לדלג לתוכן

רבי שלמה טאג'יר: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב ד"ר '''שלמה טאג'יר'''{{הערה|השם נכתב גם בצורות: טאג'ר, טג'ר, תג'ר, תאג'ר ועוד. הצורה המדויקת ביותר, ע"פ משמעות השם היא תאג'ר - סוחר. עם זאת, הוא עצמו חתם את שמו טאג'יר.}} (כ"ו בשבט ה'תרכ"ו, 1866, ירושלים -ח' בחשוון{{הערה|פנחס גראייבסקי תיארך את לידתו כ"ג שבט, גאון תיארך את לידתו לכ"ד בשבט ואת פטירתו לט' בחשוון, ואילו בנו נסים טג'ר כתב שנולד בכ"ו בשבט ונפטר בח' בחשוון.}} ה'תרצ"ו, נובמבר 1935, דמשק) היה הרב הראשי ליהודי בוכרה בטורקסטן והרב הראשי לביירות.
הרב ד"ר '''שלמה טאג'יר'''{{הערה|השם נכתב גם בצורות: טאג'ר, טג'ר, תג'ר, תאג'ר ועוד. הצורה המדויקת ביותר, ע"פ משמעות השם היא תאג'ר - סוחר. עם זאת, הוא עצמו חתם את שמו טאג'יר.}} (כ"ו בשבט ה'תרכ"ו, 1866, ירושלים -ח' בחשוון{{הערה|פנחס גראייבסקי תיארך את לידתו כ"ג שבט, גאון תיארך את לידתו לכ"ד בשבט ואת פטירתו לט' בחשוון, ואילו בנו נסים טג'ר כתב שנולד בכ"ו בשבט ונפטר בח' בחשוון.}} ה'תרצ"ו, נובמבר 1935, דמשק) היה הרב הראשי ליהודי בוכרה בטורקסטן והרב הראשי לביירות.


{{אישיות|שם=רבי שלמה טאג'ר|תאריך לידה=כ"ו בשבט ה'תרכ"ו 1866|תאריך פטירה=ח' בחשוון ה'תרצ"ו, נובמבר 1935|מקום לידה=ירושלים|אב=משה בן יצחק טאג'ר|בן/בת זוג=מרים, בתו של הרב דוד פנחסוב}}
{{אישיות|שם=רבי שלמה טאג'יר|תאריך לידה=כ"ו בשבט ה'תרכ"ו 1866|תאריך פטירה=ח' בחשוון ה'תרצ"ו, נובמבר 1935|מקום לידה=ירושלים|אב=משה בן יצחק טאג'ר|בן/בת זוג=מרים, בתו של הרב דוד פנחסוב|חותם=חותמו של רבי שלמה תאג'יר.jpg|תמונה=רבי שלמה טאג'יר.jpg|כיתוב=רבי שלמה טאג'יר|מקום קבורה=דמשק}}


==קורות חיים==
==ביוגרפיה==
===ראשית חייו===
===ראשית חייו===
נולד בשנת ה'תרכ"ו (1866) בירושלים לאביו [[רבי משה ב"ר יצחק טאג'יר|הרב משה בן יצחק טאג'ר]] (המבי"ט), ראש אבות בית הדין הספרדיים בעיר, אמו היתה ממשפחת מייזליש מורשה {{הערה | [https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzf/1904/12/15/01/article/15  הצפירה 15 בדצמבר 1904]}}. קיבל חינוך תורני בישיבות העיר, ונסע לערי אירופה (בהן פאריס וברלין) כדי רכש השכלה כללית. קיבל תואר ד"ר{{הערה|הוא החל להזדהות בתואר זה רק לפני הגעתו לביירות. לדעת ירון הראל (עמ' 15), באותה התקופה הוא אימץ לראשונה את התואר.}}, וכן למד לדבר 12 שפות. בשנת ה'תרנ"ה נשא בירושלים את מרים, בתו של הרב דוד פנחסוב, מעולי בוכרה. הזוג התגורר בשכונת נחלת שבעה.
נולד בשנת ה'תרכ"ו (1866) בירושלים לאביו [[רבי משה ב"ר יצחק טאג'יר|הרב משה בן יצחק טאג'ר]] (המבי"ט), ראש אבות בית הדין הספרדיים בעיר, ולאמו רחל לבית מייזל מורשה{{הערה | [https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzf/1904/12/15/01/article/15  הצפירה 15 בדצמבר 1904]}}. קיבל חינוך תורני בישיבות העיר, ונסע לערי אירופה (בהן פאריס וברלין) כדי רכש השכלה כללית. קיבל תואר ד"ר{{הערה|הוא החל להזדהות בתואר זה רק לפני הגעתו לביירות. לדעת ירון הראל (עמ' 15), באותה התקופה הוא אימץ לראשונה את התואר.}}, וכן למד לדבר 12 שפות. בשנת ה'תרנ"ה נשא בירושלים את מרים, בתו של הרב דוד פנחסוב, מעולי בוכרה. הזוג התגורר בשכונת נחלת שבעה.


===בטורקסטן ובקוקנד===
===בטורקסטן ובקוקנד===
שורה 17: שורה 17:
בעקבות פעילותו נגד הגירוש, התגברה ההתנגדות כלפיו מצד אנטישמים, ובראשם הכומר הקתולי יוסטין פראנייטיס{{הערה|לימים, עד מומחה מטעם התביעה במשפט בייליס.}} וחסידו רדזייבסקי, פקיד בכיר בשלטון המקומי, שהגיש דו"חות חריפים על פעילותו של הרב טאג'ר, ובו האשים את הרב טאג'ר בכך שבנסיעותיו לפטרבורג שיחד פקידי ממשל. דו"חות אלו עוררו את השלטון המקומי לחקור את פעולותיו של הרב טאג'ר. הצטרפה לכך עדותו של יהודי בשם אלישע קלנדרוב, שהרב טאג'ר פעל לדחיית הגירוש לשם רווח כספי משמעותי שהובטח לו על ידי היהודים. האשמות אלו הרתיחו את מושל טורקסטן, הגנרל אלכסנדר סמסונוב, אשר הורה באותו היום לגרשו מטשקנט. הוא אף כתב לשר ההגנה כי יש חשש סביר כי הרב טאג'ר מפיץ בקרב קהילתו תעמולה אנטי-רוסית, והמליץ על גירושו מרוסיה{{הערה|שר ההגנה הגיש את המכתב לסנאט, אך הטיפול בו הוזנח.}}. ב-16 בינואר 1910 גורש עם משפחתו מטשקנט ועבר לקוקנד, שם החל לכהן כרב. כמה מיהודי המקום ביקשו להכיר בו כרב רשמי של מחוז קוקנד, אולם יהודים אחרים ניסו למנוע זאת. במכתב שפרסם בעיתון החרות טען כי ההתנכלות כלפיו, בטשקנט ובקוקנד, נובעת מקנאה{{הערה|'''[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHJ%2F1911%2F04%2F28&id=Ar00300&sk=FA441DAB מכתב מקוקנד]''', החרות, 28 באפריל 1911. וראו מכתב שחתום בשם "בן ציון" תחת הכותרת "[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHJ%2F1911%2F02%2F22&id=Ar00202&sk=1D442141 מכתב מסמרקנד]", שפורסם בפברואר אותה שנה ב"החרות". קגנוביץ' (עמ' 52–53) משער שמכתב זה גם נכתב על ידו.}}.
בעקבות פעילותו נגד הגירוש, התגברה ההתנגדות כלפיו מצד אנטישמים, ובראשם הכומר הקתולי יוסטין פראנייטיס{{הערה|לימים, עד מומחה מטעם התביעה במשפט בייליס.}} וחסידו רדזייבסקי, פקיד בכיר בשלטון המקומי, שהגיש דו"חות חריפים על פעילותו של הרב טאג'ר, ובו האשים את הרב טאג'ר בכך שבנסיעותיו לפטרבורג שיחד פקידי ממשל. דו"חות אלו עוררו את השלטון המקומי לחקור את פעולותיו של הרב טאג'ר. הצטרפה לכך עדותו של יהודי בשם אלישע קלנדרוב, שהרב טאג'ר פעל לדחיית הגירוש לשם רווח כספי משמעותי שהובטח לו על ידי היהודים. האשמות אלו הרתיחו את מושל טורקסטן, הגנרל אלכסנדר סמסונוב, אשר הורה באותו היום לגרשו מטשקנט. הוא אף כתב לשר ההגנה כי יש חשש סביר כי הרב טאג'ר מפיץ בקרב קהילתו תעמולה אנטי-רוסית, והמליץ על גירושו מרוסיה{{הערה|שר ההגנה הגיש את המכתב לסנאט, אך הטיפול בו הוזנח.}}. ב-16 בינואר 1910 גורש עם משפחתו מטשקנט ועבר לקוקנד, שם החל לכהן כרב. כמה מיהודי המקום ביקשו להכיר בו כרב רשמי של מחוז קוקנד, אולם יהודים אחרים ניסו למנוע זאת. במכתב שפרסם בעיתון החרות טען כי ההתנכלות כלפיו, בטשקנט ובקוקנד, נובעת מקנאה{{הערה|'''[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHJ%2F1911%2F04%2F28&id=Ar00300&sk=FA441DAB מכתב מקוקנד]''', החרות, 28 באפריל 1911. וראו מכתב שחתום בשם "בן ציון" תחת הכותרת "[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHJ%2F1911%2F02%2F22&id=Ar00202&sk=1D442141 מכתב מסמרקנד]", שפורסם בפברואר אותה שנה ב"החרות". קגנוביץ' (עמ' 52–53) משער שמכתב זה גם נכתב על ידו.}}.


ב-1912 החליטו השלטונות לגרש את היהודים שאינם ילידי המקום גם ממחוז פרגנה (שבו הייתה קוקנד). הוא נסע שוב עם משלחת לפטרבורג, ונפגש עם ראש הממשלה ושר ההגנה. הוא גם הגיש תצהיר למושל המחוז סמסונוב שמוכיח שיהודים היו בעלי רכוש במחוז עוד לפני הכיבוש הרוסי, בניגוד לטענת רדזייבסקי. בעקבות כך, לחץ סמסונוב על משרד ההגנה לגרש את הרב טאג'ר, שעדיין טרוד בענייני היהודים. השלטון סירב לאשר את מינויו בקוקנד. בשנה זו היה מועמד בולט לתפקיד החכם באשי בגדאד על מקומו של רבי דוד פאפו אולם בסופו של דבר לא יצא אל הפועל{{}[https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzv/1912/05/21/01/article/3 הצבי, 21 מאי 1912]}. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נאלץ לעזוב את רוסיה בשל נתינותו העות'מאנית. משפחתו עברה לירושלים, והוא עצמו נסע לאירופה, שם שהה עד שנת 1921.
ב-1912 החליטו השלטונות לגרש את היהודים שאינם ילידי המקום גם ממחוז פרגנה (שבו הייתה קוקנד). הוא נסע שוב עם משלחת לפטרבורג, ונפגש עם ראש הממשלה ושר ההגנה. הוא גם הגיש תצהיר למושל המחוז סמסונוב שמוכיח שיהודים היו בעלי רכוש במחוז עוד לפני הכיבוש הרוסי, בניגוד לטענת רדזייבסקי. בעקבות כך, לחץ סמסונוב על משרד ההגנה לגרש את הרב טאג'ר, שעדיין טרוד בענייני היהודים. השלטון סירב לאשר את מינויו בקוקנד. בשנה זו היה מועמד בולט לתפקיד החכם באשי בגדאד על מקומו של רבי דוד פאפו אולם בסופו של דבר לא יצא אל הפועל{{הערה | [https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzv/1912/05/21/01/article/3 הצבי, 21 מאי 1912]}}. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נאלץ לעזוב את רוסיה בשל נתינותו העות'מאנית. משפחתו עברה לירושלים, והוא עצמו נסע לאירופה, שם שהה עד שנת 1921.


===בלבנון===
===בלבנון===
שורה 40: שורה 40:
דברי תורה ממנו הודפסו במקומות שונים:
דברי תורה ממנו הודפסו במקומות שונים:


* כתב עת 'המאסף', ירושלים תרס"ה, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12912&st=&pgnum=169 שנה עשירית, חוברת ו', דף פב.] ו[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12912&st=&pgnum=327 חוברת יב, דף קס:]
* כתב עת 'המאסף', ירושלים תרס"ה, שנה עשירית, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12912&st=&pgnum=5 חוברת א', דף ב',] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12912&st=&pgnum=169 חוברת ו', דף פב,] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12912&st=&pgnum=212 חוברת ח', עמ' קב:] ו[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12912&st=&pgnum=327 חוברת יב, דף קס:], ירושלים תרס"ו, שנה י"ב, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58085&st=&pgnum=212 כרך ב' חוברת ב' עמוד כ"ב], ירושלים תרס"ח, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12915&st=&pgnum=211 שנה י"ג, כרך ב' חוברת ב', דף כ']
*כתב עת 'המאסף', ירושלים תרס"ח, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12915&st=&pgnum=211 שנה י"ג, כרך ב' חוברת ב', דף כ']
*שאלה ממנו ותשובה אליו: הרב יעקב שאול אלישר, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=406&st=&pgnum=69 שאל האי"ש יו"ד סי' ד'.]
*שאלה ממנו ותשובה אליו: הרב יעקב שאול אלישר, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=406&st=&pgnum=69 שאל האי"ש יו"ד סי' ד'.]