ספר הלכה על הלכות הנוגעות לסדר היום: קריאת שמע, תפלה, סעודה ותעניות.

הספר נערך על בסיס פסקי וסדר הרמב"ם, בתוספת פסקים קדומים מהרי"ף ומגאונים קדמונים, בעיקר כשהובאו בספרי הרשב"א. המחבר רבי חייא בן שלמה ן' חביב, היה תלמידו של הרשב"א ואף מזכירו כרבו. מבנה הספר מזכיר בצורתו ספרי פסקי הלכה נוספים בני אותה תקופה, כמו: ההשלמה המנוחה המאורות הבתים ועוד. המחבר וספרו אינו מוכרים מכתבי אותה תקופה, אך הריב"ש שהיה מאוחר יותר מביא מנהג בשמו, ואף הוא מסתייג ונוטה לקיים את דעת ראב"ן החולק, משום שהיה גדול ממנו.