רבי מאיר מנדלסון

גרסה מ־12:41, 20 בינואר 2026 מאת בן שקד (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{אישיות רבנית | תמונה = {{אין תמונה|גבר|יישור=ללא}} | תאריך לידה = 1917 | מקום לידה = ורשה, ממלכת פולין (1916–1918) | תאריך פטירה = 20 בספטמבר 1990 | מקום פטירה = ירושלים, ישראל | מקום קבורה = הר הזיתים, ירושלים | תאריך עלייה = אדר ה'תש"א | תאריך לידה עברי = [...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 586: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). רבי מאיר מנדלסון (ה'תרע"ז, 1917 - א' בתשרי ה'תשנ"א, 20 בספטמבר 1990) היה רב, דומ"ץ וראש ישיבה חסידי, ראש ישיבות צאנז קלויזנבורג ובאבוב בארצות הברית, וממייסדי המתיבתא של חסידי גור בארצות הברית, ורבה של שכונת רמות פולין בירושלים.

ביוגרפיה

נולד בשנת תרע"ז (1917) למנחם מניס ורחל[1] מנדלסון, שנמנו על חסידי ראדזימין בוורשה. למד בבתי מדרש בעיר, אצל סבו רבי ברוך וילובלנד ודודו רבי צבי מנדלסון, הרב מוישניץ ומו"ץ בפרגה. הוסמך להוראה על ידי רבי צבי יחזקאל מיכלזון בגיל 17.  

במקביל להיותו תלמידו של רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן מראדזמין ומכותבי תורותיו ומעורכי ספריו, וספרי זקנו רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזמין, ואחריו של ממלא מקומו רבי חיים יעקב אריה מורגנשטרן, היה לחסידו של רבי אברהם מרדכי אלטר מגור, והחל ללמד בחורים בבית מדרשו של החידושי הרי"ם בורשא, וקיבל היתר הוראה וכתב סמיכה מוועד רבני ורשה, רבי מנחם זמבה ורבי מאיר שפירא מלובלין.

בתחילת מלחמת העולם השניה נספו בני משפחתו בהפצצות בוורשה, ואילו רבי מאיר ניצל עם אביו[2] והבריח את הגבול לוילנה האוטונומית, ומשם לטורקיה. בחודש אדר תש"א עלה לארץ ישראל, והשתכן בתל אביב. בתקופה זו היה לתלמידו של החזון איש.

היה חסידו של רבי ישראל אלתר מגור, ועמד בקשרי ידידות עם האדמו"רים רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש, ורבי יצחק קאלישאמשינוב. וכן למד עם רבי אברהם יעקב מסדיגורה.

בארץ ישראל נשא את יוטא רחל, בת רבי ישעיה אינגבר, אך היא נפטרה כעבור זמן קצר, בשנת תש"ו. בתקופה זו הכניסו רבו החזון איש לביתו, ואשתו טיפלה בבתו. בסיון תש"ז השיאו החזון איש בשנית למלכה, פליטת אושוויץ, בת רבי גדליה זוסיא קיקין.

לאחר השואה צירפו הרב איסר יהודה אונטרמן לבית הדין המיוחד לענייני עגונות. בהמשך לימד בישיבת שפת אמת בתל אביב, וכיהן כרב ומורה הוראה בבית החסידים "החשמל" של חסידי גור בעיר.

בשנת תשט"ו, נדד לפרנסתו לניו יורק, שם כיהן כרב ומורה הוראה בבית החסידים "יגדיל תורה" של חסידי גור, וכראש ישיבות צאנז קלויזנבורג ובאבוב בארצות הברית, ובהמשך ממייסדי המתיבתא "בית ישראל" של חסידי גור בארצות הברית.

בשנת תש"מ חזר ארצה וכיהן כרבה של שכונת רמות פולין בירושלים.

הוציא לאור את ספרו של רבו רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן מראדזמין "עלים לתרופה" על דף אחד ממסכת ביצה, יחד עם ספר תולדותיו "תועפות ראם", (ירושלים, תש"מ). כתב וליקט שרידים מחידושי תורת רבו רבי חיים יעקב אריה מורגנשטרן וממכתביו, שנדפסו לאחר פטירתו בקונטרס 'זכרון יעקב' בסוף ספרו "דברי מאיר" (ירושלים, תשס"ד).  

נפטר בא' בתשרי, ראש השנה ה'תשנ"א, ונקבר בחלקת כולל ורשה בהר הזיתים.

משפחתו

אשתו מלכה, נפטרה בי"ד בכסליו ה'תשנ"ז.  

  • בנו רבי יהודה מנדלסון, מחבר ספרי "ביאורי השיטות", ראש ישיבת נר ישראל - גור, ירושלים.
  • נכדו הוא אברהם דוב גרינבוים, עיתונאי חרדי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בת רבי ברוך וילבלונד
  2. ^ ראו:
    שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה

    פרמטרים [ עמוד דיגיטלי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    רוטנברג, משה בן יעקב יוסף, בכורי אביב <מהדורה חדשה>, באתר אוצר החכמה