט' אב תקל"ד לפ"ק: פ"ט אשה חשובה והגונה מרת שינדל אשת הר"ר ליב דוועדיליש ז"ל נכד של הרב המא"ה מוהר"ר מאיר זצ"ל אב"ד דק"ק שטאמפי. תנצב"ה.[3]
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פירוש נר למאור על מאמר עולם קטן - חלק ממאמר הנפש להרמ"ע מפאנו - וילהרמשדורף תל"ה[4]
- הגהות וביאורים על ספר הגלגולים להאריז"ל - נדפס בפרקנפורט תמ"ד יחד עם ספר הגלגולים ע"י הגאון המקובל רבי דוד גרינהוט. ביאוריו מתחלים "אמר מא"ש.
- משתה יין - פירוש למגילת אסתר על פי פרד"ס, פיורדא תנ"ז.
- זמר לנתינת ס"ת, בספר תקוני שבת פראג תס"ג
בשל דמיון השמות יש שטעו ליחס מחיבוריו לר' מאיר א"ש בעל הפנים מאירות.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
משה שמואל הרצוג, קרות בתינו, עמ': ז-יח
אשכול עליו באידישע וועלט פארומס
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ^ כך היה חותם על ספריו
- ^ נמצא בספרייה הלאומית
- ^ אבני אש (עמ' 82), ערך 349
- ^ סרוק באתר הספרייה הלאומית