רבי צבי הירש שפירא (אב"ד רדאוץ): הבדלים בין גרסאות בדף

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{אישיות|שם=רבי צבי הירש שפירא|תאריך פטירה=כ"ח תשרי תרמ"ח|מקום רבנות=רדאוץ|צאצאים=גיטל, משה אלתר, שמשון.|בן/בת זוג=רחל|תלמידיו=נכדו רבי שמעון שפירא|מקום מגורים=רדאוץ - ירושלים}}
 '''רבי''' '''צבי הירש שפירא''' (נפטר כ"ח תשרי תרמ"ח, 16 לאוקטובר 1887) היה רב מכובד, גאון וצדיק מפורסם, והאב"ד הראשון של העיר [[רדאוץ]] (ראדאוויץ) ברומניה, למשך כארבעים שנה.
 == ביוגרפיה ותקופת רבנותו ==
-לא ידוע פרטים על הוריו, מקום ושנת לידתו, מלבד שמוצאו היה מפודוליה.
+יתכן והוא בנו של [[רבי פנחס שפירא (מפאלטישען)|רבי פנחס שפירא]] מפאלטישען{{הערה|ראה בספרה של ד"ר ברינה טאובר-פרידר, '''דע את אבותיך: קורות משפחת ר' יצחק טאובר מדוד המלך ועד ימינו'''.}}, בצעירותו למד אצל [[רבי משה יוסף שארף]] בעל 'מעין החכמה', והיה תלמידו המובהק{{הערה|שמואל נח גוטליב, אהלי שם עמ' 286, בערך נכדו רבי שמעון שפירא, (שם רושם שהיה תלמיד מובהק של בעל מעין החכמה, ולא ייתכן שהכוונה לרבי נח חיים צבי ברלין שנפטר בתקס"א).}}.
-התמנה לרבנות רדאוץ בסוף שנות הת"ק (סביבות שנות ה30 מהמאה ה19) לאחר שהוחלט על ידי הקהילה שהיו תלוים עד אז ברבה של סירט להביא להם רב עצמאי, לאחר התיעצויות, התנצחויות, ומעט ריבים, הגיעו לעמק השווה סביב רבי צבי הירש שפירא על פי המלצתם של רבי חיים האגר מקוסוב ורבי חיים שפירא ממרג'ינה, תחילה הועסק באופן זמני ובשנת תר"ז התמנה לרב קבוע.
+התמנה לרבנות רדאוץ בסוף שנות הת"ק (סביבות שנות ה30 מהמאה ה19) לאחר שהוחלט על ידי הקהילה שהיו תלוים עד אז ברבה של סירט להביא להם רב עצמאי, לאחר התיעצויות, התנצחויות, ומעט ריבים, הגיעו לעמק השווה סביב רבי צבי הירש שפירא על פי המלצתם של רבי חיים האגר מקוסוב ורבי חיים שפירא ממרג'ינה, תחילה הועסק באופן זמני ובשנת תר"ז  התמנה לרב קבוע.
 ברדאוץ פעל לשביעות רצון כל בני הקהילה, בתקופת רבנותו, רוחות סוערות בין פלגים יריבים שככו, וריב ומדון פסו מן הקהילה, מלבד שני מאורעות:
@@ שורה 14: / שורה 16: @@
 בשנת תרמ"א 1881 לאחר שנחלה ונחלש החליט לעלות לארץ ישראל, בני הקהילה דאגו לו לסכום נאה להוצאות הנסיעה והוא מסר בידם כתב ויתור על חזקתו כרב ושיש להם רשות להביא איזה רב שירצו, חתנו רבי עזריאל קווה מילא זמנית את מקומו הפנוי עד למינויו של רבי יצחק קונשטאד לרב קבוע.
-מייד לאחר מינויו של רבי יצחק קונשטאד התחוללה בעיר סערה קטנה לאחר שהגיע נכדו של הרב שפירא, [[רבי שמעון שפירא]], וטען שזקנו הרב מסר בידו בעבר כתב רבנות ולפיו הוא יכהן כרב לאחריו, מצד שני ראש הקהילה משה רודיך הציג את כתב הויתור שהרב שפירא נתן לאחר שהקהילה שילמה את הוצאות נסיעתו, רבי שמעון שפירא דרש ללכת לדין תורה על הרבנות, לבסוף הרב קונשטאד הציע פשרה שהתקבלה על כל הצדדים ולפיו הוא ימשיך לכהן כרב ורבי שמעון שפירא יכהן כדיין ואחראי על הכשרות כחלק מהפשרה הוא ויתר על חלק ממשכורתו לטובת רבי שמעון שפירא.
+מייד לאחר מינויו של רבי יצחק קונשטאד התחוללה בעיר סערה קטנה לאחר שהגיע נכדו של הרב שפירא, [[רבי שמעון שפירא]], וטען שזקנו הרב מסר בידו בעבר כתב רבנות ולפיו הוא יכהן כרב לאחריו, מצד שני ראש הקהילה משה רודיך הציג את כתב הויתור שהרב שפירא נתן לאחר שהקהילה שילמה את הוצאות נסיעתו, רבי שמעון שפירא דרש ללכת לדין תורה על הרבנות, לבסוף הרב קונשטאד הציע פשרה שהתקבלה על כל הצדדים ולפיו הוא ימשיך לכהן כרב ורבי שמעון שפירא יכהן כדיין ואחראי על הכשרות, כחלק מהפשרה הוא ויתר על חלק ממשכורתו לטובת רבי שמעון שפירא.
 בשנת תרמ"א 1881 בסוף תקופת רבנותו התקיים טקס הנחת אבן הפינה לבית הכנסת הגדול המפורסם של רדאוץ, הרב שפירא לא יכל השתתף בה בשל חוליו וביקש מידידו רבי בנימין וייס אב"ד צ'רנוביץ למלאות את מקומו בטקס, לאחר הטקס התקיים בבית הרב שפירא ארוחה חגיגית לכבוד הרב בנימין וייס האורח, בתרמ"ג 1883 הסתיימה בניית בית הכנסת ורבי יצחק קונשטאד נשא בו את נאומו הראשון שהיה גם נאום הכתרתו כרב.
@@ שורה 20: / שורה 22: @@
 בשנת תרמ"ב עלה לארץ ישראל, התיישב בירושלים, נפטר בכ"ח תשרי תרמ"ח.
-== תשובות ואיזכורים ==
+== משפחתו ==
+אשתו - רחל בתו של רבי ישעיהו ממרג'ינא.
-* '''שו"ת מהר"י הכהן''', תנינא: סי' ו - תשובה האוסרת את שחיטת השוחט שהתמנה ללא רשות הרב שפירא
+ילדיו:
-* '''שו"ת שאילת שלום,''' תנינא: סי' ה.
-* '''שו"ת מהרשד"ם:''' ח"ד סי' נג, תשובה בענין טענת נכדו שזקנו מסר לו את ה'חזקה' על הרבנות
-* בספר '''שרף פרי עץ חיים''' טשערנאוויץ תרכ"ו, ברשימת החתומים (פרענומראנטין) בתחילת הספר.
+* מרת '''גיטל''', זוגת [[רבי יצחק אייזיק טאביר (טאובר)|רבי יצחק אייזיק טאביר]] אב"ד פוטילא, בעל [[ספר מטל השמים|מטל השמים]].
+* ר' '''משה אלתר שפירא.'''
+**[[רבי שמעון שפירא|ר' '''שמעון שפירא''']], אב"ד רדאוץ.
+* ר' '''שמשון שפירא.'''
+== תשובות אליו ואיזכורים ==
+* {{HebrewBooks||'''שו"ת מהר"י הכהן''', תנינא: יו"ד סי' ו|252|- תשובה האוסרת את שחיטת השוחט שהתמנה ללא רשות הרב שפירא|ללא|עמוד=68}}.
+* {{HebrewBooks||'''שו"ת שאילת שלום''', תנינא,|1114|עמוד=239|סי' ה.|ללא}}
+* תשובה אליו מרבי הלל ליכטנשטיין מובא בשו"ת רבי עקיבה יוסף, ירושלים תשס"ט, יו"ד סי' קי.
+* [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1528&st=&pgnum=56&hilite= '''שו"ת מהרש"ם:''' ח"ד סי' נג,] תשובה בענין טענת נכדו שזקנו מסר לו את ה'חזקה' על הרבנות.
+* שמו מופיע בספר '''שרף פרי עץ חיים''' טשערנאוויץ תרכ"ו, ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7344&st=&pgnum=8&hilite= רשימת החתומים] (פרענומראנטין) בתחילת הספר.
+* שמו מופיע בספר '''נזיר השם וסמיכת משה''' לבוב תרכ"ט, ברשימת החתומים (פרענומראנטין) בסוף הספר.
+* שמו מופיע בספר '''רביד הזהב''' לבוב תרכ"ט, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21954&st=&pgnum=307 ברשימת החתומים] (פרענומראנטין) בסוף הספר.
 == מקורות ==
-רדואץ, ספר קהילה.
+רדאוץ, ספר קהילה.
+אנציקלופדיה ליהדות רומניה, כרך ב עמ' 839, ערך שפירא הרב צבי הירש.
-אנציקלופדיה ליהדות רומניה, כרך ב עמ' 839, ערך שפיר הרב צבי הירש.
+ד"ר ברינה טאובר-פרידר, '''דע את אבותיך: קורות משפחת ר' יצחק טאובר מדוד המלך ועד ימינו'''.
+==הערות שוליים==
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:אישים שחיו ברומניה]]
+[[קטגוריה:רבני רדאוץ]]
+[[קטגוריה:אישים שחיו ברדאוץ]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בתרמ"ח]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בכ"ח תשרי]]