לדלג לתוכן

רבי צבי הירש שפירא (אב"ד רדאוץ): הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:
בשנת תרמ"א 1881 לאחר שנחלה ונחלש החליט לעלות לארץ ישראל, בני הקהילה דאגו לו לסכום נאה להוצאות הנסיעה והוא מסר בידם כתב ויתור על חזקתו כרב ושיש להם רשות להביא איזה רב שירצו, חתנו רבי עזריאל קווה מילא זמנית את מקומו הפנוי עד למינויו של רבי יצחק קונשטאד לרב קבוע.
בשנת תרמ"א 1881 לאחר שנחלה ונחלש החליט לעלות לארץ ישראל, בני הקהילה דאגו לו לסכום נאה להוצאות הנסיעה והוא מסר בידם כתב ויתור על חזקתו כרב ושיש להם רשות להביא איזה רב שירצו, חתנו רבי עזריאל קווה מילא זמנית את מקומו הפנוי עד למינויו של רבי יצחק קונשטאד לרב קבוע.


מייד לאחר מינויו של רבי יצחק קונשטאד התחוללה בעיר סערה קטנה לאחר שהגיע נכדו של הרב שפירא, [[רבי שמעון שפירא]], וטען שזקנו הרב מסר בידו בעבר כתב רבנות ולפיו הוא יכהן כרב לאחריו, מצד שני ראש הקהילה משה רודיך הציג את כתב הויתור שהרב שפירא נתן לאחר שהקהילה שילמה את הוצאות נסיעתו, רבי שמעון שפירא דרש ללכת לדין תורה על הרבנות, לבסוף הרב קונשטאד הציע פשרה שהתקבלה על כל הצדדים ולפיו הוא ימשיך לכהן כרב ורבי שמעון שפירא יכהן כדיין ואחראי על הכשרות כחלק מהפשרה הוא ויתר על חלק ממשכורתו לטובת רבי שמעון שפירא.
מייד לאחר מינויו של רבי יצחק קונשטאד התחוללה בעיר סערה קטנה לאחר שהגיע נכדו של הרב שפירא, [[רבי שמעון שפירא]], וטען שזקנו הרב מסר בידו בעבר כתב רבנות ולפיו הוא יכהן כרב לאחריו, מצד שני ראש הקהילה משה רודיך הציג את כתב הויתור שהרב שפירא נתן לאחר שהקהילה שילמה את הוצאות נסיעתו, רבי שמעון שפירא דרש ללכת לדין תורה על הרבנות, לבסוף הרב קונשטאד הציע פשרה שהתקבלה על כל הצדדים ולפיו הוא ימשיך לכהן כרב ורבי שמעון שפירא יכהן כדיין ואחראי על הכשרות, כחלק מהפשרה הוא ויתר על חלק ממשכורתו לטובת רבי שמעון שפירא.


בשנת תרמ"א 1881 בסוף תקופת רבנותו התקיים טקס הנחת אבן הפינה לבית הכנסת הגדול המפורסם של רדאוץ, הרב שפירא לא יכל השתתף בה בשל חוליו וביקש מידידו רבי בנימין וייס אב"ד צ'רנוביץ למלאות את מקומו בטקס, לאחר הטקס התקיים בבית הרב שפירא ארוחה חגיגית לכבוד הרב בנימין וייס האורח, בתרמ"ג 1883 הסתיימה בניית בית הכנסת ורבי יצחק קונשטאד נשא בו את נאומו הראשון שהיה גם נאום הכתרתו כרב.
בשנת תרמ"א 1881 בסוף תקופת רבנותו התקיים טקס הנחת אבן הפינה לבית הכנסת הגדול המפורסם של רדאוץ, הרב שפירא לא יכל השתתף בה בשל חוליו וביקש מידידו רבי בנימין וייס אב"ד צ'רנוביץ למלאות את מקומו בטקס, לאחר הטקס התקיים בבית הרב שפירא ארוחה חגיגית לכבוד הרב בנימין וייס האורח, בתרמ"ג 1883 הסתיימה בניית בית הכנסת ורבי יצחק קונשטאד נשא בו את נאומו הראשון שהיה גם נאום הכתרתו כרב.