רבי משולם זושא מאניפולי: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי זושא חי בדוחק רב. נהג ללמוד ליד האח על רצפת בית המדרש. מסופר כי רבים מהאנשים ששמעו את שמו ובאו מרחוק להיוועץ בו, הופתעו מבגדיו הבלויים ומצורת חייו הפשוטה. לפי סיפור נודע, כשבאו האחים רבי [[שמעלקה מניקלשבורג]] ורבי [[פנחס הורוביץ]] אל המגיד ושאלו איך אפשר לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה (כמובא במשנה האחרונה במסכת ברכות), הפנה אותם לרבי זושא. הם מצאו אותו מאחורי התנור ואמרו לו שהמגיד שלח אותם. הוא ענה להם: נראה שלא שמעתם נכון, אינני יכול להסביר לכם זאת מכיוון שמעולם לא היה לי רע{{הערה|1=סיפור זה אינו מופיע בספר [http://www.hebrewbooks.org/3688 בוצינא קדישא] על רבי זושא. ייתכן שזוהי העברה מסיפור על רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] וברכת "שעשה לי כל צורכי" בכל בוקר, למרות שאין לו מה לאכול או ללבוש. גרסה דומה ביחס לרבי זושא עוסקת בתלמיד ששלח מהמגיד ממזריטש אליו בעניין קבלת יסורים בשמחה. רבי זושא לא ידע להסביר, כי "מעולם לא היו לי יסורים". ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15847_134.pdf סיפור על קבלת יסורים בשמחה] (שערי מועדים, [[הרבי מליובביץ]], תמוז [[ה'תשנ"ה]]).}}.