רבי שלמה זלמן ליפשיץ (ה'חמדת שלמה'): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך צפונות ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
הרב '''שלמה זלמן ליפשיץ''' (פוזנא, ה'תקכ"ה, 1765 - ורשה, י"א בניסן ה'תקצ"ט, 26 במרץ 1839. מכונה גם '''ה"חמדת שלמה"''', על שם החשוב שבספריו), רבה הראשון של ורשה ומחבר שו"ת על ארבעת חלקי שולחן ערוך.
הרב '''שלמה זלמן ליפשיץ''' (פוזנא, ה'תקכ"ה, 1765 - ורשה, י"א בניסן ה'תקצ"ט, 26 במרץ 1839. מכונה גם '''ה"חמדת שלמה"''', על שם החשוב שבספריו), רבה הראשון של ורשה ומחבר שו"ת על ארבעת חלקי שולחן ערוך.


{{אישיות|שם=רבי שלמה זלמן ליפשיץ|תמונה=שלמה זלמן ליפשיץ.jpg|חיבוריו=חמדת שלמה|מקום לידה=פוזנא|אב=רבי יצחק בן ר' יואל ליפשיץ|מכתב=חמדת שלמה (1).png|תאריך לידה=ה'תקכ"ה|מקום פטירה=ורשה|תאריך פטירה=ה'תקצ"ט}}
{{אישיות|שם=רבי שלמה זלמן ליפשיץ|תמונה=שלמה זלמן ליפשיץ.jpg|חיבוריו=חמדת שלמה|מקום לידה=פוזנא|אב=רבי יצחק בן ר' יואל ליפשיץ|מכתב=חמדת שלמה (1).png|תאריך לידה=ה'תקכ"ה|מקום פטירה=ורשה|תאריך פטירה=י"א בניסן ה'תקצ"ט|מקום קבורה=ורשה}}


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==

גרסה מ־11:49, 14 ביולי 2023

הרב שלמה זלמן ליפשיץ (פוזנא, ה'תקכ"ה, 1765 - ורשה, י"א בניסן ה'תקצ"ט, 26 במרץ 1839. מכונה גם ה"חמדת שלמה", על שם החשוב שבספריו), רבה הראשון של ורשה ומחבר שו"ת על ארבעת חלקי שולחן ערוך.

רבי שלמה זלמן ליפשיץ

תאריך לידהה'תקכ"ה
מקום לידהפוזנא
תאריך פטירהי"א בניסן ה'תקצ"ט
מקום פטירהורשה
מקום קבורהורשה
חיבוריוחמדת שלמה
אברבי יצחק בן ר' יואל ליפשיץ
מכתב

ביוגרפיה

נולד בשנת 1765 לרב יצחק בן ר' יואל ליפשיץ בעיירה פוזנא (כיום פוזנן בפולין). מילדותו הקדיש את כל זמנו ללימוד תורה. בגיל 17 התחתן עם בתו של ר' יקיר, מגדולי הגבירים של קהילת פוזנא, אשר נתן לו סכום רב כנדוניה, והתחייב לפרנסו במשך 10 שנים. לאחר שנים אחדות נפטרה אשתו הראשונה, אשר הולידה את בניו, ר' יואל ורבי שלמה. בנישואיו השניים התחתן עם אחותה, פייגיל. חותנו העניק לו שוב סכום כסף רב, והתחייב לפרנס אותו עוד 10 שנים נוספות. בגיל 40, לאחר כ־22 שנה בהן נסמך על שולחן חותנו, נאלץ למצוא מקור לפרנסתו. ובשנת ה'תקס"ד, משלא הצליח במסחר, קיבל על עצמו רבנות בעיר נאשלסק. בשנת ה'תקע"ט התמנה לרבה של פראגה (פרבר של ורשה), ובשנת ה'תקפ"א התמנה לרבה הראשי הראשון של ורשה.

עמד בקשר מכתבים אמיץ עם רבי עקיבא איגר ועם רבי יעקב לורברבוים בעל "נתיבות המשפט", שהעריכו אותו ביותר.

הנהגותיו

עוד ביושבו על שולחן חותנו סירב לקבל על עצמו כהונה רבנית, שכן לא רצה להתפרנס מלימוד תורה. מצד שני לא רצה לבטל זמנו בעיסוק במסחר ועל כן הילווה כסף לסוחרים בעירו באמצעות היתר עסקה. כל ימיו השתדל בכל מאודו לקיים את מצוות צדקה וגמילות חסדים, ופיזר מלבושים וממון רב לעניים ולנזקקים. בשבתו על כס הרבנות בנאשלסק תיקן את מקווה הטהרה על חשבונו.

רבי שלמה זלמן ליפשיץ נהג לחבוש לראשו שטריימל גם בימות החול.

מתלמידיו

מותו

בליל י"א בניסן ה'תקצ"ט, נפטר רבי שלמה זלמן. קברו נמצא בבית העלמין בוורשה בגבעה שבכניסה המרכזית, אהל בנוי על קברו. לאחר פטירתו התמנה הרב חיים דוידזון, מראשי הקהל בוורשה, לרב העיר.

מספריו

הרב ליפשיץ כתב ספרים ברוח הלמדנות וברוח ישיבות ליטא.

  • חידושי חמדת שלמה: על מסכתות בבא מציעא, גיטין, יבמות, כתובות, פסחים וקידושין.
  • חמדת שלמה: דרשות וליקוטי הלכות.
  • קונטרס דיני נידה.
  • שו"ת חמדת שלמה: על ארבעה חלקי שולחן ערוך (מהדורה ראשונה: תקצ"ו [1835], ורשה: ללא ציון שם ההוצאה; מהדורה שנייה: תשכ"ח [1968], ירושלים: בהוצאת צאצא המחבר).