רבי מאיר מנדלסון: הבדלים בין גרסאות בדף

(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)

שורה 1:

~~{{אישיות רבנית~~

'''רבי מאיר מנדלסון''' ([[ה'תרע"ז]], [[1917]] - [[א' בתשרי]] [[ה'תשנ"א]], [[20 בספטמבר]] [[1990]]) היה [[רב]], [[דומ"ץ]] ו[[ראש ישיבה]] [[תנועת החסידות|חסידי]], ראש ישיבות [[חסידות צאנז קלויזנבורג|צאנז קלויזנבורג]] ו[[חסידות באבוב|באבוב]] ב[[ארצות הברית]], וממייסדי המתיבתא של חסידי גור בארצות הברית, ורבה של שכונת [[רמות אלון#רמות ד'|רמות פולין]] ב[[ירושלים]].

~~| תמונה = {{אין תמונה|גבר|יישור=ללא}}~~

~~| תאריך לידה = [[1917]]~~

~~| מקום לידה = [[ורשה]], [[ממלכת פולין (1916–1918)]]~~

~~| תאריך פטירה = [[20 בספטמבר]] [[1990]]~~

~~| מקום פטירה = [[ירושלים]], [[ישראל]]~~

~~| מקום קבורה = [[הר הזיתים]], [[ירושלים]]~~

~~| תאריך עלייה = אדר [[ה'תש"א]]~~

~~| תאריך לידה עברי = [[ה'תרע"ז]]~~

~~| תאריך פטירה עברי = [[א' בתשרי]] [[ה'תשנ"א]]~~

~~| מקום פעילות = [[ניו יורק]], [[ארצות הברית]]; [[רמות אלון]], [[ישראל]]~~

~~| חיבוריו = דברי מאיר~~

~~| תפקיד1 = רב שכונת [[רמות פולין]], [[ירושלים]]~~

}} '''רבי מאיר מנדלסון''' ([[ה'תרע"ז]], [[1917]] - [[א' בתשרי]] [[ה'תשנ"א]], [[20 בספטמבר]] [[1990]]) היה [[רב]], [[דומ"ץ]] ו[[ראש ישיבה]] [[תנועת החסידות|חסידי]], ראש ישיבות [[חסידות צאנז קלויזנבורג|צאנז קלויזנבורג]] ו[[חסידות באבוב|באבוב]] ב[[ארצות הברית]], וממייסדי המתיבתא של חסידי גור בארצות הברית, ורבה של שכונת [[רמות אלון#רמות ד'|רמות פולין]] ב[[ירושלים]].

== ביוגרפיה ==

נולד בשנת תרע"ז (1917) למנחם מניס ורחל{{הערה|בת רבי ברוך וילבלונד}} מנדלסון, שנמנו על חסידי [[חסידות ראדזימין|ראדזימין]] ב[[ורשה|וורשה]]. למד בבתי מדרש בעיר, אצל סבו רבי ברוך ~~וילובלנד~~ ודודו רבי צבי מנדלסון, הרב מוישניץ ו[[מו"ץ]] בפרגה. [[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] על ידי [[רבי צבי יחזקאל מיכלזון]] בגיל 17.

נולד בשנת תרע"ז (1917) למנחם מניס ורחל{{הערה|בת רבי ברוך וילבלונד}} מנדלסון, שנמנו על חסידי [[חסידות ראדזימין|ראדזימין]] ב[[ורשה|וורשה]]. למד בבתי מדרש בעיר, אצל סבו רבי ברוך וילבלונד ודודו רבי צבי מנדלסון, הרב מוישניץ ו[[מו"ץ]] בפרגה. [[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] על ידי [[רבי צבי יחזקאל מיכלזון]] בגיל 17.

במקביל להיותו תלמידו של [[רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן]] מ[[חסידות ראדזמין|ראדזמין]] ומכותבי תורותיו ומעורכי ספריו, וספרי זקנו [[רבי יעקב אריה גוטרמן]] מראדזמין, ואחריו של ממלא מקומו [[רבי חיים יעקב אריה מורגנשטרן]], היה לחסידו של [[רבי אברהם מרדכי אלטר]] מ[[חסידות גור|גור]], והחל ללמד בחורים בבית מדרשו של ה[[חידושי הרי"ם]] ב[[ורשא]], וקיבל [[היתר הוראה]] וכתב סמיכה מוועד רבני ורשה, [[רבי מנחם זמבה]] ו[[רבי מאיר שפירא מלובלין]].

בתחילת [[מלחמת העולם השניה]] נספו בני משפחתו בהפצצות בוורשה, ואילו רבי מאיר ניצל עם אביו{{הערה|ראו: {{אוצר החכמה|רוטנברג, משה בן יעקב יוסף|בכורי אביב <מהדורה חדשה>|690576|||עמוד דיגיטלי=48}}}} והבריח את הגבול ל[[וילנה]] האוטונומית, ומשם ל[[טורקיה]]. בחודש אדר [[תש"א]] [[עליה לארץ ישראל (יהדות)|עלה לארץ ישראל]], והשתכן ב[[תל אביב]]. בתקופה זו היה לתלמידו של ה[[חזון איש]].

היה חסידו של [[רבי ישראל אלתר]] מגור, ועמד בקשרי ידידות עם האדמו"רים [[רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש]], ו[[רבי יצחק קאליש (אמשינוב)|רבי יצחק קאליש]],מ[[חסידות אמשינוב|אמשינוב]]. וכן למד עם [[רבי אברהם יעקב פרידמן (השני)|רבי אברהם יעקב]] מ[[חסידות סדיגורה|סדיגורה]].

בארץ ישראל נשא את יוטא רחל, בת רבי ישעיה אינגבר, אך היא נפטרה כעבור זמן קצר, בשנת תש"ו. בתקופה זו הכניסו רבו החזון איש לביתו, ואשתו טיפלה בבתו. בסיון תש"ז השיאו החזון איש בשנית למלכה, פליטת [[אושוויץ]], בת רבי גדליה זוסיא קיקין.

לאחר [[השואה]] צירפו [[הרב איסר יהודה אונטרמן]] ל[[עגונות מלחמת העולם השנייה|בית הדין המיוחד לענייני עגונות]]. בהמשך לימד בישיבת שפת אמת בתל אביב, וכיהן כרב ו[[מורה הוראה]] בבית החסידים "החשמל" של חסידי גור בעיר.

היה חסידו של [[רבי ישראל אלתר]] מגור, ועמד בקשרי ידידות עם האדמו"רים [[רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש]], ו[[רבי יצחק קאליש (אמשינוב)|רבי יצחק קאליש]],מ[[חסידות אמשינוב|אמשינוב]]. וכן למד עם [[רבי אברהם יעקב פרידמן (השני)|רבי אברהם יעקב]] מ[[חסידות סדיגורה|סדיגורה]].

בשנת תשט"ו, נדד לפרנסתו ל[[ניו יורק]], שם כיהן כרב ו[[מורה הוראה]] בבית החסידים "יגדיל תורה" של חסידי גור, וכראש ישיבות [[חסידות צאנז קלויזנבורג|צאנז קלויזנבורג]] ו[[חסידות באבוב|באבוב]] ב[[ארצות הברית]], ובהמשך ממייסדי המתיבתא "בית ישראל" של חסידי גור בארצות הברית.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{אישיות רבנית
+'''רבי מאיר מנדלסון''' ([[ה'תרע"ז]], [[1917]] - [[א' בתשרי]] [[ה'תשנ"א]], [[20 בספטמבר]] [[1990]]) היה [[רב]], [[דומ"ץ]] ו[[ראש ישיבה]] [[תנועת החסידות|חסידי]], ראש ישיבות [[חסידות צאנז קלויזנבורג|צאנז קלויזנבורג]] ו[[חסידות באבוב|באבוב]] ב[[ארצות הברית]], וממייסדי המתיבתא של חסידי גור בארצות הברית, ורבה של שכונת [[רמות אלון#רמות ד'|רמות פולין]] ב[[ירושלים]].
-| תמונה = {{אין תמונה|גבר|יישור=ללא}}
-| תאריך לידה = [[1917]]
-| מקום לידה = [[ורשה]], [[ממלכת פולין (1916–1918)]]
-| תאריך פטירה = [[20 בספטמבר]] [[1990]]
-| מקום פטירה = [[ירושלים]], [[ישראל]]
-| מקום קבורה = [[הר הזיתים]], [[ירושלים]]
-| תאריך עלייה = אדר [[ה'תש"א]]
-| תאריך לידה עברי = [[ה'תרע"ז]]
-| תאריך פטירה עברי = [[א' בתשרי]] [[ה'תשנ"א]]
-| מקום פעילות = [[ניו יורק]], [[ארצות הברית]]; [[רמות אלון]], [[ישראל]]
-| חיבוריו = דברי מאיר
-| תפקיד1 = רב שכונת [[רמות פולין]], [[ירושלים]]
-}} '''רבי מאיר מנדלסון''' ([[ה'תרע"ז]], [[1917]] - [[א' בתשרי]] [[ה'תשנ"א]], [[20 בספטמבר]] [[1990]]) היה [[רב]], [[דומ"ץ]] ו[[ראש ישיבה]] [[תנועת החסידות|חסידי]], ראש ישיבות [[חסידות צאנז קלויזנבורג|צאנז קלויזנבורג]] ו[[חסידות באבוב|באבוב]] ב[[ארצות הברית]], וממייסדי המתיבתא של חסידי גור בארצות הברית, ורבה של שכונת [[רמות אלון#רמות ד'|רמות פולין]] ב[[ירושלים]].
 == ביוגרפיה ==
-נולד בשנת תרע"ז (1917) למנחם מניס ורחל{{הערה|בת רבי ברוך וילבלונד}} מנדלסון, שנמנו על חסידי [[חסידות ראדזימין|ראדזימין]] ב[[ורשה|וורשה]]. למד בבתי מדרש בעיר, אצל סבו רבי ברוך וילובלנד ודודו רבי צבי מנדלסון, הרב מוישניץ ו[[מו"ץ]] בפרגה. [[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] על ידי [[רבי צבי יחזקאל מיכלזון]] בגיל 17.
+נולד בשנת תרע"ז (1917) למנחם מניס ורחל{{הערה|בת רבי ברוך וילבלונד}} מנדלסון, שנמנו על חסידי [[חסידות ראדזימין|ראדזימין]] ב[[ורשה|וורשה]]. למד בבתי מדרש בעיר, אצל סבו רבי ברוך וילבלונד ודודו רבי צבי מנדלסון, הרב מוישניץ ו[[מו"ץ]] בפרגה. [[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] על ידי [[רבי צבי יחזקאל מיכלזון]] בגיל 17.
 במקביל להיותו תלמידו של [[רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן]] מ[[חסידות ראדזמין|ראדזמין]] ומכותבי תורותיו ומעורכי ספריו, וספרי זקנו [[רבי יעקב אריה גוטרמן]] מראדזמין, ואחריו של ממלא מקומו [[רבי חיים יעקב אריה מורגנשטרן]], היה לחסידו של [[רבי אברהם מרדכי אלטר]] מ[[חסידות גור|גור]], והחל ללמד בחורים בבית מדרשו של ה[[חידושי הרי"ם]] ב[[ורשא]], וקיבל [[היתר הוראה]] וכתב סמיכה מוועד רבני ורשה, [[רבי מנחם זמבה]] ו[[רבי מאיר שפירא מלובלין]].
 בתחילת [[מלחמת העולם השניה]] נספו בני משפחתו בהפצצות בוורשה, ואילו רבי מאיר ניצל עם אביו{{הערה|ראו: {{אוצר החכמה|רוטנברג, משה בן יעקב יוסף|בכורי אביב <מהדורה חדשה>|690576|||עמוד דיגיטלי=48}}}} והבריח את הגבול ל[[וילנה]] האוטונומית, ומשם ל[[טורקיה]]. בחודש אדר [[תש"א]] [[עליה לארץ ישראל (יהדות)|עלה לארץ ישראל]], והשתכן ב[[תל אביב]]. בתקופה זו היה לתלמידו של ה[[חזון איש]].
-היה חסידו של [[רבי ישראל אלתר]] מגור, ועמד בקשרי ידידות עם האדמו"רים [[רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש]], ו[[רבי יצחק קאליש (אמשינוב)|רבי יצחק קאליש]],מ[[חסידות אמשינוב|אמשינוב]]. וכן למד עם [[רבי אברהם יעקב פרידמן (השני)|רבי אברהם יעקב]] מ[[חסידות סדיגורה|סדיגורה]].
 בארץ ישראל נשא את יוטא רחל, בת רבי ישעיה אינגבר, אך היא נפטרה כעבור זמן קצר, בשנת תש"ו. בתקופה זו הכניסו רבו החזון איש לביתו, ואשתו טיפלה בבתו. בסיון תש"ז השיאו החזון איש בשנית למלכה, פליטת [[אושוויץ]], בת רבי גדליה זוסיא קיקין.
 לאחר [[השואה]] צירפו [[הרב איסר יהודה אונטרמן]] ל[[עגונות מלחמת העולם השנייה|בית הדין המיוחד לענייני עגונות]]. בהמשך לימד בישיבת שפת אמת בתל אביב, וכיהן כרב ו[[מורה הוראה]] בבית החסידים "החשמל" של חסידי גור בעיר.
+היה חסידו של [[רבי ישראל אלתר]] מגור, ועמד בקשרי ידידות עם האדמו"רים [[רבי ירחמיאל יהודה מאיר קאליש]], ו[[רבי יצחק קאליש (אמשינוב)|רבי יצחק קאליש]],מ[[חסידות אמשינוב|אמשינוב]]. וכן למד עם [[רבי אברהם יעקב פרידמן (השני)|רבי אברהם יעקב]] מ[[חסידות סדיגורה|סדיגורה]].
 בשנת תשט"ו, נדד לפרנסתו ל[[ניו יורק]], שם כיהן כרב ו[[מורה הוראה]] בבית החסידים "יגדיל תורה" של חסידי גור, וכראש ישיבות [[חסידות צאנז קלויזנבורג|צאנז קלויזנבורג]] ו[[חסידות באבוב|באבוב]] ב[[ארצות הברית]], ובהמשך ממייסדי המתיבתא "בית ישראל" של חסידי גור בארצות הברית.