רבי אלעזר טברסקי מפלטיצ'ן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{אישיות|שם=רבי אלעזר טברסקי|תאריך לידה=כ"ט תשרי תרנ"ג|תאריך פטירה=כ"א תמוז תשל"ו|מקום לידה=בעלזא|מקום קבורה=ניו ג'רזי|אב=רבי שלמה ב"ר דוד טברסקי מסקווירא|שם השושלת=פאלטיצ'ן|אם=פייגא בת ר' אריה לייביש רוקח|בן/בת זוג=רבקה רחל בת ר' מאיר מוסקוביץ|מקום מגורים=פלטיצ'ן, בורו-פארק.|מספר צאצאים=3|צאצאים=רבי אברהם שמואל טברסקי ממלא מקומו. | {{אישיות|שם=רבי אלעזר טברסקי|תאריך לידה=כ"ט תשרי תרנ"ג|תאריך פטירה=כ"א תמוז תשל"ו|מקום לידה=בעלזא|מקום קבורה=ניו ג'רזי|אב=רבי שלמה ב"ר דוד טברסקי מסקווירא|שם השושלת=פאלטיצ'ן|אם=פייגא בת ר' אריה לייביש רוקח|בן/בת זוג=רבקה רחל בת ר' מאיר מוסקוביץ|מקום מגורים=פלטיצ'ן, בורו-פארק.|מספר צאצאים=3|צאצאים=רבי אברהם שמואל טברסקי ממלא מקומו. | ||
שרה זו' רבי ישראל אברהם שטיין. | שרה זו' רבי ישראל אברהם שטיין. | ||
שיינדל מלכה זו' רבי אברן אריה כ"ץ.|הזמנה לנישואיו=הזמנת רבי אלעזר טברסקי.png}} | שיינדל מלכה זו' רבי אברן אריה כ"ץ.||תמונה=רבי אלעזר טברסקי מפלטיצ'ן.JPG|מצבה=מצבת רבי אלעזר טברסקי.jpg|הזמנה לנישואיו=הזמנת רבי אלעזר טברסקי.png}} | ||
== ביוגרפיה == | ==ביוגרפיה== | ||
נולד בבעלזא בכ"ח תשרי תרנ"ג לרבי שלמה טברסקי בן רבי דוד טברסקי מסקווירא, ולפייגא בת רבי אריה לייביש רוקח אב"ד מאגרוב בן רבי יהושע מבעלזא, נכנס לברית על ברכי זקינו מהר״י מבעלזא שהיה המוהל והסנדק ונקרא על שם זקינו רבי אלעזר רוקח | נולד בבעלזא בכ"ח תשרי תרנ"ג לרבי שלמה טברסקי בן רבי דוד טברסקי מסקווירא, ולפייגא בת רבי אריה לייביש רוקח אב"ד מאגרוב בן רבי יהושע מבעלזא, נכנס לברית על ברכי זקינו מהר״י מבעלזא שהיה המוהל והסנדק ונקרא על שם זקינו רבי אלעזר רוקח מאמשטרדם. | ||
בהיותו בן 15 כבר נודע בחצר בעלזא כלמדן ובעל מחדש, ורוב סוגיות הש"ס היו שגורים על לשונו, נהג ללמוד 18 שעות ביממה ודודו המהרי"ד מבעלזא אמר עליו שמקנא בהתמדתו. | בהיותו בן 15 כבר נודע בחצר בעלזא כלמדן ובעל מחדש, ורוב סוגיות הש"ס היו שגורים על לשונו, נהג ללמוד 18 שעות ביממה ודודו המהרי"ד מבעלזא אמר עליו שמקנא בהתמדתו. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בערוב ימיו סבל נוראות ממחלה ממושכת ואעפ"כ לא פסק פומיה מגירסא זכה לפטירה מופלאה ביום כ"א תמוז תשל"ו יום קודם לכן לוה מאחר חמשת אלפים דולר לחלק לצדקה ואמר לו הרי יודע אתה שלא אשאר חייב ביקש ממבקריו לנסוע לקבר דודו רבי יעקב יוסף מסקווירא להתפלל עליו, ביומו האחרון השכים ולבש בגדי שבת , נפרד מבני ביתו, וביקשם לקיים צוואתו שלא יספידוהו ושלא יכתבו על מצבתו את התואר 'צדיק' ולא יקימו אהל על קברו כמנהג בעלזא, ושהיה כבן חביב אצל דודו מהרי"ד מבעלזא, ואחר כך נפטר כשהוא בדעה צלולה עד הרגע האחרון, בשעת יציאת נשמה היו מאות אנשים בבית ומחוצה לה, נקבר בבית העלמין של חסידות פאפא בניו ג'רזי. | בערוב ימיו סבל נוראות ממחלה ממושכת ואעפ"כ לא פסק פומיה מגירסא זכה לפטירה מופלאה ביום כ"א תמוז תשל"ו יום קודם לכן לוה מאחר חמשת אלפים דולר לחלק לצדקה ואמר לו הרי יודע אתה שלא אשאר חייב ביקש ממבקריו לנסוע לקבר דודו רבי יעקב יוסף מסקווירא להתפלל עליו, ביומו האחרון השכים ולבש בגדי שבת , נפרד מבני ביתו, וביקשם לקיים צוואתו שלא יספידוהו ושלא יכתבו על מצבתו את התואר 'צדיק' ולא יקימו אהל על קברו כמנהג בעלזא, ושהיה כבן חביב אצל דודו מהרי"ד מבעלזא, ואחר כך נפטר כשהוא בדעה צלולה עד הרגע האחרון, בשעת יציאת נשמה היו מאות אנשים בבית ומחוצה לה, נקבר בבית העלמין של חסידות פאפא בניו ג'רזי. | ||
== צאצאיו == | ==צאצאיו== | ||
* בנו היחיד '''רבי אברהם שמואל,''' (תרע"ב - י"ג שבט תשד"מ) על פי צוואתו של רבי אלעזר הוכתר למלא את מקומו כאדמו"ר, נטמן ליד אביו. | *בנו היחיד '''רבי אברהם שמואל,''' (תרע"ב - י"ג שבט תשד"מ) על פי צוואתו של רבי אלעזר הוכתר למלא את מקומו כאדמו"ר, נטמן ליד אביו. | ||
** בנו ממלא מקומו, רבי שלום מאיר טברסקי, חתנו של רבי דוד משה רוזנבוים מקרעטשניף, הוא האדמו"ר מפאלטישאן. | **בנו ממלא מקומו, רבי שלום מאיר טברסקי, חתנו של רבי דוד משה רוזנבוים מקרעטשניף, הוא האדמו"ר מפאלטישאן. | ||
** בנו רבי אריה לייביש טברסקי, מכהן כאדמו"ר ממגרוב. | **בנו רבי אריה לייביש טברסקי, מכהן כאדמו"ר ממגרוב. | ||
* שרה, נישאה ל'''רבי ישראל אברהם שטיין''' (ה'תרע"ו - ה'תש"ן) שמילא מקום חמיו כרב העיר פלטיצ'ן לאחר שחמיו עזב לבוקרשט, בשנת ה'תש"ז היגר לארצות הברית ופתח את בית המדרש פאלטישאן בבנסנהורסט שבברוקלין. | *שרה, נישאה ל'''רבי ישראל אברהם שטיין''' (ה'תרע"ו - ה'תש"ן) שמילא מקום חמיו כרב העיר פלטיצ'ן לאחר שחמיו עזב לבוקרשט, בשנת ה'תש"ז היגר לארצות הברית ופתח את בית המדרש פאלטישאן בבנסנהורסט שבברוקלין. | ||
** רבי מרדכי שטיין הוא האדמו"ר מפאלטישאן בורו פארק, בית מדרשו שברחוב ה-49 נקרא "קהל תפארת מרדכי". | **רבי מרדכי שטיין הוא האדמו"ר מפאלטישאן בורו פארק, בית מדרשו שברחוב ה-49 נקרא "קהל תפארת מרדכי". | ||
** רבי אפרים אהרן שטיין הוא אב"ד פאלטישאן בורו פארק, בית מדרשו ברחוב ה-55. | **רבי אפרים אהרן שטיין הוא אב"ד פאלטישאן בורו פארק, בית מדרשו ברחוב ה-55. | ||
** רבי יוסף שלום שטיין הוא אב"ד פאלטישאן-בנסנהורסט, חתן רבי ישכר בעריש רובין מקרסטיר. | **רבי יוסף שלום שטיין הוא אב"ד פאלטישאן-בנסנהורסט, חתן רבי ישכר בעריש רובין מקרסטיר. | ||
* שיינדל מלכה, נישאה ל'''רבי אהרן אריה הכהן כ"ץ''' ב"ר מרדכי אברהם מסאטמר (ה'תרע"ד - ה'תשמ"ט), היה רב קהילת "חברה לומדי ש"ס" בבוקרשט ואחר כך רב "קהל עדת ישורון" בפלטבוש, בשנת ה'תשי"ג פתח את בית המדרש קהל "בית אהרן". היה בעל ספריה עשירה. | *שיינדל מלכה, נישאה ל'''רבי אהרן אריה הכהן כ"ץ''' ב"ר מרדכי אברהם מסאטמר (ה'תרע"ד - ה'תשמ"ט), היה רב קהילת "חברה לומדי ש"ס" בבוקרשט ואחר כך רב "קהל עדת ישורון" בפלטבוש, בשנת ה'תשי"ג פתח את בית המדרש קהל "בית אהרן". היה בעל ספריה עשירה. | ||
** רבי מרדכי אברהם חתן [[ר"נ לנדא]] דומ"ץ חוסט | **רבי מרדכי אברהם חתן [[ר"נ לנדא]] דומ"ץ חוסט | ||
**בלומה רוזא זו' רבי אלטר אליעזר הורוויץ רב קהל אגו"י בבורו-פארק | **בלומה רוזא זו' רבי אלטר אליעזר הורוויץ רב קהל אגו"י בבורו-פארק | ||
**רבי דוד שלמה חתן רבי זאב צבי פורהנד, מילא מקום אביו כרב בית המדרש "בית אהרן-פאלטישאן". | **רבי דוד שלמה חתן רבי זאב צבי פורהנד, מילא מקום אביו כרב בית המדרש "בית אהרן-פאלטישאן". | ||
**ר' מאיר חתן ר' משה הגר ראש ישיבת ויז'ניץ | ** ר' מאיר חתן ר' משה הגר ראש ישיבת ויז'ניץ | ||
**אסתר זו' ר' משולם פייש גינזברג רב קהל אהל אלימלך דחוסט-טאש | **אסתר זו' ר' משולם פייש גינזברג רב קהל אהל אלימלך דחוסט-טאש | ||
**ר' יהושע חתן רבי יוסף לייפר מגרוסוורדיין | **ר' יהושע חתן רבי יוסף לייפר מגרוסוורדיין | ||
**רבי יונתן בנימין חתן ר' משה סג"ל דייטש רב קהל שאץ בלונדון, כיהן כרב קהילת "בית אלעזר" פאלטישאן בפלטבוש. | **רבי יונתן בנימין חתן ר' משה סג"ל דייטש רב קהל שאץ בלונדון, כיהן כרב קהילת "בית אלעזר" פאלטישאן בפלטבוש. | ||
** רבי דוד שלמה ממלא את מקום אביהם כרב בית המדרש "בית אהרן-פאלטישאן". | **רבי דוד שלמה ממלא את מקום אביהם כרב בית המדרש "בית אהרן-פאלטישאן". | ||
**רבקה רחל זו' ר'אברהם מרדכי רובין | ** רבקה רחל זו' ר'אברהם מרדכי רובין | ||
== תורתו == | ==תורתו== | ||
קונ' תפארת אלעזר - ד"ת מכתבים, שיחות והנהגות ממנו, עם תולדותיו ויחוסו, יצא לאור לנישואי נכדו ר' יונתן בנימין כ"ץ, ברוקלין תשד"מ. | קונ' תפארת אלעזר - ד"ת מכתבים, שיחות והנהגות ממנו, עם תולדותיו ויחוסו, יצא לאור לנישואי נכדו ר' יונתן בנימין כ"ץ, ברוקלין תשד"מ. | ||
== מקורות == | ==מקורות== | ||
מאורי גליציה, בערכו | מאורי גליציה, בערכו | ||
המכלול | המכלול | ||
גרסה אחרונה מ־07:49, 11 באפריל 2022
רבי אלעזר טברסקי (כ"ט בתשרי תרנ"ג - כ"א בתמוז תשל"ו) כיהן כרבה של פלטיצ'ן והאדמו"ר מפאלטישאן ברומניה ובארצות הברית.
| רבי אלעזר טברסקי | |
|---|---|
 | |
| תאריך לידה | כ"ט תשרי תרנ"ג |
| מקום לידה | בעלזא |
| תאריך פטירה | כ"א תמוז תשל"ו |
| מקום קבורה | ניו ג'רזי |
| מקום מגורים | פלטיצ'ן, בורו-פארק. |
| אב | רבי שלמה ב"ר דוד טברסקי מסקווירא |
| אם | פייגא בת ר' אריה לייביש רוקח |
| בן/בת זוג | רבקה רחל בת ר' מאיר מוסקוביץ |
| צאצאים | רבי אברהם שמואל טברסקי ממלא מקומו.
שרה זו' רבי ישראל אברהם שטיין. שיינדל מלכה זו' רבי אברן אריה כ"ץ. |
| מספר צאצאים | 3 |
| שם השושלת | פאלטיצ'ן |
| הזמנה לנישואיו |  |
| מצבה |  |
ביוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בבעלזא בכ"ח תשרי תרנ"ג לרבי שלמה טברסקי בן רבי דוד טברסקי מסקווירא, ולפייגא בת רבי אריה לייביש רוקח אב"ד מאגרוב בן רבי יהושע מבעלזא, נכנס לברית על ברכי זקינו מהר״י מבעלזא שהיה המוהל והסנדק ונקרא על שם זקינו רבי אלעזר רוקח מאמשטרדם.
בהיותו בן 15 כבר נודע בחצר בעלזא כלמדן ובעל מחדש, ורוב סוגיות הש"ס היו שגורים על לשונו, נהג ללמוד 18 שעות ביממה ודודו המהרי"ד מבעלזא אמר עליו שמקנא בהתמדתו.
בגיל 15 התארס עם רבקה רחל בתו של רבי מאיר מוסקוביץ משאץ שהבטיח נדוניה גדולה מאד בשבילו, אחר אירוסיו נסע לשהות בחצר זקינו רבי דוד מסקווירא, החתונה התקיימה בי' באלול תר"ע בעיר שאץ שבבוקובינה, לאחר נישואיו היה סמוך על שולחן חמיו והתנהג בקדושה ופרישות, בשנת תרפ"ט ציוהו דודו המהרי"ד מבעלזא להנהיג כאדמו"ר מסקווירא בפאלטישאן, בשנת ת"ש חלתה אשתו והעתיק את חצירו לבוקרשט, נפטרה בי"ז ניסן תש"כ, בשנות מלחמת העולם השנייה אירח הרבה פליטים בביתו על אף שסיכן את עצמו בכך, וטיפל במסירות ברבנים ואדמור"ים שנקלעו לביתו ביניהם אירח בביתו את בני דודו - רבי אהרן רוקח מבעלזא ורבי מרדכי רוקח מבילגורייא.
בתש"ט היגר לארה"ב וקבע את מושבו בבורו פארק גם כאן המשיך בעבורת הקודש ובלימוד התורה בהתמדה הצטיין בגאונותו המובהקת בכל מכמני התורה, בכוח חידושיו, בדרשותיו הנפלאות, בידו הנדיבה, בפשטותו ועניוותו ונועם הליכותיו עם הבריות, התבלט בשם טוב בין שרידי הגאונים והאדמורי"ם ורבים מהם באו לבקש את ברכתו ועצתו, רבנים ת"ח וחסידים נמשכו בעבותות אהבה אל קסם אישיותו הדגולה ושעות היה עושה אתם בשעשועי אורייתא, העדיף תמיד את מנהגי בעלז מקום גידולו על אף היותו נכד טשרנובל וסקווירא, גדולי א"י קבלוהו בחיבה בעת ביקורו בתשכ"א,
בערוב ימיו סבל נוראות ממחלה ממושכת ואעפ"כ לא פסק פומיה מגירסא זכה לפטירה מופלאה ביום כ"א תמוז תשל"ו יום קודם לכן לוה מאחר חמשת אלפים דולר לחלק לצדקה ואמר לו הרי יודע אתה שלא אשאר חייב ביקש ממבקריו לנסוע לקבר דודו רבי יעקב יוסף מסקווירא להתפלל עליו, ביומו האחרון השכים ולבש בגדי שבת , נפרד מבני ביתו, וביקשם לקיים צוואתו שלא יספידוהו ושלא יכתבו על מצבתו את התואר 'צדיק' ולא יקימו אהל על קברו כמנהג בעלזא, ושהיה כבן חביב אצל דודו מהרי"ד מבעלזא, ואחר כך נפטר כשהוא בדעה צלולה עד הרגע האחרון, בשעת יציאת נשמה היו מאות אנשים בבית ומחוצה לה, נקבר בבית העלמין של חסידות פאפא בניו ג'רזי.
צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו היחיד רבי אברהם שמואל, (תרע"ב - י"ג שבט תשד"מ) על פי צוואתו של רבי אלעזר הוכתר למלא את מקומו כאדמו"ר, נטמן ליד אביו.
- בנו ממלא מקומו, רבי שלום מאיר טברסקי, חתנו של רבי דוד משה רוזנבוים מקרעטשניף, הוא האדמו"ר מפאלטישאן.
- בנו רבי אריה לייביש טברסקי, מכהן כאדמו"ר ממגרוב.
- שרה, נישאה לרבי ישראל אברהם שטיין (ה'תרע"ו - ה'תש"ן) שמילא מקום חמיו כרב העיר פלטיצ'ן לאחר שחמיו עזב לבוקרשט, בשנת ה'תש"ז היגר לארצות הברית ופתח את בית המדרש פאלטישאן בבנסנהורסט שבברוקלין.
- רבי מרדכי שטיין הוא האדמו"ר מפאלטישאן בורו פארק, בית מדרשו שברחוב ה-49 נקרא "קהל תפארת מרדכי".
- רבי אפרים אהרן שטיין הוא אב"ד פאלטישאן בורו פארק, בית מדרשו ברחוב ה-55.
- רבי יוסף שלום שטיין הוא אב"ד פאלטישאן-בנסנהורסט, חתן רבי ישכר בעריש רובין מקרסטיר.
- שיינדל מלכה, נישאה לרבי אהרן אריה הכהן כ"ץ ב"ר מרדכי אברהם מסאטמר (ה'תרע"ד - ה'תשמ"ט), היה רב קהילת "חברה לומדי ש"ס" בבוקרשט ואחר כך רב "קהל עדת ישורון" בפלטבוש, בשנת ה'תשי"ג פתח את בית המדרש קהל "בית אהרן". היה בעל ספריה עשירה.
- רבי מרדכי אברהם חתן ר"נ לנדא דומ"ץ חוסט
- בלומה רוזא זו' רבי אלטר אליעזר הורוויץ רב קהל אגו"י בבורו-פארק
- רבי דוד שלמה חתן רבי זאב צבי פורהנד, מילא מקום אביו כרב בית המדרש "בית אהרן-פאלטישאן".
- ר' מאיר חתן ר' משה הגר ראש ישיבת ויז'ניץ
- אסתר זו' ר' משולם פייש גינזברג רב קהל אהל אלימלך דחוסט-טאש
- ר' יהושע חתן רבי יוסף לייפר מגרוסוורדיין
- רבי יונתן בנימין חתן ר' משה סג"ל דייטש רב קהל שאץ בלונדון, כיהן כרב קהילת "בית אלעזר" פאלטישאן בפלטבוש.
- רבי דוד שלמה ממלא את מקום אביהם כרב בית המדרש "בית אהרן-פאלטישאן".
- רבקה רחל זו' ר'אברהם מרדכי רובין
תורתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
קונ' תפארת אלעזר - ד"ת מכתבים, שיחות והנהגות ממנו, עם תולדותיו ויחוסו, יצא לאור לנישואי נכדו ר' יונתן בנימין כ"ץ, ברוקלין תשד"מ.
מקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאורי גליציה, בערכו
המכלול