פירוש רש"י לתורה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 21: | שורה 21: | ||
== דפוסים ראשונים == | == דפוסים ראשונים == | ||
=== סביבות ר"ל 1470 | === רומא - סביבות ר"ל 1470: === | ||
{{הפניה לערך מורחב|פירוש רש"י לתורה מהדורת רומא סביבות ה'ר"ל 1470}} | {{הפניה לערך מורחב|פירוש רש"י לתורה מהדורת רומא סביבות ה'ר"ל 1470}} | ||
ההדפסה הראשונה הידועה לנו של פירוש רש"י (השלם) לתורה הייתה ברומא, סביבות שנת 1470. | ההדפסה הראשונה הידועה לנו של פירוש רש"י (השלם) לתורה הייתה ברומא, סביבות שנת 1470. | ||
שורה 41: | שורה 41: | ||
תאור מפורט: פ’ תשבי, קרית ספר, נח, תשמ"ג, עמ’ 833-835, מס’ ט (הרכב הקונטרסים על פיו). | תאור מפורט: פ’ תשבי, קרית ספר, נח, תשמ"ג, עמ’ 833-835, מס’ ט (הרכב הקונטרסים על פיו). | ||
=== | === רג'ו די קלבריה - רל"ה 1475 === | ||
בשנת רל"ה 1475 הודפס פירוש רש"י בבריג<nowiki>''</nowiki>ו די קלבריה שבאיטליה, זהו הספר העברי הראשון שבו מצוינים בפירוש שנת הדפסתו, מקום הדפוס ושם הדפוס, הפירוש הודפס בכתב הקורסיבי (הרהוט) שהיה נהוג בספרד בימי הביניים ומכאן קיבל את כינויו 'כתב רש"י'. | בשנת רל"ה 1475 הודפס פירוש רש"י בבריג<nowiki>''</nowiki>ו די קלבריה שבאיטליה, זהו הספר העברי הראשון שבו מצוינים בפירוש שנת הדפסתו, מקום הדפוס ושם הדפוס, הפירוש הודפס בכתב הקורסיבי (הרהוט) שהיה נהוג בספרד בימי הביניים ומכאן קיבל את כינויו 'כתב רש"י'. | ||
שורה 97: | שורה 97: | ||
| רוחב = 50 | | רוחב = 50 | ||
}} | }} | ||
=== ואד אלחגארה (ספרד) - רל"ו 1476 === | |||
== מקורות == | == מקורות == | ||
פ’ תשבי, קרית ספר, נח, תשמ"ג, עמ’ 833-835 | פ’ תשבי, קרית ספר, נח, תשמ"ג, עמ’ 833-835 |
גרסה מ־11:15, 23 בנובמבר 2022
פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנודע ביותר לתורה. נכתב על ידי רבי שלמה יצחקי (רש"י) במאה ה-11, כחלק מפירושו הכולל לתנ"ך, הכולל פירוש כמעט לכל התנ"ך. כשני שלישים מפירוש רש"י למקרא מבוסס על מדרשי חז"ל, ועיקר מלאכתו הייתה בסינון דברים המתאימים לפשוטו של מקרא או המוסיפים תוספות נחוצות, ובניסוחם בדרך תמציתית.
כתבי יד
אין בידינו כתבי יד של פירוש רש"י לתורה ממאה השנים הראשונות אחרי רש"י כתב היד הראשון שמתוארך הוא משנת ד' תקצ"ג - 1233
- מינכן, 1233
- לייפציג 1 (Universitätsbibliothek Leipzig, B.H.1)
- וטיקן 94 מהמאה ה13
- וינה 24
- וינה 23
- אוקספורד בודלי 2440
- ברלין 14
- פלטינה
- תימן משנת ר' בערך יצא לאור ע"י מנשה רפאל (מנפרד) ליהמן, ניו יורק תשמ"א
- ויימר רכ"ט
- וטיקן 164
- קימבריג'
- מילנו אמברוזיאנו
- לונדון המוזיאום הבריטי
דפוסים ראשונים
רומא - סביבות ר"ל 1470:
ההדפסה הראשונה הידועה לנו של פירוש רש"י (השלם) לתורה הייתה ברומא, סביבות שנת 1470.
בתחילה היה מקובל לתארך מהדורה זו כ'לפני 1480' אולם ההנחה הרווחת היום בקרב החוקרים כי היא הודפסה בין השנים רכ"ט-רל"ב (1469-1473)
ההנחה הרווחת שנדפס ברומא באותו בית דפוס שהודפס הרמב"ן שבו נרשם בקולופון המדפיסים: 'נעתק ע"י עובדיה ומנשה ובנימין מרומא'
להלן תיאורו כפי שמופיע במפעל הביבליוגרפיה:
[214] דף. 4°. [22] קונטרסים. קונטרסים 1-20 בני 10 דפים, קונטרס 21 בן 8 דפים, קונטרס 22 בן 6 דפים. בלי מיספור קונטרסים או גליונות. בלי כותרי עמוד, שומרי דף או שומרי קונטרס. נדפס באותיות מרובעות מטיפוס אשכנזי-איטלקי. נדפס כנראה בין השנים רכ"ט-רל"ב. על התאריך, המדפיסים והאותיות עיין תשבי (ראה להלן), עמ’ 815-817. שני הדפים הראשונים והעמוד האחרון חלקים. דף 214, א: דברי סיום מאת המדפיסים: "חסלת פרשת וזאת הברכה ובו נגמרה המלאכה, שבח לא-ל רם ונשא". ידועים טפסים על קלף. תאור מפורט: פ’ תשבי, קרית ספר, נח, תשמ"ג, עמ’ 833-835, מס’ ט (הרכב הקונטרסים על פיו).
רג'ו די קלבריה - רל"ה 1475
בשנת רל"ה 1475 הודפס פירוש רש"י בבריג''ו די קלבריה שבאיטליה, זהו הספר העברי הראשון שבו מצוינים בפירוש שנת הדפסתו, מקום הדפוס ושם הדפוס, הפירוש הודפס בכתב הקורסיבי (הרהוט) שהיה נהוג בספרד בימי הביניים ומכאן קיבל את כינויו 'כתב רש"י'.
למרות שמהדורת רומא קדמה לזו מקובל לכנות מהדורה זו דפוס ראשון, גם משום שלמשך תקופה יחסו את מהדורת רומא לזמן מאוחר יותר, וגם משום שהוא ראשון עם תיארוך ומקום.
עותק יחיד ממהדורה זו היה באוסף החוקר האספן הנוצרי ג'ובאני ברנרדו דה רוסי, ונרכשה יחד עם שאר אוספו על ידי הספריה הפלטינית בפרמה שם היא נמצאת כיום (אוסף דה רוסי מהווה את אחד האוספים החשובים ביותר של דפוסי ערש וכולל 81 אינקונבולים) העותק אינו שלם וחסרים בו 2 דפים ראשונים.
הספר מכיל [117 או 118] דפים לא ממוספרים, בסופו קולופון המדפיס:
נשלם פי' תורה |
שרש"י ביארה |
ובו היתה אורה |
לכל בני אברהם |
ואד אלחגארה (ספרד) - רל"ו 1476
מקורות
פ’ תשבי, קרית ספר, נח, תשמ"ג, עמ’ 833-835