יוסף פיאמיטה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך צפונות ויקי
מ (13 גרסאות של הדף wikipedia:he:יוסף_פיאמיטה יובאו)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{אישיות רבנית
 
| תאריך פטירה עברי = [[ט' בשבט]] [[ה'תפ"א]]
| תחומי עיסוק = רבנות, פיוט, קבלה
| חיבוריו = אור בקר
| חתנים = [[שמשון מורפורגו]]
}}
רבי '''יוסף פיאמיטה'''{{הערה|כונה גם "רבי יוסף להבה" - תרגום של שמו לעברית.}} היה [[מרא דאתרא|רב]]ה של [[אנקונה]] ו[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] בה, [[פייטן]] ו[[מקובל]] [[יהדות איטליה|איטלקי]].
רבי '''יוסף פיאמיטה'''{{הערה|כונה גם "רבי יוסף להבה" - תרגום של שמו לעברית.}} היה [[מרא דאתרא|רב]]ה של [[אנקונה]] ו[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] בה, [[פייטן]] ו[[מקובל]] [[יהדות איטליה|איטלקי]].


שורה 28: שורה 23:
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
 
{{מיון רגיל:פיאמיטה, יוסף}}


[[קטגוריה:אנקונה: רבנים]]
[[קטגוריה:אנקונה: רבנים]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1721]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1721]]

גרסה מ־09:55, 16 ביולי 2023

רבי יוסף פיאמיטה[1] היה רבה של אנקונה וראש הישיבה בה, פייטן ומקובל איטלקי.

ביוגרפיה

בעת כהונתו כרבה של אנקונה נאבק בשבתאות ובספיחיה.[2]

בשנת תס"ט הדפיסו חברת 'שומרים לבקר' באנקונה קובץ בשם "אור בקר" ובו פיוטים ותפילות שחיבר הרב פיאמיטה,[3] הקובץ הודפס בשנית בשנת תק"א.[4] שרדו ממנו מספר פיוטים, ובהם 'ברכי עדתי אל'[5] שחיבר כתפילת הודאה על הינצלו מרעידת האדמה באיטליה ב־1691.

שמועות רבות ממנו הובאו בכתבי רבני דורו.[6]

בכתב ידו נשארו שלושה כרכים של דרשות.[7]

מתלמידיו היו רבי יצחק פאציפיקו רבה של ונציה, רבי חיים וולטירה ועוד רבים.

נפטר בט' בשבט ה'תפ"א ונקבר באנקונה, את מקומו ברבנות אנקונה מילא חתנו רבי שמשון מורפורגו.

ספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כונה גם "רבי יוסף להבה" - תרגום של שמו לעברית.
  2. ^ דרושים בענייני חג הפסח, בית אהרן וישראל, רב (שנה לד ד), באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה זמינה לאחר הרשמה חינם)
  3. ^ אור בקר, ‏ויניציאה תסט, באתר היברובוקס.
  4. ^ אור בקר, ‏בויניציאה תקא, באתר היברובוקס.
  5. ^ ברכי עדתי אל באתר הספרייה הלאומית של ישראל
  6. ^ ראו רשימה במאמר, דרושים על התורה, בית אהרן וישראל, קפח (שנה לב ב), באתר אוצר החכמה
  7. ^ דרושים על התורה, בית אהרן וישראל, קפח (שנה לב ב), באתר אוצר החכמה