לדלג לתוכן

רבי משולם זושא מאניפולי: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:
בין תלמידי המגיד הפך רבי זושא לסמל של תמימות, ענווה וטוב לב. על כך כותב הרב [[יהודה לייב מימון]] בספרו "שרי המאה":
בין תלמידי המגיד הפך רבי זושא לסמל של תמימות, ענווה וטוב לב. על כך כותב הרב [[יהודה לייב מימון]] בספרו "שרי המאה":
:"הרים לא עקר בפילפולו, פילים לא חיבר בקופא דמחטא, ספרים לא חיבר, שאלות ותשובות ופסקי הלכה לא ערך, אבל הוא היה צדיק תמים, חסיד ועניו, ואת עמו אהב אהבה בלי מיצרים".
:"הרים לא עקר בפילפולו, פילים לא חיבר בקופא דמחטא, ספרים לא חיבר, שאלות ותשובות ופסקי הלכה לא ערך, אבל הוא היה צדיק תמים, חסיד ועניו, ואת עמו אהב אהבה בלי מיצרים".
רבי זושא חי בדוחק רב. נהג ללמוד ליד האח על רצפת בית המדרש. מסופר כי רבים מהאנשים ששמעו את שמו ובאו מרחוק להיוועץ בו, הופתעו מבגדיו הבלויים ומצורת חייו הפשוטה. לפי סיפור נודע, כשבאו האחים רבי [[שמעלקה מניקלשבורג]] ורבי [[פנחס הורוביץ]] אל המגיד ושאלו איך אפשר לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה (כמובא במשנה האחרונה במסכת ברכות), הפנה אותם לרבי זושא. הם מצאו אותו מאחורי התנור ואמרו לו שהמגיד שלח אותם. הוא ענה להם: נראה שלא שמעתם נכון, אינני יכול להסביר לכם זאת מכיוון שמעולם לא היה לי רע{{הערה|1=סיפור זה אינו מופיע בספר [http://www.hebrewbooks.org/3688 בוצינא קדישא] על רבי זושא. ייתכן שזוהי העברה מסיפור על רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] וברכת "שעשה לי כל צורכי" בכל בוקר, למרות שאין לו מה לאכול או ללבוש. גרסה דומה ביחס לרבי זושא עוסקת בתלמיד ששלח מהמגיד ממזריטש אליו בעניין קבלת יסורים בשמחה. רבי זושא לא ידע להסביר, כי "מעולם לא היו לי יסורים". ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15847_134.pdf סיפור על קבלת יסורים בשמחה] (שערי מועדים, [[הרבי מליובביץ]], תמוז [[ה'תשנ"ה]]).}}.
רבי זושא חי בדוחק רב. נהג ללמוד ליד האח על רצפת בית המדרש. מסופר כי רבים מהאנשים ששמעו את שמו ובאו מרחוק להיוועץ בו, הופתעו מבגדיו הבלויים ומצורת חייו הפשוטה. לפי סיפור נודע, כשבאו האחים רבי [[שמעלקה מניקלשבורג]] ורבי [[פנחס הורוביץ]] אל המגיד ושאלו איך אפשר לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה (כמובא במשנה האחרונה במסכת ברכות), הפנה אותם לרבי זושא. הם מצאו אותו מאחורי התנור ואמרו לו שהמגיד שלח אותם. הוא ענה להם: נראה שלא שמעתם נכון, אינני יכול להסביר לכם זאת מכיוון שמעולם לא היה לי רע{{הערה|1=סיפור זה אינו מופיע בספר [http://www.hebrewbooks.org/3688 בוצינא קדישא] על רבי זושא. ייתכן שזוהי העברה מסיפור על רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] וברכת "שעשה לי כל צורכי" בכל בוקר, למרות שאין לו מה לאכול או ללבוש. גרסה דומה ביחס לרבי זושא עוסקת בתלמיד ששלח מהמגיד ממזריטש אליו בעניין קבלת יסורים בשמחה. רבי זושא לא ידע להסביר, כי "מעולם לא היו לי יסורים". ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15847_134.pdf סיפור על קבלת יסורים בשמחה] (שערי מועדים, [[הרבי מליובביץ]], תמוז ה'תשנ"ה).}}.


הוא נהג לדבר על עצמו בגוף שלישי, "זושא אומר", ונימק זאת בכך שרק הקב"ה יכול לומר '''אני''', כלשון הדיבר הראשון מעשרת הדיברות "אנוכי ה' אלוקיך".
הוא נהג לדבר על עצמו בגוף שלישי, "זושא אומר", ונימק זאת בכך שרק הקב"ה יכול לומר '''אני''', כלשון הדיבר הראשון מעשרת הדיברות "אנוכי ה' אלוקיך".