רבי דוד חיים קורינאלדי: הבדלים בין גרסאות בדף
יצירת דף עם התוכן "הרב '''חיים דוד קורינאלדי''' (נפטר תקל"ה, 1775), רב ברוויגו וליוורנו שבאיטליה, מחבר הספר "בית דוד" על המשנה וספרים נוספים. ==ביוגרפיה== הרב קורינאלדי מתאר (באחת מדרשותיו) שרוב ימיו למד תורה "מתוך ייסורים קשים". היה בקי במדעים שונים, כפי שניכר מהקדמתו לספר "בית דוד",..." |
אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''חיים דוד קורינאלדי''' (נפטר תקל"ה, 1775), רב ברוויגו וליוורנו שבאיטליה, מחבר הספר "בית דוד" על המשנה וספרים נוספים. | {{אישיות|שם=רבי דוד חיים קורינאלדי|חיבוריו=בית דוד|בן/בת זוג=שמחה בת רבי יצחק פאציפיקו|אב=רבי יהודה משה קורינאלדי|תאריך פטירה=תקל"ה, 1775|תמונת שער מחיבוריו=בית דוד על משניות.jpg|חתימה=חתימת רבי דוד חיים קורינאלדי.jpg|כתב יד=הגהות רבי דוד חיים קורינאלדי על ספר הערוך.jpg}} | ||
הרב '''חיים דוד ב"ר יהודה משה קורינאלדי''' (נפטר תקל"ה, 1775), רב ברוויגו וליוורנו שבאיטליה, מחבר הספר "[[ספר בית דוד (רבי דוד חיים קורינאלדי)|בית דוד]]" על המשנה וספרים נוספים. | |||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
'''רבי חיים דוד קורינאלדי''' נולד ברוויגו לאביו רבי יהודה משה קורינאלדי | |||
בשנת תק"ו נשא את שמחה בתו של [[רבי יצחק פאציפיקו]], מרבני ונציה ומגדולי איטליה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=נחמיה אלוני|שם=גניזה וכתבי יד עבריים בספריות קמברידג'|כתב עת=ארשת|כרך=ג|שנת הוצאה=ה'תש"ך 1961|עמ=403-405, עם תצלום מהכתובה}}</ref> | |||
הרב קורינאלדי מתאר (באחת מדרשותיו) שרוב ימיו למד תורה "מתוך ייסורים קשים". | הרב קורינאלדי מתאר (באחת מדרשותיו) שרוב ימיו למד תורה "מתוך ייסורים קשים". | ||
היה בקי במדעים שונים, כפי שניכר מהקדמתו לספר "בית דוד", שם מופיע "קונטרס הצורות", ובו משפטים בגאומטריה שידיעתם נחוצה להבנתם המשנה. בפירושו לסנהדרין (פ"י מ"א) העיר על השוללים את קריאת ספרי אריסטו, שספריו בענייני חכמת הטבע והרפואה ראויים ומומלצים ללימוד. | היה בקי במדעים שונים, כפי שניכר מהקדמתו לספר "בית דוד", שם מופיע "קונטרס הצורות", ובו משפטים בגאומטריה שידיעתם נחוצה להבנתם המשנה. בפירושו לסנהדרין (פ"י מ"א) העיר על השוללים את קריאת ספרי אריסטו, שספריו בענייני חכמת הטבע והרפואה ראויים ומומלצים ללימוד. | ||
בהיותו ברוויגו חיווה דעתו על צורת האות ו' במילה "שלום" בפסוק "הנני נותן לו את בריתי שלום" (במדבר כה, יב). לדעתו (על פי דברי התלמוד הבבלי) ו' זו צריכה להיות קטועה ולא בצורת ו' רגילה, ובכך פסל את רוב הספרים שהיו באותה עת ברוויגו. הדבר עורר פולמוס נרחב בין חכמי רוויגו, שהתגלגל גם לוונציה והוכרע לאחר כעשר שנים על ידי הרב [[אריה ליב מאמסטרדם]], שפסק כנגד דעת הרב קורינאלדי. | בהיותו ברוויגו חיווה דעתו על צורת האות ו' במילה "שלום" בפסוק "הנני נותן לו את בריתי שלום" (במדבר כה, יב). לדעתו (על פי דברי התלמוד הבבלי) ו' זו צריכה להיות קטועה ולא בצורת ו' רגילה, ובכך פסל את רוב הספרים שהיו באותה עת ברוויגו. הדבר עורר פולמוס נרחב בין חכמי רוויגו, שהתגלגל גם לוונציה והוכרע לאחר כעשר שנים על ידי הרב [[אריה ליב מאמסטרדם]], שפסק כנגד דעת הרב קורינאלדי. | ||
==ספרו "בית דוד"== | ==ספרו "בית דוד"== | ||
הספר "בית דוד" (אמסטרדם תצח-תצט) כולל הערות על המשנה ועל כמה ממפרשיה: פירושי [[רבי עובדיה מברטנורא]], ה[[תוספות יום טוב]], "קול הרמ"ז" לרבי [[משה זכות]] ו"מים חיים" לבעל [[פרי חדש]]. הספר זכה להסכמות מגדולי חכמי איטליה פולין ואשכנז. | [[ספר בית דוד (רבי דוד חיים קורינאלדי)|הספר "בית דוד"]] (אמסטרדם תצח-תצט) כולל הערות על המשנה ועל כמה ממפרשיה: פירושי [[רבי עובדיה מברטנורא]], ה[[תוספות יום טוב]], "קול הרמ"ז" לרבי [[משה זכות]] ו"מים חיים" לבעל [[פרי חדש]]. הספר זכה להסכמות מגדולי חכמי איטליה פולין ואשכנז. | ||
לקט מחידושי "בית דוד" נדפס בספרי המשניות הנפוצים במדור 'תוספות אנשי שם'. | לקט מחידושי "בית דוד" נדפס בספרי המשניות הנפוצים במדור 'תוספות אנשי שם'. | ||
| שורה 30: | שורה 34: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*{{אתר החכם היומי}} | *{{אתר החכם היומי|רבי דוד חיים קורינאלדי|900}} | ||
*{{דף שער בספרייה הלאומית|987007306080305171|דוד חיים בן יהודה משה קורינלדי (1700-1770)}} | *{{דף שער בספרייה הלאומית|987007306080305171|דוד חיים בן יהודה משה קורינלדי (1700-1770)}} | ||