רבי משולם זושא מאניפולי - היסטוריית גרסאות

צפונות: ביטול גרסה 11189 של 887nak (שיחה)

2020-12-27T11:46:27Z

ביטול גרסה 11189 של 887nak (שיחה)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:46, 27 בדצמבר 2020
שורה 19:		שורה 19:
	מסופר כי [[שניאור זלמן מלאדי\|בעל התניא]], שקיבל ממנו הסכמה על ספרו, אמר עליו: "עבודתו הייתה ביראה עילאה כל כך, עד שגם בהיכל היראה הייתה יראתו לפלא"{{הערה\|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/butzinakadisha/butzinakadisha01.pdf בוצינא קדישא], אות כו}}. נודע באהבת-ישראל שלו ופעל רבות לפדיון שבויים.		מסופר כי [[שניאור זלמן מלאדי\|בעל התניא]], שקיבל ממנו הסכמה על ספרו, אמר עליו: "עבודתו הייתה ביראה עילאה כל כך, עד שגם בהיכל היראה הייתה יראתו לפלא"{{הערה\|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/butzinakadisha/butzinakadisha01.pdf בוצינא קדישא], אות כו}}. נודע באהבת-ישראל שלו ופעל רבות לפדיון שבויים.
	===מותו===		===מותו===
	בב' בשבט ה'תק"ס 28 בינואר 1800 נפטר ממחלה. הוא נקבר בעיר אניפולי ליד רבו, הרב [[דב בער ממזריטש\|דב בער]] ממעזריטש. בתחילה היה כתוב על מצבתו: "פה נטמן הקדוש... עובד אלוהים באהבה והשמח בייסורים ורבים השיב מעוון". לאחר זמן נכתבה המצבה מחדש ועליה כתוב אך: "הרבי ר' זושא"{{הערה\|[http://www.hakolhayehudi.co.il/family_article.php?id=266 כאן] על יום השנה לפטירתו בתשע"ו עם תמונות ממצבת קברו.\|}}.		בב' בשבט ה'תק"ס 28 בינואר 1800 נפטר ממחלה. הוא נקבר בעיר אניפולי ליד רבו, הרב [[דב בער ממזריטש\|דב בער]] ממעזריטש. בתחילה היה כתוב על מצבתו: "פה נטמן הקדוש... עובד אלוהים באהבה והשמח בייסורים ורבים השיב מעוון". לאחר זמן נכתבה המצבה מחדש ועליה כתוב אך: "הרבי ר' זושא"{{הערה\|[http://www.hakolhayehudi.co.il/family_article.php?id=266 כאן] על יום השנה לפטירתו בתשע"ו עם תמונות ממצבת קברו.}}.
	===משפחתו===		===משפחתו===
	נישא פעמיים. שם אשתו הראשונה לא ידוע. ממנה נולד לו בנו הבכור. מאשתו השנייה הניה{{הערה\|יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, עמ' שעו}} נולדו לו בנו ובתו האחרים.		נישא פעמיים. שם אשתו הראשונה לא ידוע. ממנה נולד לו בנו הבכור. מאשתו השנייה הניה{{הערה\|יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, עמ' שעו}} נולדו לו בנו ובתו האחרים.

צפונות ב־11:44, 27 בדצמבר 2020

2020-12-27T11:44:50Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:44, 27 בדצמבר 2020
שורה 19:		שורה 19:
	מסופר כי [[שניאור זלמן מלאדי\|בעל התניא]], שקיבל ממנו הסכמה על ספרו, אמר עליו: "עבודתו הייתה ביראה עילאה כל כך, עד שגם בהיכל היראה הייתה יראתו לפלא"{{הערה\|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/butzinakadisha/butzinakadisha01.pdf בוצינא קדישא], אות כו}}. נודע באהבת-ישראל שלו ופעל רבות לפדיון שבויים.		מסופר כי [[שניאור זלמן מלאדי\|בעל התניא]], שקיבל ממנו הסכמה על ספרו, אמר עליו: "עבודתו הייתה ביראה עילאה כל כך, עד שגם בהיכל היראה הייתה יראתו לפלא"{{הערה\|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/butzinakadisha/butzinakadisha01.pdf בוצינא קדישא], אות כו}}. נודע באהבת-ישראל שלו ופעל רבות לפדיון שבויים.
	===מותו===		===מותו===
	בב' בשבט ה'תק"ס 28 בינואר 1800 נפטר ממחלה. הוא נקבר בעיר אניפולי ליד רבו, הרב [[דב בער ממזריטש\|דב בער]] ממעזריטש. בתחילה היה כתוב על מצבתו: "פה נטמן הקדוש... עובד אלוהים באהבה והשמח בייסורים ורבים השיב מעוון". לאחר זמן נכתבה המצבה מחדש ועליה כתוב אך: "הרבי ר' זושא"{{הערה\|[http://www.hakolhayehudi.co.il/family_article.php?id=266 כאן] על יום השנה לפטירתו ~~ב[[תשע~~"ו]] עם תמונות ממצבת קברו.}}.		בב' בשבט ה'תק"ס 28 בינואר 1800 נפטר ממחלה. הוא נקבר בעיר אניפולי ליד רבו, הרב [[דב בער ממזריטש\|דב בער]] ממעזריטש. בתחילה היה כתוב על מצבתו: "פה נטמן הקדוש... עובד אלוהים באהבה והשמח בייסורים ורבים השיב מעוון". לאחר זמן נכתבה המצבה מחדש ועליה כתוב אך: "הרבי ר' זושא"{{הערה\|[http://www.hakolhayehudi.co.il/family_article.php?id=266 כאן] על יום השנה לפטירתו בתשע"ו עם תמונות ממצבת קברו.\|}}.
	===משפחתו===		===משפחתו===
	נישא פעמיים. שם אשתו הראשונה לא ידוע. ממנה נולד לו בנו הבכור. מאשתו השנייה הניה{{הערה\|יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, עמ' שעו}} נולדו לו בנו ובתו האחרים.		נישא פעמיים. שם אשתו הראשונה לא ידוע. ממנה נולד לו בנו הבכור. מאשתו השנייה הניה{{הערה\|יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, עמ' שעו}} נולדו לו בנו ובתו האחרים.

צפונות ב־11:44, 27 בדצמבר 2020

2020-12-27T11:44:27Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:44, 27 בדצמבר 2020
שורה 9:		שורה 9:
	בין תלמידי המגיד הפך רבי זושא לסמל של תמימות, ענווה וטוב לב. על כך כותב הרב [[יהודה לייב מימון]] בספרו "שרי המאה":		בין תלמידי המגיד הפך רבי זושא לסמל של תמימות, ענווה וטוב לב. על כך כותב הרב [[יהודה לייב מימון]] בספרו "שרי המאה":
	:"הרים לא עקר בפילפולו, פילים לא חיבר בקופא דמחטא, ספרים לא חיבר, שאלות ותשובות ופסקי הלכה לא ערך, אבל הוא היה צדיק תמים, חסיד ועניו, ואת עמו אהב אהבה בלי מיצרים".		:"הרים לא עקר בפילפולו, פילים לא חיבר בקופא דמחטא, ספרים לא חיבר, שאלות ותשובות ופסקי הלכה לא ערך, אבל הוא היה צדיק תמים, חסיד ועניו, ואת עמו אהב אהבה בלי מיצרים".
	רבי זושא חי בדוחק רב. נהג ללמוד ליד האח על רצפת בית המדרש. מסופר כי רבים מהאנשים ששמעו את שמו ובאו מרחוק להיוועץ בו, הופתעו מבגדיו הבלויים ומצורת חייו הפשוטה. לפי סיפור נודע, כשבאו האחים רבי [[שמעלקה מניקלשבורג]] ורבי [[פנחס הורוביץ]] אל המגיד ושאלו איך אפשר לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה (כמובא במשנה האחרונה במסכת ברכות), הפנה אותם לרבי זושא. הם מצאו אותו מאחורי התנור ואמרו לו שהמגיד שלח אותם. הוא ענה להם: נראה שלא שמעתם נכון, אינני יכול להסביר לכם זאת מכיוון שמעולם לא היה לי רע{{הערה\|1=סיפור זה אינו מופיע בספר [http://www.hebrewbooks.org/3688 בוצינא קדישא] על רבי זושא. ייתכן שזוהי העברה מסיפור על רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] וברכת "שעשה לי כל צורכי" בכל בוקר, למרות שאין לו מה לאכול או ללבוש. גרסה דומה ביחס לרבי זושא עוסקת בתלמיד ששלח מהמגיד ממזריטש אליו בעניין קבלת יסורים בשמחה. רבי זושא לא ידע להסביר, כי "מעולם לא היו לי יסורים". ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15847_134.pdf סיפור על קבלת יסורים בשמחה] (שערי מועדים, [[הרבי מליובביץ]], תמוז [[ה'תשנ"ה]]).}}.		רבי זושא חי בדוחק רב. נהג ללמוד ליד האח על רצפת בית המדרש. מסופר כי רבים מהאנשים ששמעו את שמו ובאו מרחוק להיוועץ בו, הופתעו מבגדיו הבלויים ומצורת חייו הפשוטה. לפי סיפור נודע, כשבאו האחים רבי [[שמעלקה מניקלשבורג]] ורבי [[פנחס הורוביץ]] אל המגיד ושאלו איך אפשר לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה (כמובא במשנה האחרונה במסכת ברכות), הפנה אותם לרבי זושא. הם מצאו אותו מאחורי התנור ואמרו לו שהמגיד שלח אותם. הוא ענה להם: נראה שלא שמעתם נכון, אינני יכול להסביר לכם זאת מכיוון שמעולם לא היה לי רע{{הערה\|1=סיפור זה אינו מופיע בספר [http://www.hebrewbooks.org/3688 בוצינא קדישא] על רבי זושא. ייתכן שזוהי העברה מסיפור על רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] וברכת "שעשה לי כל צורכי" בכל בוקר, למרות שאין לו מה לאכול או ללבוש. גרסה דומה ביחס לרבי זושא עוסקת בתלמיד ששלח מהמגיד ממזריטש אליו בעניין קבלת יסורים בשמחה. רבי זושא לא ידע להסביר, כי "מעולם לא היו לי יסורים". ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15847_134.pdf סיפור על קבלת יסורים בשמחה] (שערי מועדים, [[הרבי מליובביץ]], תמוז ה'תשנ"ה).}}.

	הוא נהג לדבר על עצמו בגוף שלישי, "זושא אומר", ונימק זאת בכך שרק הקב"ה יכול לומר '''אני''', כלשון הדיבר הראשון מעשרת הדיברות "אנוכי ה' אלוקיך".		הוא נהג לדבר על עצמו בגוף שלישי, "זושא אומר", ונימק זאת בכך שרק הקב"ה יכול לומר '''אני''', כלשון הדיבר הראשון מעשרת הדיברות "אנוכי ה' אלוקיך".

צפונות ב־11:44, 27 בדצמבר 2020

2020-12-27T11:44:01Z

צפונות ב־14:14, 24 בדצמבר 2020

2020-12-24T14:14:12Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:14, 24 בדצמבר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	רבי '''משולם זושא (או זוסיא) מאניפולי'''{{הערה\|1=אניפולי זו היא כיום Annopol, מחוז [[קמניץ-פודולסקי]] שב[[אוקראינה]] (ראו ב[http://www.yadvashem.org/yv/he/research/ghettos_encyclopedia/ghetto_details.asp?cid=1111 ערכה] באנציקלופדיה של הגטאות, באתר [[יד ושם]]). אין להתבלבל בינה ובין [[אנופול]] שבפולין, [[אנופול ראחוב]] - שגם היא באוקראינה, ועוד עיירות בעלות שם דומה.}} (מכונה גם "הרבי '''ר' זושא'''"{{הערה\|1=נהגה: 'רֶבּ זוּשֶה'}}, [[ה'ת"צ]]{{הערה\|כך כותב הרב נפתלי אהרן וקשטיין באחד ממדורי "ויתילדו" בעתון "המודיע" וכותב שהתגלה מסמך בו מופיעים שנות הלידה שלו ועוד מבני משפחתו.}}-[[ב' בשבט~~]] [[~~ה'תק"ס]], [[1730]] – [[28 בינואר~~]] [[~~1800]]), אחיו של רבי [[אלימלך ליפמן מליז'נסק\|אלימלך מליז'נסק]] ותלמידו של [[המגיד ממזריטש]], ממייסדי [[תנועת החסידות]]. אבי שושלת [[חסידות אניפולי]].		רבי '''משולם זושא (או זוסיא) מאניפולי'''{{הערה\|1=אניפולי זו היא כיום Annopol, מחוז [[קמניץ-פודולסקי]] שב[[אוקראינה]] (ראו ב[http://www.yadvashem.org/yv/he/research/ghettos_encyclopedia/ghetto_details.asp?cid=1111 ערכה] באנציקלופדיה של הגטאות, באתר [[יד ושם]]). אין להתבלבל בינה ובין [[אנופול]] שבפולין, [[אנופול ראחוב]] - שגם היא באוקראינה, ועוד עיירות בעלות שם דומה.}} (מכונה גם "הרבי '''ר' זושא'''"{{הערה\|1=נהגה: 'רֶבּ זוּשֶה'}}, ה'ת"צ{{הערה\|כך כותב הרב נפתלי אהרן וקשטיין באחד ממדורי "ויתילדו" בעתון "המודיע" וכותב שהתגלה מסמך בו מופיעים שנות הלידה שלו ועוד מבני משפחתו.}}-ב' בשבט ה'תק"ס, 1730 – 28 בינואר 1800), אחיו של רבי [[אלימלך ליפמן מליז'נסק\|אלימלך מליז'נסק]] ותלמידו של [[המגיד ממזריטש]], ממייסדי [[תנועת החסידות]]. אבי שושלת [[חסידות אניפולי]].
	==תולדות חייו==		==תולדות חייו==
	נולד לאלעזר ליפא, עשיר ובעל קרקעות. אין מידע רב על ראשית חייו: בצעירותו עסק בעיקר בלימוד [[קבלה]]{{מקור}}, והיה בנעוריו תלמידו של ה[[יחיאל מיכל מזלוטשוב\|מגיד מזלוטשוב]]. נהג לצאת עם אחיו, הרב אלימלך, למסעות נדודים ("גלות"). על פי המנהג, היו ה"גולים" יוצאים בלי כסף ובלי אוכל למשך זמן רב. עוד נהגו שלא לישון באותו מקום יותר מלילה אחד.		נולד לאלעזר ליפא, עשיר ובעל קרקעות. אין מידע רב על ראשית חייו: בצעירותו עסק בעיקר בלימוד קבלה{{מקור}}, והיה בנעוריו תלמידו של ה[[יחיאל מיכל מזלוטשוב\|מגיד מזלוטשוב]]. נהג לצאת עם אחיו, הרב אלימלך, למסעות נדודים ("גלות"). על פי המנהג, היו ה"גולים" יוצאים בלי כסף ובלי אוכל למשך זמן רב. עוד נהגו שלא לישון באותו מקום יותר מלילה אחד.

	במסעותיהם פגשו האחים את המגיד ממזריטש, והיו לתלמידיו המובהקים.		במסעותיהם פגשו האחים את המגיד ממזריטש, והיו לתלמידיו המובהקים.

	רבי זושא כיהן ~~כ[[אדמו~~"ר]] בעיירה ~~[[האנופיל\|~~אניפולי]].		רבי זושא כיהן כאדמו"ר בעיירה אניפולי.
	==דרכו==		==דרכו==
	בין תלמידי המגיד הפך רבי זושא לסמל של תמימות, ענווה וטוב לב. על כך כותב הרב [[יהודה לייב מימון]] בספרו "שרי המאה":		בין תלמידי המגיד הפך רבי זושא לסמל של תמימות, ענווה וטוב לב. על כך כותב הרב [[יהודה לייב מימון]] בספרו "שרי המאה":
שורה 19:		שורה 19:
	מסופר כי [[שניאור זלמן מלאדי\|בעל התניא]], שקיבל ממנו הסכמה על ספרו, אמר עליו: "עבודתו הייתה ביראה עילאה כל כך, עד שגם בהיכל היראה הייתה יראתו לפלא"{{הערה\|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/butzinakadisha/butzinakadisha01.pdf בוצינא קדישא], אות כו}}. נודע באהבת-ישראל שלו ופעל רבות ל[[פדיון שבויים]].		מסופר כי [[שניאור זלמן מלאדי\|בעל התניא]], שקיבל ממנו הסכמה על ספרו, אמר עליו: "עבודתו הייתה ביראה עילאה כל כך, עד שגם בהיכל היראה הייתה יראתו לפלא"{{הערה\|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/butzinakadisha/butzinakadisha01.pdf בוצינא קדישא], אות כו}}. נודע באהבת-ישראל שלו ופעל רבות ל[[פדיון שבויים]].
	===מותו===		===מותו===
	~~ב[[ב~~' בשבט~~]] [[~~ה'תק"ס~~]] [[~~28 בינואר~~]] [[~~1800]] נפטר ממחלה. הוא נקבר בעיר ~~[[האנופיל\|~~אניפולי]] ליד רבו, הרב [[דב בער ממזריטש\|דב בער]] ממעזריטש. בתחילה היה כתוב על מצבתו: "פה נטמן הקדוש... עובד אלוהים באהבה והשמח בייסורים ורבים השיב מעוון". לאחר זמן נכתבה המצבה מחדש ועליה כתוב אך: "הרבי ר' זושא"{{הערה\|[http://www.hakolhayehudi.co.il/family_article.php?id=266 כאן] על יום השנה לפטירתו ב[[תשע"ו]] עם תמונות ממצבת קברו.}}.		בב' בשבט ה'תק"ס 28 בינואר 1800 נפטר ממחלה. הוא נקבר בעיר אניפולי ליד רבו, הרב [[דב בער ממזריטש\|דב בער]] ממעזריטש. בתחילה היה כתוב על מצבתו: "פה נטמן הקדוש... עובד אלוהים באהבה והשמח בייסורים ורבים השיב מעוון". לאחר זמן נכתבה המצבה מחדש ועליה כתוב אך: "הרבי ר' זושא"{{הערה\|[http://www.hakolhayehudi.co.il/family_article.php?id=266 כאן] על יום השנה לפטירתו ב[[תשע"ו]] עם תמונות ממצבת קברו.}}.
	===משפחתו===		===משפחתו===
	נישא פעמיים. שם אשתו הראשונה לא ידוע. ממנה נולד לו בנו הבכור. מאשתו השנייה הניה{{הערה\|יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, עמ' שעו}} נולדו לו בנו ובתו האחרים.		נישא פעמיים. שם אשתו הראשונה לא ידוע. ממנה נולד לו בנו הבכור. מאשתו השנייה הניה{{הערה\|יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, עמ' שעו}} נולדו לו בנו ובתו האחרים.
שורה 27:		שורה 27:
	===כתביו===		===כתביו===
	*"[[מנורת זהב]]" - תולדות ותורותיו - נדפס לראשונה בוורשה ב-1902, עם הסכמות הרב [[שלום מרדכי שבדרון]] והרב [[חיים חזקיהו מדיני]]		*"[[מנורת זהב]]" - תולדות ותורותיו - נדפס לראשונה בוורשה ב-1902, עם הסכמות הרב [[שלום מרדכי שבדרון]] והרב [[חיים חזקיהו מדיני]]
	*"בוצינא קדישא"- תולדותיו ותורותיו{{הערה\|"[http://www.daat.ac.il/daat/vl/butzinakadisha/butzinakadisha01.pdf בוצינא קדישא]"}}. את שני הספרים ערך הרב [[נתן נטע דונר]] ~~מ[[קולבייל]]~~.		*"בוצינא קדישא"- תולדותיו ותורותיו{{הערה\|"[http://www.daat.ac.il/daat/vl/butzinakadisha/butzinakadisha01.pdf בוצינא קדישא]"}}. את שני הספרים ערך הרב [[נתן נטע דונר]] מקולבייל.
	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	*[[מרטין בובר]], "רבי זוסיא מאניפולי", בספרו '''אור הגנוז''', [[הוצאת שוקן]], 1947{{ULI\|012483341}}		*[[מרטין בובר]], "רבי זוסיא מאניפולי", בספרו '''אור הגנוז''', [[הוצאת שוקן]], 1947{{ULI\|012483341}}
שורה 36:		שורה 36:
	*[https://web.archive.org/web/20140508094235/http://www.mytzadik.com/index.asp?lid=6&page=tzadik&kid=221 ר' משולם זושא ליפמן מאניפולי], באתר "MyTzadik - האנציקלומדיה להנצחת הצדיקים"		*[https://web.archive.org/web/20140508094235/http://www.mytzadik.com/index.asp?lid=6&page=tzadik&kid=221 ר' משולם זושא ליפמן מאניפולי], באתר "MyTzadik - האנציקלומדיה להנצחת הצדיקים"
	*[http://www.hebrewbooks.org/3695 מנרת זהב, ווארשא תרס"ד] {{PDF}}		*[http://www.hebrewbooks.org/3695 מנרת זהב, ווארשא תרס"ד] {{PDF}}
	*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3688&st=&pgnum=1&hilite= ספר "בוצינא קדישא"] באתר [[היברובוקס]].		*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3688&st=&pgnum=1&hilite= ספר "בוצינא קדישא"] באתר היברובוקס.
	*{{הארץ\|[[אדמיאל קוסמן]]\|הניסיון לקבל מכות גורל דומה לניסיון לחמוק מהן\|1.1123916}}		*{{הארץ\|[[אדמיאל קוסמן]]\|הניסיון לקבל מכות גורל דומה לניסיון לחמוק מהן\|1.1123916}}
	*[http://www.daat.ac.il/daat/ktav_et/maamar.asp?ktavet=1&id=514 רבי זושא ורבי אלימלך - גרסה חסידית וספרותית], ד"ר דינה לוין, בכתב עת המקוון 'מעמקים' ([[אתר דעת]])		*[http://www.daat.ac.il/daat/ktav_et/maamar.asp?ktavet=1&id=514 רבי זושא ורבי אלימלך - גרסה חסידית וספרותית], ד"ר דינה לוין, בכתב עת המקוון 'מעמקים' (אתר דעת)
	*[https://www.youtube.com/watch?v=YTKnf4rJQ3k ר' זושא שמח בחלקו] סיפורי רבי [[שלמה קרליבך]] (יוטיוב)		*[https://www.youtube.com/watch?v=YTKnf4rJQ3k ר' זושא שמח בחלקו] סיפורי רבי [[שלמה קרליבך]] (יוטיוב)
	*[http://www.93fm.co.il/radio/165046/ יומא דהילולא • 10 דברים של ידעתם על רבי זושא מאניפולי], באתר [[קול חי]]		*[http://www.93fm.co.il/radio/165046/ יומא דהילולא • 10 דברים של ידעתם על רבי זושא מאניפולי], באתר [[קול חי]]
	*[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1249504&forum_id=771 האם ר' זושא ור' אלימלך היו אחים רק מאמא?], ~~ב[[פורום (אינטרנט)\|פורום]]~~ "בחדרי חרדים" ~~שב[[פורטן\|פורטל]] [[~~בחדרי חרדים]]		*[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1249504&forum_id=771 האם ר' זושא ור' אלימלך היו אחים רק מאמא?], בפורום "בחדרי חרדים" שבפורטל בחדרי חרדים
	*{{אוצר החכמה\|[[דוד הלחמי]]\|רבי משולם זושא אוורבוך (רבי זושא מאניפולי)\|156808\|ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח\|עמוד=187}}		*{{אוצר החכמה\|[[דוד הלחמי]]\|רבי משולם זושא אוורבוך (רבי זושא מאניפולי)\|156808\|ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח\|עמוד=187}}
	*[http://www.zusha.org.il/person/ר-זושא-מאניפולי/ סיפורי ר' זושא מאנפולי] בתוך אתר '[http://www.zusha.org.il/ זושא מגלים את הסיפור החסידי]'		*[http://www.zusha.org.il/person/ר-זושא-מאניפולי/ סיפורי ר' זושא מאנפולי] בתוך אתר '[http://www.zusha.org.il/ זושא מגלים את הסיפור החסידי]'
	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

צפונות ב־14:10, 24 בדצמבר 2020

2020-12-24T14:10:30Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:10, 24 בדצמבר 2020
שורה 7:		שורה 7:
	רבי זושא כיהן כ[[אדמו"ר]] בעיירה [[האנופיל\|אניפולי]].		רבי זושא כיהן כ[[אדמו"ר]] בעיירה [[האנופיל\|אניפולי]].
	==דרכו==		==דרכו==
	[[קובץ:Menorat zahav.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|ספר תורותיו - "[[מנורת זהב]]", מהדורה ראשונה, [[וורשה]], [[1902]]\|קישור=Special:FilePath/Menorat_zahav.jpg]]בין תלמידי המגיד הפך רבי זושא לסמל של תמימות, ענווה וטוב לב. על כך כותב הרב [[יהודה לייב מימון]] בספרו "שרי המאה":		בין תלמידי המגיד הפך רבי זושא לסמל של תמימות, ענווה וטוב לב. על כך כותב הרב [[יהודה לייב מימון]] בספרו "שרי המאה":
	:"הרים לא עקר בפילפולו, פילים לא חיבר בקופא דמחטא, ספרים לא חיבר, שאלות ותשובות ופסקי הלכה לא ערך, אבל הוא היה צדיק תמים, חסיד ועניו, ואת עמו אהב אהבה בלי מיצרים".		:"הרים לא עקר בפילפולו, פילים לא חיבר בקופא דמחטא, ספרים לא חיבר, שאלות ותשובות ופסקי הלכה לא ערך, אבל הוא היה צדיק תמים, חסיד ועניו, ואת עמו אהב אהבה בלי מיצרים".
	רבי זושא חי בדוחק רב. נהג ללמוד ליד האח על רצפת בית המדרש. מסופר כי רבים מהאנשים ששמעו את שמו ובאו מרחוק להיוועץ בו, הופתעו מבגדיו הבלויים ומצורת חייו הפשוטה. לפי סיפור נודע, כשבאו האחים רבי [[שמעלקה מניקלשבורג]] ורבי [[פנחס הורוביץ]] אל המגיד ושאלו איך אפשר לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה (כמובא במשנה האחרונה במסכת ברכות), הפנה אותם לרבי זושא. הם מצאו אותו מאחורי התנור ואמרו לו שהמגיד שלח אותם. הוא ענה להם: נראה שלא שמעתם נכון, אינני יכול להסביר לכם זאת מכיוון שמעולם לא היה לי רע{{הערה\|1=סיפור זה אינו מופיע בספר [http://www.hebrewbooks.org/3688 בוצינא קדישא] על רבי זושא. ייתכן שזוהי העברה מסיפור על רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] וברכת "שעשה לי כל צורכי" בכל בוקר, למרות שאין לו מה לאכול או ללבוש. גרסה דומה ביחס לרבי זושא עוסקת בתלמיד ששלח מהמגיד ממזריטש אליו בעניין קבלת יסורים בשמחה. רבי זושא לא ידע להסביר, כי "מעולם לא היו לי יסורים". ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15847_134.pdf סיפור על קבלת יסורים בשמחה] (שערי מועדים, [[הרבי מליובביץ]], תמוז [[ה'תשנ"ה]]). }}.		רבי זושא חי בדוחק רב. נהג ללמוד ליד האח על רצפת בית המדרש. מסופר כי רבים מהאנשים ששמעו את שמו ובאו מרחוק להיוועץ בו, הופתעו מבגדיו הבלויים ומצורת חייו הפשוטה. לפי סיפור נודע, כשבאו האחים רבי [[שמעלקה מניקלשבורג]] ורבי [[פנחס הורוביץ]] אל המגיד ושאלו איך אפשר לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה (כמובא במשנה האחרונה במסכת ברכות), הפנה אותם לרבי זושא. הם מצאו אותו מאחורי התנור ואמרו לו שהמגיד שלח אותם. הוא ענה להם: נראה שלא שמעתם נכון, אינני יכול להסביר לכם זאת מכיוון שמעולם לא היה לי רע{{הערה\|1=סיפור זה אינו מופיע בספר [http://www.hebrewbooks.org/3688 בוצינא קדישא] על רבי זושא. ייתכן שזוהי העברה מסיפור על רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] וברכת "שעשה לי כל צורכי" בכל בוקר, למרות שאין לו מה לאכול או ללבוש. גרסה דומה ביחס לרבי זושא עוסקת בתלמיד ששלח מהמגיד ממזריטש אליו בעניין קבלת יסורים בשמחה. רבי זושא לא ידע להסביר, כי "מעולם לא היו לי יסורים". ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15847_134.pdf סיפור על קבלת יסורים בשמחה] (שערי מועדים, [[הרבי מליובביץ]], תמוז [[ה'תשנ"ה]]). }}.
שורה 33:		שורה 33:
	*'''הנאהבים והנעימים - האחים רבי זושא ורבי אלימלך מליז'נסק''', [[שמחה רז]], הוצאת יריד הספרים 2009		*'''הנאהבים והנעימים - האחים רבי זושא ורבי אלימלך מליז'נסק''', [[שמחה רז]], הוצאת יריד הספרים 2009
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	~~{{מיזמים\|ויקיציטוט=משולם זושא מאניפולי}}~~
	*[http://www.zadikim.org/?catID=16994 רבי משולם זושא מאניפולי], באתר "אהלי צדיקים"		*[http://www.zadikim.org/?catID=16994 רבי משולם זושא מאניפולי], באתר "אהלי צדיקים"
	*[https://web.archive.org/web/20140508094235/http://www.mytzadik.com/index.asp?lid=6&page=tzadik&kid=221 ר' משולם זושא ליפמן מאניפולי], באתר "MyTzadik - האנציקלומדיה להנצחת הצדיקים"		*[https://web.archive.org/web/20140508094235/http://www.mytzadik.com/index.asp?lid=6&page=tzadik&kid=221 ר' משולם זושא ליפמן מאניפולי], באתר "MyTzadik - האנציקלומדיה להנצחת הצדיקים"
שורה 46:		שורה 45:
	*[http://www.zusha.org.il/person/ר-זושא-מאניפולי/ סיפורי ר' זושא מאנפולי] בתוך אתר '[http://www.zusha.org.il/ זושא מגלים את הסיפור החסידי]'		*[http://www.zusha.org.il/person/ר-זושא-מאניפולי/ סיפורי ר' זושא מאנפולי] בתוך אתר '[http://www.zusha.org.il/ זושא מגלים את הסיפור החסידי]'
	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==
	{{הערות שוליים~~}}{{בקרת זהויות~~}}		{{הערות שוליים}}

צפונות: יצירת דף עם התוכן "רבי '''משולם זושא (או זוסיא) מאניפולי'''{{הערה|1=אניפולי זו היא כיום Annopol, מחוז קמניץ-פודולסק..."

2020-12-24T13:08:24Z

יצירת דף עם התוכן "רבי '''משולם זושא (או זוסיא) מאניפולי'''{{הערה|1=אניפולי זו היא כיום Annopol, מחוז קמניץ-פודולסק..."

דף חדש

רבי '''משולם זושא (או זוסיא) מאניפולי'''{{הערה|1=אניפולי זו היא כיום Annopol, מחוז [[קמניץ-פודולסקי]] שב[[אוקראינה]] (ראו ב[http://www.yadvashem.org/yv/he/research/ghettos_encyclopedia/ghetto_details.asp?cid=1111 ערכה] באנציקלופדיה של הגטאות, באתר [[יד ושם]]). אין להתבלבל בינה ובין [[אנופול]] שבפולין, [[אנופול ראחוב]] - שגם היא באוקראינה, ועוד עיירות בעלות שם דומה.}} (מכונה גם "הרבי '''ר' זושא'''"{{הערה|1=נהגה: 'רֶבּ זוּשֶה'}}, [[ה'ת"צ]]{{הערה|כך כותב הרב נפתלי אהרן וקשטיין באחד ממדורי "ויתילדו" בעתון "המודיע" וכותב שהתגלה מסמך בו מופיעים שנות הלידה שלו ועוד מבני משפחתו.}}-[[ב' בשבט]] [[ה'תק"ס]], [[1730]] – [[28 בינואר]] [[1800]]), אחיו של רבי [[אלימלך ליפמן מליז'נסק|אלימלך מליז'נסק]] ותלמידו של [[המגיד ממזריטש]], ממייסדי [[תנועת החסידות]]. אבי שושלת [[חסידות אניפולי]].
==תולדות חייו==
נולד לאלעזר ליפא, עשיר ובעל קרקעות. אין מידע רב על ראשית חייו: בצעירותו עסק בעיקר בלימוד [[קבלה]]{{מקור}}, והיה בנעוריו תלמידו של ה[[יחיאל מיכל מזלוטשוב|מגיד מזלוטשוב]]. נהג לצאת עם אחיו, הרב אלימלך, למסעות נדודים ("גלות"). על פי המנהג, היו ה"גולים" יוצאים בלי כסף ובלי אוכל למשך זמן רב. עוד נהגו שלא לישון באותו מקום יותר מלילה אחד.

במסעותיהם פגשו האחים את המגיד ממזריטש, והיו לתלמידיו המובהקים.

רבי זושא כיהן כ[[אדמו"ר]] בעיירה [[האנופיל|אניפולי]].
==דרכו==
[[קובץ:Menorat zahav.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר תורותיו - "[[מנורת זהב]]", מהדורה ראשונה, [[וורשה]], [[1902]]|קישור=Special:FilePath/Menorat_zahav.jpg]]בין תלמידי המגיד הפך רבי זושא לסמל של תמימות, ענווה וטוב לב. על כך כותב הרב [[יהודה לייב מימון]] בספרו "שרי המאה":
:"הרים לא עקר בפילפולו, פילים לא חיבר בקופא דמחטא, ספרים לא חיבר, שאלות ותשובות ופסקי הלכה לא ערך, אבל הוא היה צדיק תמים, חסיד ועניו, ואת עמו אהב אהבה בלי מיצרים".
רבי זושא חי בדוחק רב. נהג ללמוד ליד האח על רצפת בית המדרש. מסופר כי רבים מהאנשים ששמעו את שמו ובאו מרחוק להיוועץ בו, הופתעו מבגדיו הבלויים ומצורת חייו הפשוטה. לפי סיפור נודע, כשבאו האחים רבי [[שמעלקה מניקלשבורג]] ורבי [[פנחס הורוביץ]] אל המגיד ושאלו איך אפשר לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה (כמובא במשנה האחרונה במסכת ברכות), הפנה אותם לרבי זושא. הם מצאו אותו מאחורי התנור ואמרו לו שהמגיד שלח אותם. הוא ענה להם: נראה שלא שמעתם נכון, אינני יכול להסביר לכם זאת מכיוון שמעולם לא היה לי רע{{הערה|1=סיפור זה אינו מופיע בספר [http://www.hebrewbooks.org/3688 בוצינא קדישא] על רבי זושא. ייתכן שזוהי העברה מסיפור על רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] וברכת "שעשה לי כל צורכי" בכל בוקר, למרות שאין לו מה לאכול או ללבוש. גרסה דומה ביחס לרבי זושא עוסקת בתלמיד ששלח מהמגיד ממזריטש אליו בעניין קבלת יסורים בשמחה. רבי זושא לא ידע להסביר, כי "מעולם לא היו לי יסורים". ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15847_134.pdf סיפור על קבלת יסורים בשמחה] (שערי מועדים, [[הרבי מליובביץ]], תמוז [[ה'תשנ"ה]]). }}.

הוא נהג לדבר על עצמו בגוף שלישי, "זושא אומר", ונימק זאת בכך שרק הקב"ה יכול לומר '''אני''', כלשון הדיבר הראשון מ[[עשרת הדיברות]] "אנוכי ה' אלוקיך".

אמרתו הידועה: "אם ישאלו אותי בשמים למה לא הייתי אלימלך (אחיו) - אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זוסיא - יסתתמו טענותי".

בסיפורי חסידים מוצג רבי זושא כמי שהחזיר אלפים בתשובה על ידי שהוכיח אותם בצורה מתוחכמת, כאשר היה מתוודה כביכול על חטאיו שלו בפניו של אדם שבאמת חטא בחטאים אלו, ובעקבות כך היו בני שיחו [[חזרה בתשובה|חוזרים בתשובה]].

מסופר כי [[שניאור זלמן מלאדי|בעל התניא]], שקיבל ממנו הסכמה על ספרו, אמר עליו: "עבודתו הייתה ביראה עילאה כל כך, עד שגם בהיכל היראה הייתה יראתו לפלא"{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/butzinakadisha/butzinakadisha01.pdf בוצינא קדישא], אות כו}}. נודע באהבת-ישראל שלו ופעל רבות ל[[פדיון שבויים]].
===מותו===
ב[[ב' בשבט]] [[ה'תק"ס]] [[28 בינואר]] [[1800]] נפטר ממחלה. הוא נקבר בעיר [[האנופיל|אניפולי]] ליד רבו, הרב [[דב בער ממזריטש|דב בער]] ממעזריטש. בתחילה היה כתוב על מצבתו: "פה נטמן הקדוש... עובד אלוהים באהבה והשמח בייסורים ורבים השיב מעוון". לאחר זמן נכתבה המצבה מחדש ועליה כתוב אך: "הרבי ר' זושא"{{הערה|[http://www.hakolhayehudi.co.il/family_article.php?id=266 כאן] על יום השנה לפטירתו ב[[תשע"ו]] עם תמונות ממצבת קברו.}}.
===משפחתו===
נישא פעמיים. שם אשתו הראשונה לא ידוע. ממנה נולד לו בנו הבכור. מאשתו השנייה הניה{{הערה|יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, עמ' שעו}} נולדו לו בנו ובתו האחרים.
*בנו רבי [[צבי מנחם אוירבך]] - מילא את מקום אביו כאדמו"ר מאניפולי. נפטר בשנת [[1814]].
*בנו רבי [[ישראל אברהם מזל]] מצ'רני-אוסטראה, היה חתנו של רבי [[זאב וולף מצ'רני-אוסטראה]]. מילא את מקום חמיו אחר עלייתו של זה ל[[ארץ ישראל]]. לאחר פטירתו שימשה אשתו, [[ציזיא חנה]], באדמו"רות במקומו.
*חתנו רבי מנחם נחום שגר באניפולי. היה [[רב מובהק|תלמידו המובהק]].
===כתביו===
*"[[מנורת זהב]]" - תולדות ותורותיו - נדפס לראשונה בוורשה ב-1902, עם הסכמות הרב [[שלום מרדכי שבדרון]] והרב [[חיים חזקיהו מדיני]]
*"בוצינא קדישא"- תולדותיו ותורותיו{{הערה|"[http://www.daat.ac.il/daat/vl/butzinakadisha/butzinakadisha01.pdf בוצינא קדישא]"}}. את שני הספרים ערך הרב [[נתן נטע דונר]] מ[[קולבייל]].
==לקריאה נוספת==
*[[מרטין בובר]], "רבי זוסיא מאניפולי", בספרו '''אור הגנוז''', [[הוצאת שוקן]], 1947{{ULI|012483341}}
*[[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]], "אנציקלופדיה לחסידות" הוצאת [[מוסד הרב קוק]], תשמ"ו
*'''הנאהבים והנעימים - האחים רבי זושא ורבי אלימלך מליז'נסק''', [[שמחה רז]], הוצאת יריד הספרים 2009
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=משולם זושא מאניפולי}}
*[http://www.zadikim.org/?catID=16994 רבי משולם זושא מאניפולי], באתר "אהלי צדיקים"
*[https://web.archive.org/web/20140508094235/http://www.mytzadik.com/index.asp?lid=6&page=tzadik&kid=221 ר' משולם זושא ליפמן מאניפולי], באתר "MyTzadik - האנציקלומדיה להנצחת הצדיקים"
*[http://www.hebrewbooks.org/3695 מנרת זהב, ווארשא תרס"ד] {{PDF}}
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3688&st=&pgnum=1&hilite= ספר "בוצינא קדישא"] באתר [[היברובוקס]].
*{{הארץ|[[אדמיאל קוסמן]]|הניסיון לקבל מכות גורל דומה לניסיון לחמוק מהן|1.1123916}}
*[http://www.daat.ac.il/daat/ktav_et/maamar.asp?ktavet=1&id=514 רבי זושא ורבי אלימלך - גרסה חסידית וספרותית], ד"ר דינה לוין, בכתב עת המקוון 'מעמקים' ([[אתר דעת]])
*[https://www.youtube.com/watch?v=YTKnf4rJQ3k ר' זושא שמח בחלקו] סיפורי רבי [[שלמה קרליבך]] (יוטיוב)
*[http://www.93fm.co.il/radio/165046/ יומא דהילולא • 10 דברים של ידעתם על רבי זושא מאניפולי], באתר [[קול חי]]
*[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1249504&forum_id=771 האם ר' זושא ור' אלימלך היו אחים רק מאמא?], ב[[פורום (אינטרנט)|פורום]] "בחדרי חרדים" שב[[פורטן|פורטל]] [[בחדרי חרדים]]
*{{אוצר החכמה|[[דוד הלחמי]]|רבי משולם זושא אוורבוך (רבי זושא מאניפולי)|156808|ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח|עמוד=187}}
*[http://www.zusha.org.il/person/ר-זושא-מאניפולי/ סיפורי ר' זושא מאנפולי] בתוך אתר '[http://www.zusha.org.il/ זושא מגלים את הסיפור החסידי]'
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}{{בקרת זהויות}}