רבי שמעון שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי שמעון שפירא''' (תרט"ו 1856 - ) נכדו של רבי צבי הירש שפירא אב"ד רדאוץ, היה רב, ות"ח מפורסם, כיהן כדיין ואב"ד ברדאוץ. | '''רבי שמעון שפירא''' (תרט"ו 1856 - ) נכדו של [[רבי צבי הירש שפירא (אב"ד רדאוץ)|רבי צבי הירש שפירא]] אב"ד רדאוץ, היה רב, ות"ח מפורסם, כיהן כדיין ואב"ד ברדאוץ (ראדוויץ). | ||
== ביוגרפיה == | == ביוגרפיה == | ||
נולד בתרט"ו לאביו רבי משה אלתר שפירא, מגיל צעיר נתחנך שימש ולמד אצל זקנו רבי צבי הירש שפירא רבה הראשון של רדאוץ, ואף | נולד בתרט"ו לאביו רבי משה אלתר שפירא, מגיל צעיר נתחנך שימש ולמד אצל זקנו [[רבי צבי הירש שפירא (אב"ד רדאוץ)|רבי צבי הירש שפירא]] רבה הראשון של רדאוץ, ואף קיבל ממנו כתב המסמיכו לרבה של רדאוץ אחריו. | ||
נשא את בתו של רבי ישעיה דב פלדמאן בן רבי משה ישראל פלדמאן, לאחר נישואיו התגורר תקופה קצרה | נשא את בתו של רבי ישעיה דב פלדמאן בן רבי משה ישראל פלדמאן, לאחר נישואיו התגורר תקופה קצרה בסינאווץ, לאחר החלטת זקנו רבי צבי הירש לעלות לארץ ישראל חזר לרדאוץ כדי לממש את כתב הרבנות שמסר בידו זקנו, אולם בני הקהילה שבינתיים מינו את רבי יצחק קונשטאד לאב"ד, סירבו בטענה שבתמורה למימון הוצאות הנסיעה של זקנו לא"י על ידי הקהילה מסר להם הרב כתב ויתור על חזקת הרבנות, לבסוף באו לידי פשרה ולפיו רבי יצחק קונשטאד ימשיך לכהן כרב ורבי שמעון שפירא יכהן כדיין ואחראי על הכשרות, כחלק מהפשרה קיבל רבי שמעון שפירא חלק ממשכורת הרב. | ||
היה חבר באגודת הרבנים הכללית של רבי מנחם מנדל כהן בהר"ן | היה חבר באגודת הרבנים הכללית של רבי מנחם מנדל כהן בהר"ן | ||
שלח מאמרים לקובץ התורני תל תלפיות | שלח מאמרים לקובץ התורני תל תלפיות | ||
היה חובב ציון ופרסם מאמרים נלהבים בשבח ישוב א"י, כמו"כ היה פעיל בתמיכת אתרוגי ארץ ישראל והתנגד לאתרוגי קורפו פראג, ויוון. | |||
אחיינו רבי אליעזר טאובר היה תלמידו המובהק | אחיינו רבי אליעזר טאובר היה תלמידו המובהק | ||
== תשובות אליו, ואזכורים == | == תשובות אליו, ואזכורים == | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
*'''שערי דעה, ח"א [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9206&st=&pgnum=3 סי' ב]''' (סי' יח במהדורה החדשה, תשובה זו הושמטה ממהדורה נוספת שהדפיס המחבר, ראה אודות זה במבוא מאת ר' יהושע מונדשיין למהדורה החדשה של מכון אהלי שם). | *'''שערי דעה, ח"א [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9206&st=&pgnum=3 סי' ב]''' (סי' יח במהדורה החדשה, תשובה זו הושמטה ממהדורה נוספת שהדפיס המחבר, ראה אודות זה במבוא מאת ר' יהושע מונדשיין למהדורה החדשה של מכון אהלי שם). | ||
*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=139&st=&pgnum=95 דגל אפרים, סי' כו].''' | *'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=139&st=&pgnum=95 דגל אפרים, סי' כו].''' (לכבוד חתן אחי...) | ||
*'''שו"ת בית יצחק:''' אה"ע חלק שני [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=629&pgnum=329 סי' עא]. משנת תרנ"א. | *'''שו"ת בית יצחק:''' אה"ע חלק שני [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=629&pgnum=329 סי' עא]. משנת תרנ"א. | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
*'''ברכת יצחק:''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=752&pgnum=38 סי' ח, סי' ט]. | *'''ברכת יצחק:''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=752&pgnum=38 סי' ח, סי' ט]. | ||
*'''מצפה אריה:''' אה"ע [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=318&st=&pgnum=406&hilite= סי' כא]. | |||
=====שונות:===== | =====שונות:===== | ||
גרסה אחרונה מ־19:42, 24 באוקטובר 2021
רבי שמעון שפירא (תרט"ו 1856 - ) נכדו של רבי צבי הירש שפירא אב"ד רדאוץ, היה רב, ות"ח מפורסם, כיהן כדיין ואב"ד ברדאוץ (ראדוויץ).
ביוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בתרט"ו לאביו רבי משה אלתר שפירא, מגיל צעיר נתחנך שימש ולמד אצל זקנו רבי צבי הירש שפירא רבה הראשון של רדאוץ, ואף קיבל ממנו כתב המסמיכו לרבה של רדאוץ אחריו.
נשא את בתו של רבי ישעיה דב פלדמאן בן רבי משה ישראל פלדמאן, לאחר נישואיו התגורר תקופה קצרה בסינאווץ, לאחר החלטת זקנו רבי צבי הירש לעלות לארץ ישראל חזר לרדאוץ כדי לממש את כתב הרבנות שמסר בידו זקנו, אולם בני הקהילה שבינתיים מינו את רבי יצחק קונשטאד לאב"ד, סירבו בטענה שבתמורה למימון הוצאות הנסיעה של זקנו לא"י על ידי הקהילה מסר להם הרב כתב ויתור על חזקת הרבנות, לבסוף באו לידי פשרה ולפיו רבי יצחק קונשטאד ימשיך לכהן כרב ורבי שמעון שפירא יכהן כדיין ואחראי על הכשרות, כחלק מהפשרה קיבל רבי שמעון שפירא חלק ממשכורת הרב.
היה חבר באגודת הרבנים הכללית של רבי מנחם מנדל כהן בהר"ן
שלח מאמרים לקובץ התורני תל תלפיות
היה חובב ציון ופרסם מאמרים נלהבים בשבח ישוב א"י, כמו"כ היה פעיל בתמיכת אתרוגי ארץ ישראל והתנגד לאתרוגי קורפו פראג, ויוון.
אחיינו רבי אליעזר טאובר היה תלמידו המובהק
תשובות אליו, ואזכורים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הסכמות:[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בשנת תרנ"ז על ספר בית יהודה, מונקאטש, תר"ס.
תשובות אליו:[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שו"ת אבן יקרה ח"ב תנינא, סי' יג..
- שו"ת אמרי יושר ח"א סי קע"ד.
- שו"ת בית שלמה חלק יו"ד, סי' קעד. משנת תרל"ז. (במהדורה החדשה סי' קעה משנת תרל"א).
- שו"ת כנף רננה, בהשמטות או"ח ויו"ד, סי' יג. שנת תר"ן.
- בית דוד לרבי דוד לייטר, סי' כ. משנת תרס"ח.
- מנחת פתים, אה"ע, סי' ק"ע סעיף ה'. (סי' כט במהדורה החדשה).
- שערי דעה, ח"א סי' ב (סי' יח במהדורה החדשה, תשובה זו הושמטה ממהדורה נוספת שהדפיס המחבר, ראה אודות זה במבוא מאת ר' יהושע מונדשיין למהדורה החדשה של מכון אהלי שם).
- דגל אפרים, סי' כו. (לכבוד חתן אחי...)
- שו"ת בית יצחק: אה"ע חלק שני סי' עא. משנת תרנ"א.
- שערי בנימין: לר' שלמה קלוגר, סי' מד, משנת תרנ"א - ”'יקרת מכתבו הגיעני בעת שהייתי מוטל על ערש דוי כמה וכמה ימים וזה היום תחילת מעשי ואמרתי להשיב לכת"ר דבר ולו אני נותן משפט הבכורה כי חביב הוא בעיני....'“
- הרי בשמים: ח"א סי' ו, בתרל"ג לקהילת סאניוואץ. ח"ג סי' קסג, בתרס"ד.
- ברכת יצחק: סי' ח, סי' ט.
- מצפה אריה: אה"ע סי' כא.
שונות:[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דברי תורה ממנו בתל תלפיות-ט, שנת תרס"א, עמ' 27, 75, [79], 92, 164, 176.
- דברי תורה ממנו בפליטה הנשארת: כרך ב', מערכת אילנות מאמר ג, עמ' קכד, כרך ד', מערכות ברכות, מאמר כב, כח, עמ' קה, קיד.
- מכתב ממנו בספר פרי עץ הדר, קראקא תר"ס, במעלת אתרוג מארץ ישראל ולהמנע מאתרוגי קורפו ופראג.
- חיי עולם - בדעת האוסרים בפולמוס קבורת אפר הנשרפים, משנת תרס"ד, חתום כאב"ד ראדאוויץ.
- מכתב אליו מרצ"ה קאלישר. הכתבים הציונים, איגרת ריח, עמ' תצ"ה. במכתב משנת תרל"ד מודיע לו על כתב גבאות ששולח לו, ובאיסוף תרומות לקניית כפר בא"י.
אזכורים:[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גילוי דעת: דף סה ע"ב
- דברי שאול - יוסף דעת, ח"ב, סי' צב, משנת תר"ל - ...מכתב מהשנון כמר שמעון שפירא נכד הרב מוהר"ץ אבדק"ק ראדיוואטץ... ואף שלא מצאתי בזה דבר.. מ"מ רשמתי למשמרת.