רבי שלמה זלמן ליפשיץ (ה'חמדת שלמה')
הרב שלמה זלמן ליפשיץ (פוזנא, ה'תקכ"ה, 1765 - ורשה, י"א בניסן ה'תקצ"ט, 26 במרץ 1839. מכונה גם ה"חמדת שלמה", על שם החשוב שבספריו), רבה הראשון של ורשה ומחבר שו"ת על ארבעת חלקי שולחן ערוך.
| רבי שלמה זלמן ליפשיץ | |
|---|---|
 | |
| תאריך לידה | ה'תקכ"ה |
| מקום לידה | פוזנא |
| תאריך פטירה | י"א בניסן ה'תקצ"ט |
| מקום פטירה | ורשה |
| מקום קבורה | ורשה |
| חיבוריו | חמדת שלמה |
| אב | רבי יצחק בן ר' יואל ליפשיץ |
| מכתב | .png) |
ביוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת 1765 לרב יצחק בן ר' יואל ליפשיץ בעיירה פוזנא (כיום פוזנן בפולין). מילדותו הקדיש את כל זמנו ללימוד תורה. בגיל 17 התחתן עם בתו של ר' יקיר, מגדולי הגבירים של קהילת פוזנא, אשר נתן לו סכום רב כנדוניה, והתחייב לפרנסו במשך 10 שנים. לאחר שנים אחדות נפטרה אשתו הראשונה, אשר הולידה את בניו, ר' יואל ורבי שלמה. בנישואיו השניים התחתן עם אחותה, פייגיל. חותנו העניק לו שוב סכום כסף רב, והתחייב לפרנס אותו עוד 10 שנים נוספות. בגיל 40, לאחר כ־22 שנה בהן נסמך על שולחן חותנו, נאלץ למצוא מקור לפרנסתו. ובשנת ה'תקס"ד, משלא הצליח במסחר, קיבל על עצמו רבנות בעיר נאשלסק. בשנת ה'תקע"ט התמנה לרבה של פראגה (פרבר של ורשה), ובשנת ה'תקפ"א התמנה לרבה הראשי הראשון של ורשה.
עמד בקשר מכתבים אמיץ עם רבי עקיבא איגר ועם רבי יעקב לורברבוים בעל "נתיבות המשפט", שהעריכו אותו ביותר.
הנהגותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
עוד ביושבו על שולחן חותנו סירב לקבל על עצמו כהונה רבנית, שכן לא רצה להתפרנס מלימוד תורה. מצד שני לא רצה לבטל זמנו בעיסוק במסחר ועל כן הילווה כסף לסוחרים בעירו באמצעות היתר עסקה. כל ימיו השתדל בכל מאודו לקיים את מצוות צדקה וגמילות חסדים, ופיזר מלבושים וממון רב לעניים ולנזקקים. בשבתו על כס הרבנות בנאשלסק תיקן את מקווה הטהרה על חשבונו.
רבי שלמה זלמן ליפשיץ נהג לחבוש לראשו שטריימל גם בימות החול.
מתלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבי חיים יהודה לייב הלוי אפשטיין אב"ד קאלשין, מחבר ספר שו"ת פרי חיים.
- רבי יעקב יהודה לייב לעווי אב"ד שלעשין, ודיין בירושלים, מחבר ספר בית לאבות על פרקי אבות, מייסד כולל פולין בירושלים.
- רבי נחום לעווי אב"ד שאדיק, מחבר ספר אבני קודש - שו"ת וחידושים בש"ס ופוסקים.
- רבי נתן נתק'ה שפילגלס, דיין וראב"ד ורשה - מחבר ספר השו"ת "מאורות נתן".
מותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בליל י"א בניסן ה'תקצ"ט, נפטר רבי שלמה זלמן. קברו נמצא בבית העלמין בוורשה בגבעה שבכניסה המרכזית, אהל בנוי על קברו. לאחר פטירתו התמנה הרב חיים דוידזון, מראשי הקהל בוורשה, לרב העיר.
מספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חידושי חמדת שלמה: על מסכתות בבא מציעא, גיטין, יבמות, כתובות, פסחים וקידושין.
- חמדת שלמה: דרשות וליקוטי הלכות.
- קונטרס דיני נידה.
- שו"ת חמדת שלמה: על ארבעה חלקי שולחן ערוך (מהדורה ראשונה: תקצ"ו [1835], ורשה: ללא ציון שם ההוצאה; מהדורה שנייה: תשכ"ח [1968], ירושלים: בהוצאת צאצא המחבר).