עריכת הדף "רבי שלמה טאג'יר"

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 10: שורה 10:
בשנת 1898 עבר לסמרקנד שבמחוז טורקסטן באימפריה הרוסית (כיום באוזבקיסטן) לכהן כמורה בבית הספר הפרטי של הסוחר חזקיהו יששכרוף. במשך שנה אחת גם לימד מקצועות קודש בבית הספר היהודי הציבורי שהוקם בעיר. בשנת 1901, שב לחברון רבה של סמרקנד, שלמה יהודה לייב אליעזרוב, והרב טאג'ר נתבקש למלא את מקומו. הראשון לציון, הרב יעקב שאול אלישר, לא היה שבע-רצון מהמינוי, משום שלא התרשם מידיעותיו בהלכה, ולכן הרב טאג'ר הוסיף ללמוד, ועידכן בכך את הרב אלישר. לאחר תקופה קצרה עזב את סמרקנד בעקבות סכסוך, ונאות להזמנה לכהן כרבה של טשקנט, בירת המחוז, שם ייסד בית דין וכיהן כמורה בבית הספר היהודי הפרטי. בכל זמן שבתו בסמרקנד ובטשקנט, עמד בקשר עם נציגי הרבנות הספרדית בירושלים וגייס כספים עבורם. שד"רים מירושלים התארחו בביתו, וישבו עמו בבית הדין. הוא החל לצבור פופולריות בקרב יהודי האזור, וכמה שנים לאחר מינויו הכריז על עצמו כרבם של יהודי בוכרה במחוז טורקסטן, כאשר היהודים והשלטון המקומי הכירו בו, למעשה ולא להלכה, כרב ראשי. לבקשת רב האשכנזים בטשקנט, אברהם קירסנר, פיקח גם על ענייני הגיטין של הקהילה האשכנזית-רוסית.
בשנת 1898 עבר לסמרקנד שבמחוז טורקסטן באימפריה הרוסית (כיום באוזבקיסטן) לכהן כמורה בבית הספר הפרטי של הסוחר חזקיהו יששכרוף. במשך שנה אחת גם לימד מקצועות קודש בבית הספר היהודי הציבורי שהוקם בעיר. בשנת 1901, שב לחברון רבה של סמרקנד, שלמה יהודה לייב אליעזרוב, והרב טאג'ר נתבקש למלא את מקומו. הראשון לציון, הרב יעקב שאול אלישר, לא היה שבע-רצון מהמינוי, משום שלא התרשם מידיעותיו בהלכה, ולכן הרב טאג'ר הוסיף ללמוד, ועידכן בכך את הרב אלישר. לאחר תקופה קצרה עזב את סמרקנד בעקבות סכסוך, ונאות להזמנה לכהן כרבה של טשקנט, בירת המחוז, שם ייסד בית דין וכיהן כמורה בבית הספר היהודי הפרטי. בכל זמן שבתו בסמרקנד ובטשקנט, עמד בקשר עם נציגי הרבנות הספרדית בירושלים וגייס כספים עבורם. שד"רים מירושלים התארחו בביתו, וישבו עמו בבית הדין. הוא החל לצבור פופולריות בקרב יהודי האזור, וכמה שנים לאחר מינויו הכריז על עצמו כרבם של יהודי בוכרה במחוז טורקסטן, כאשר היהודים והשלטון המקומי הכירו בו, למעשה ולא להלכה, כרב ראשי. לבקשת רב האשכנזים בטשקנט, אברהם קירסנר, פיקח גם על ענייני הגיטין של הקהילה האשכנזית-רוסית.


בין פעולותיו החינוכיות המרכזיות היו הנחלת השפה העברית והמורשת הציונית. כמו כן, סייע ליהודים שנאלצו להתאסלם בבוכרה וברחו לטורקסטן כדי לשוב ליהדותם. הוא גם סייע בפתרון "משבר הבשר" שהגיע לשיאו בשנת 1908, אז נוצרה מתיחות בין המוסלמים ליהודים על רקע מכירות הבשר הטרף ששחטו היהודים למוסלמים, ובחלק מהערים נאסרה בשל כך השחיטה היהודית. לפי חלק מההערכות, פוגרום עמד להתרחש. הוא פנה במכתב למושל טורקסטן בעניין זה, ובפגישה שכינסו השלטונות בין רבני טשקנט לבין אנשי דת מוסלמים, ציטט קטעים מהחדית' לפיהם מותר לקנות בשר מן היהודים, וכך הוכרע. בעיתונות היהודית, הוצג האירוע כוויכוח שניהל עם אנשי דת נוצרים ומוסלמים שרצו לאסור את השחיטה היהודית{{הערה|אבא חיא ראובנוב, דוד אליאסוב ופנחס מרדכי, '''[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DHY%2F1935%2F12%2F04&id=Ar00602&sk=5F0F6423 לזכר הרה"ג ה"ר שלמה טאג'יר ז"ל]''', דואר היום, 4 בדצמבר 1935. מהם ציטטו מ"ד גאון (עמ' 698) וטג'ר (עמ' 97).}}.
בין פעולותיו החינוכיות המרכזיות היו הנחלת השפה העברית והמורשת הציונית. כמו כן, סייע ליהודים שנאלצו להתאסלם בבוכרה וברחו לטורקסטן כדי לשוב ליהדותם. הוא גם סייע בפתרון "משבר הבשר" שהגיע לשיאו בשנת 1905, אז נוצרה מתיחות בין המוסלמים ליהודים על רקע מכירות הבשר הטרף ששחטו היהודים למוסלמים, ובחלק מהערים נאסרה בשל כך השחיטה היהודית. לפי חלק מההערכות, פוגרום עמד להתרחש. הוא פנה במכתב למושל טורקסטן בעניין זה, ובפגישה שכינסו השלטונות בין רבני טשקנט לבין אנשי דת מוסלמים, ציטט קטעים מהחדית' לפיהם מותר לקנות בשר מן היהודים, וכך הוכרע. בעיתונות היהודית, הוצג האירוע כוויכוח שניהל עם אנשי דת נוצרים ומוסלמים שרצו לאסור את השחיטה היהודית{{הערה|אבא חיא ראובנוב, דוד אליאסוב ופנחס מרדכי, '''[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DHY%2F1935%2F12%2F04&id=Ar00602&sk=5F0F6423 לזכר הרה"ג ה"ר שלמה טאג'יר ז"ל]''', דואר היום, 4 בדצמבר 1935. מהם ציטטו מ"ד גאון (עמ' 698) וטג'ר (עמ' 97).}}.


====הגירושים====
====הגירושים====
לתשומת לבך: תורמים אחרים עשויים לערוך או אף להסיר את תרומתך לצפונות ויקי. אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים (אפשר לעיין בדף צפונות ויקי:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)