עריכת הדף "רבי שלמה טאג'יר"

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 17: שורה 17:
בעקבות פעילותו נגד הגירוש, התגברה ההתנגדות כלפיו מצד אנטישמים, ובראשם הכומר הקתולי יוסטין פראנייטיס{{הערה|לימים, עד מומחה מטעם התביעה במשפט בייליס.}} וחסידו רדזייבסקי, פקיד בכיר בשלטון המקומי, שהגיש דו"חות חריפים על פעילותו של הרב טאג'ר, ובו האשים את הרב טאג'ר בכך שבנסיעותיו לפטרבורג שיחד פקידי ממשל. דו"חות אלו עוררו את השלטון המקומי לחקור את פעולותיו של הרב טאג'ר. הצטרפה לכך עדותו של יהודי בשם אלישע קלנדרוב, שהרב טאג'ר פעל לדחיית הגירוש לשם רווח כספי משמעותי שהובטח לו על ידי היהודים. האשמות אלו הרתיחו את מושל טורקסטן, הגנרל אלכסנדר סמסונוב, אשר הורה באותו היום לגרשו מטשקנט. הוא אף כתב לשר ההגנה כי יש חשש סביר כי הרב טאג'ר מפיץ בקרב קהילתו תעמולה אנטי-רוסית, והמליץ על גירושו מרוסיה{{הערה|שר ההגנה הגיש את המכתב לסנאט, אך הטיפול בו הוזנח.}}. ב-16 בינואר 1910 גורש עם משפחתו מטשקנט ועבר לקוקנד, שם החל לכהן כרב. כמה מיהודי המקום ביקשו להכיר בו כרב רשמי של מחוז קוקנד, אולם יהודים אחרים ניסו למנוע זאת. במכתב שפרסם בעיתון החרות טען כי ההתנכלות כלפיו, בטשקנט ובקוקנד, נובעת מקנאה{{הערה|'''[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHJ%2F1911%2F04%2F28&id=Ar00300&sk=FA441DAB מכתב מקוקנד]''', החרות, 28 באפריל 1911. וראו מכתב שחתום בשם "בן ציון" תחת הכותרת "[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHJ%2F1911%2F02%2F22&id=Ar00202&sk=1D442141 מכתב מסמרקנד]", שפורסם בפברואר אותה שנה ב"החרות". קגנוביץ' (עמ' 52–53) משער שמכתב זה גם נכתב על ידו.}}.
בעקבות פעילותו נגד הגירוש, התגברה ההתנגדות כלפיו מצד אנטישמים, ובראשם הכומר הקתולי יוסטין פראנייטיס{{הערה|לימים, עד מומחה מטעם התביעה במשפט בייליס.}} וחסידו רדזייבסקי, פקיד בכיר בשלטון המקומי, שהגיש דו"חות חריפים על פעילותו של הרב טאג'ר, ובו האשים את הרב טאג'ר בכך שבנסיעותיו לפטרבורג שיחד פקידי ממשל. דו"חות אלו עוררו את השלטון המקומי לחקור את פעולותיו של הרב טאג'ר. הצטרפה לכך עדותו של יהודי בשם אלישע קלנדרוב, שהרב טאג'ר פעל לדחיית הגירוש לשם רווח כספי משמעותי שהובטח לו על ידי היהודים. האשמות אלו הרתיחו את מושל טורקסטן, הגנרל אלכסנדר סמסונוב, אשר הורה באותו היום לגרשו מטשקנט. הוא אף כתב לשר ההגנה כי יש חשש סביר כי הרב טאג'ר מפיץ בקרב קהילתו תעמולה אנטי-רוסית, והמליץ על גירושו מרוסיה{{הערה|שר ההגנה הגיש את המכתב לסנאט, אך הטיפול בו הוזנח.}}. ב-16 בינואר 1910 גורש עם משפחתו מטשקנט ועבר לקוקנד, שם החל לכהן כרב. כמה מיהודי המקום ביקשו להכיר בו כרב רשמי של מחוז קוקנד, אולם יהודים אחרים ניסו למנוע זאת. במכתב שפרסם בעיתון החרות טען כי ההתנכלות כלפיו, בטשקנט ובקוקנד, נובעת מקנאה{{הערה|'''[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHJ%2F1911%2F04%2F28&id=Ar00300&sk=FA441DAB מכתב מקוקנד]''', החרות, 28 באפריל 1911. וראו מכתב שחתום בשם "בן ציון" תחת הכותרת "[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHJ%2F1911%2F02%2F22&id=Ar00202&sk=1D442141 מכתב מסמרקנד]", שפורסם בפברואר אותה שנה ב"החרות". קגנוביץ' (עמ' 52–53) משער שמכתב זה גם נכתב על ידו.}}.


ב-1912 החליטו השלטונות לגרש את היהודים שאינם ילידי המקום גם ממחוז פרגנה (שבו הייתה קוקנד). הוא נסע שוב עם משלחת לפטרבורג, ונפגש עם ראש הממשלה ושר ההגנה. הוא גם הגיש תצהיר למושל המחוז סמסונוב שמוכיח שיהודים היו בעלי רכוש במחוז עוד לפני הכיבוש הרוסי, בניגוד לטענת רדזייבסקי. בעקבות כך, לחץ סמסונוב על משרד ההגנה לגרש את הרב טאג'ר, שעדיין טרוד בענייני היהודים. השלטון סירב לאשר את מינויו בקוקנד. בשנה זו היה מועמד בולט לתפקיד החכם באשי בגדאד על מקומו של רבי דוד פאפו אולם בסופו של דבר לא יצא אל הפועל{{הערה | [https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzv/1912/05/21/01/article/3 הצבי, 21 מאי 1912]}}. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נאלץ לעזוב את רוסיה בשל נתינותו העות'מאנית. משפחתו עברה לירושלים, והוא עצמו נסע לאירופה, שם שהה עד שנת 1921.
ב-1912 החליטו השלטונות לגרש את היהודים שאינם ילידי המקום גם ממחוז פרגנה (שבו הייתה קוקנד). הוא נסע שוב עם משלחת לפטרבורג, ונפגש עם ראש הממשלה ושר ההגנה. הוא גם הגיש תצהיר למושל המחוז סמסונוב שמוכיח שיהודים היו בעלי רכוש במחוז עוד לפני הכיבוש הרוסי, בניגוד לטענת רדזייבסקי. בעקבות כך, לחץ סמסונוב על משרד ההגנה לגרש את הרב טאג'ר, שעדיין טרוד בענייני היהודים. השלטון סירב לאשר את מינויו בקוקנד. בשנה זו היה מועמד בולט לתפקיד החכם באשי בגדאד על מקומו של רבי דוד פאפו אולם בסופו של דבר לא יצא אל הפועל{{}[https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzv/1912/05/21/01/article/3 הצבי, 21 מאי 1912]}. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נאלץ לעזוב את רוסיה בשל נתינותו העות'מאנית. משפחתו עברה לירושלים, והוא עצמו נסע לאירופה, שם שהה עד שנת 1921.


===בלבנון===
===בלבנון===
לתשומת לבך: תורמים אחרים עשויים לערוך או אף להסיר את תרומתך לצפונות ויקי. אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים (אפשר לעיין בדף צפונות ויקי:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)