רבי מרדכי טברסקי מקוזמיר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''מָרְדְּכַי טְבֶרְסְקִי מִקּוֹזְמִיר''' ( | רבי '''מָרְדְּכַי טְבֶרְסְקִי מִקּוֹזְמִיר''' (ה'ת"ר – ח' בתמוז ה'תרע"ז) היה אדמו"ר חסידי בפולין ובגליציה, משושלת טריסק. | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
רבי מרדכי נולד בטוריסק בשנת ה'ת"ר | רבי מרדכי נולד בטוריסק בשנת ה'ת"ר ל[[רבי אברהם טברסקי מטריסק|רבי אברהם טברסקי]] (המגיד מטריסק) ולריקל בתו של רבי יעקב לייב מקאוולא (בן רבי מרדכי מנשכיז). מקובל כי אביו אמר שמאז פטירת אביו [[רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל|המגיד מצ'רנוביל]] עבד הרבה כדי שיוכל להמשיך לבנו את נשמת אביו ולכן קרא לבנו זה מרדכי על שמו{{הערה|שריהו יונה טברסקי, '''מאמר מרדכי''', מונטריאול תשע"ד, מאמר מתולדותיו של צדיק, עמוד תכז.}}. נישא לחיה בתו של רבי אשר (השני) מקרלין-סטולין{{הערה|בנו של ה[[בית אהרן]] מקרלין וחתן [[רבי מנחם נחום טברסקי ממקרוב | ||
]]}}. אחר נישואיו התגורר זמן מה אצל סב אשתו הבית אהרן מקרלין ולאחר תקופה קצרה חזר לטוריסק. | |||
==פרישותו== | ==פרישותו== | ||
סיגל לעצמו מנהגי קדושה ופרישות, עד כדי כך שדודו רבי יצחק טברסקי מסקווירא התבטא באוזני רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא שגודל מדרגתו של רבי מרדכי בענייני קדושה ופרישות היה חידוש גם אילו היה בימי התנאים והאמוראים{{הערה|שריהו יונה טברסקי, '''מאמר מרדכי''', מונטריאול תשע"ד, מאמר מתולדותיו של צדיק, עמוד תכח.}}. כמו כן לא היה ישן במיטה כלל, רק היה מתנמנם בעמידה אצל הקיר. ומקובל שאביו וחותנו אמרו לו שיכולים הם לפעול בשמים שיהיו לו ילדים ובתנאי שיישן בכל לילה שלוש שעות במיטה, אך רבי מרדכי סירב באמרו שאין באפשרותו לשלם מחיר כבד כל כך{{הערה|שריהו יונה טברסקי, '''מאמר מרדכי''', מונטריאול תשע"ד, מאמר מתולדותיו של צדיק, עמוד תכט.}}. | סיגל לעצמו מנהגי קדושה ופרישות, עד כדי כך שדודו רבי יצחק טברסקי מסקווירא התבטא באוזני רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא שגודל מדרגתו של רבי מרדכי בענייני קדושה ופרישות היה חידוש גם אילו היה בימי התנאים והאמוראים{{הערה|שריהו יונה טברסקי, '''מאמר מרדכי''', מונטריאול תשע"ד, מאמר מתולדותיו של צדיק, עמוד תכח.}}. כמו כן לא היה ישן במיטה כלל, רק היה מתנמנם בעמידה אצל הקיר. ומקובל שאביו וחותנו אמרו לו שיכולים הם לפעול בשמים שיהיו לו ילדים ובתנאי שיישן בכל לילה שלוש שעות במיטה, אך רבי מרדכי סירב באמרו שאין באפשרותו לשלם מחיר כבד כל כך{{הערה|שריהו יונה טברסקי, '''מאמר מרדכי''', מונטריאול תשע"ד, מאמר מתולדותיו של צדיק, עמוד תכט.}}. | ||
==נדודיו== | ==נדודיו== | ||
בחיי אביו ובפקודתו החל לנהוג באדמו"רות בטוריסק עד שנת | בחיי אביו ובפקודתו החל לנהוג באדמו"רות בטוריסק עד שנת ה'תרמ"ה אז בגזירת השלטונות נאלץ לנדוד יחד עם אחיו רבי מנחם נחום לולאדאווקע שבפולין – שם ייסד את חצרו. | ||
עם פטירת אביו | עם פטירת אביו בב' בתמוז ה'תרמ"ט נסעו הרבה מחסידי אביו אליו לולאדאווקע אולם זמן מועט לאחר מכן, עקב הלשנות המשכילים ורדיפות השלטונות, נמלט רבי מרדכי לנארול שבגליציה, ממנה עבר לדומברובה. לפי המסורת החסידית ניהל בדומברובה מלחמה שמיימית עם הצאר הרוסי אלכסנדר השלישי{{הערה|שריהו יונה טברסקי, '''מאמר מרדכי''', מונטריאול תשע"ד, מאמר מתולדותיו של צדיק, עמוד תלא.}}. לאחר מיתתו של הצאר בשנת 1894 התאפשר לו לחזור לפולין שם נתיישב בקוזמיר ועל שמה נתפרסם. | ||
עקב | עקב מהפכת 1905 עבר רבי מרדכי ללובלין (שנחשבה כבטוחה יותר מקוזמיר) שם שהה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, במהלכה נדד בין הערים חמלניק, חלם וקילץ. | ||
רבי מרדכי נפטר ללא ילדים בקילץ בח' בתמוז ה'תרע"ז ושם נקבר. לאחר פטירתו הדפיס אחיינו רבי ניסן יהודה לייב{{הערה|[http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=31&t=7284&hilit= ראה אודותיו כאן]}} את ספרו "מאמר מרדכי" על חומש בראשית וענייני חנוכה. | רבי מרדכי נפטר ללא ילדים בקילץ בח' בתמוז ה'תרע"ז ושם נקבר. לאחר פטירתו הדפיס אחיינו רבי ניסן יהודה לייב{{הערה|[http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=31&t=7284&hilit= ראה אודותיו כאן]}} את ספרו "מאמר מרדכי" על חומש בראשית וענייני חנוכה. | ||
| שורה 21: | שורה 22: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=31&t=8114 אשכול אודותיו בפורום היידי] אידישע וועלט פארומס. | *[http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=31&t=8114 אשכול אודותיו בפורום היידי] אידישע וועלט פארומס. | ||
== מקורות == | |||
ויקיפדיה | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
{{הערות שוליים|יישור=ימין}} | {{הערות שוליים|יישור=ימין}} | ||
גרסה אחרונה מ־11:05, 6 באפריל 2022
רבי מָרְדְּכַי טְבֶרְסְקִי מִקּוֹזְמִיר (ה'ת"ר – ח' בתמוז ה'תרע"ז) היה אדמו"ר חסידי בפולין ובגליציה, משושלת טריסק.
ביוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי מרדכי נולד בטוריסק בשנת ה'ת"ר לרבי אברהם טברסקי (המגיד מטריסק) ולריקל בתו של רבי יעקב לייב מקאוולא (בן רבי מרדכי מנשכיז). מקובל כי אביו אמר שמאז פטירת אביו המגיד מצ'רנוביל עבד הרבה כדי שיוכל להמשיך לבנו את נשמת אביו ולכן קרא לבנו זה מרדכי על שמו[1]. נישא לחיה בתו של רבי אשר (השני) מקרלין-סטולין[2]. אחר נישואיו התגורר זמן מה אצל סב אשתו הבית אהרן מקרלין ולאחר תקופה קצרה חזר לטוריסק.
פרישותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
סיגל לעצמו מנהגי קדושה ופרישות, עד כדי כך שדודו רבי יצחק טברסקי מסקווירא התבטא באוזני רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא שגודל מדרגתו של רבי מרדכי בענייני קדושה ופרישות היה חידוש גם אילו היה בימי התנאים והאמוראים[3]. כמו כן לא היה ישן במיטה כלל, רק היה מתנמנם בעמידה אצל הקיר. ומקובל שאביו וחותנו אמרו לו שיכולים הם לפעול בשמים שיהיו לו ילדים ובתנאי שיישן בכל לילה שלוש שעות במיטה, אך רבי מרדכי סירב באמרו שאין באפשרותו לשלם מחיר כבד כל כך[4].
נדודיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחיי אביו ובפקודתו החל לנהוג באדמו"רות בטוריסק עד שנת ה'תרמ"ה אז בגזירת השלטונות נאלץ לנדוד יחד עם אחיו רבי מנחם נחום לולאדאווקע שבפולין – שם ייסד את חצרו.
עם פטירת אביו בב' בתמוז ה'תרמ"ט נסעו הרבה מחסידי אביו אליו לולאדאווקע אולם זמן מועט לאחר מכן, עקב הלשנות המשכילים ורדיפות השלטונות, נמלט רבי מרדכי לנארול שבגליציה, ממנה עבר לדומברובה. לפי המסורת החסידית ניהל בדומברובה מלחמה שמיימית עם הצאר הרוסי אלכסנדר השלישי[5]. לאחר מיתתו של הצאר בשנת 1894 התאפשר לו לחזור לפולין שם נתיישב בקוזמיר ועל שמה נתפרסם.
עקב מהפכת 1905 עבר רבי מרדכי ללובלין (שנחשבה כבטוחה יותר מקוזמיר) שם שהה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, במהלכה נדד בין הערים חמלניק, חלם וקילץ.
רבי מרדכי נפטר ללא ילדים בקילץ בח' בתמוז ה'תרע"ז ושם נקבר. לאחר פטירתו הדפיס אחיינו רבי ניסן יהודה לייב[6] את ספרו "מאמר מרדכי" על חומש בראשית וענייני חנוכה.
תלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש'
- רבי חיים שרגא מוואנחאצק
- רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצא
- רבי מאיר שלום מקאלושין
- רבי משה מקשנוב
- רבי פנחס מפינטשוב
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אשכול אודותיו בפורום היידי אידישע וועלט פארומס.
מקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ויקיפדיה
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ^ שריהו יונה טברסקי, מאמר מרדכי, מונטריאול תשע"ד, מאמר מתולדותיו של צדיק, עמוד תכז.
- ^ בנו של הבית אהרן מקרלין וחתן [[רבי מנחם נחום טברסקי ממקרוב ]]
- ^ שריהו יונה טברסקי, מאמר מרדכי, מונטריאול תשע"ד, מאמר מתולדותיו של צדיק, עמוד תכח.
- ^ שריהו יונה טברסקי, מאמר מרדכי, מונטריאול תשע"ד, מאמר מתולדותיו של צדיק, עמוד תכט.
- ^ שריהו יונה טברסקי, מאמר מרדכי, מונטריאול תשע"ד, מאמר מתולדותיו של צדיק, עמוד תלא.
- ^ ראה אודותיו כאן