רבי משה ב"ר יצחק טאג'יר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך צפונות ויקי
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: שחזור ידני עריכה חזותית
(8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רבי '''יונה משה ב"ר יצחק טאג'יר'''(המבי"ט) (נפטר בי"ז חשון תרע"א) אביו של [[רבי שלמה טאג'יר]], שימש כדיין ואב"ד הכולל הספרדי בירושלים למשך 40 שנה.
רבי '''יונה משה ב"ר יצחק טאג'יר''' (המבי"ט), (נפטר בי"ז חשון תרע"א), שימש כדיין ואב"ד הכולל הספרדי בירושלים למשך 40 שנה, אביו של [[רבי שלמה טאג'יר]].


{{אישיות|שם=רבי משה טאג'יר|תאריך פטירה=יז' חשוון תרע"א|חותם=חותמת רבי משה טאג'יר.jpg|מקום רבנות=עדת הספרדים בירושלים|מקום פטירה=ירושלים|אב=רבי יצחק טאג'יר|צאצאים=[[רבי שלמה טאג'יר]]}}
{{אישיות|שם=רבי משה טאג'יר|תאריך פטירה=יז' חשוון תרע"א|חותם=חותמת רבי משה טאג'יר.jpg|מקום רבנות=עדת הספרדים בירושלים|מקום פטירה=ירושלים|אב=רבי יצחק טאג'יר|צאצאים=[[רבי שלמה טאג'יר]]}}
שורה 21: שורה 21:
== מקורות ==
== מקורות ==
אברהם יערי, '''שלוחי ארץ ישראל''', עמ' 747.
אברהם יערי, '''שלוחי ארץ ישראל''', עמ' 747.
גיורא פוזיילוב, '''יהדות בוכארה: גדוליה ומנהגיה,''' מהדורה שניה, עמ' 218


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

גרסה מ־16:21, 15 בפברואר 2022

רבי יונה משה ב"ר יצחק טאג'יר (המבי"ט), (נפטר בי"ז חשון תרע"א), שימש כדיין ואב"ד הכולל הספרדי בירושלים למשך 40 שנה, אביו של רבי שלמה טאג'יר.

רבי משה טאג'יר
תאריך פטירהיז' חשוון תרע"א
מקום פטירהירושלים
מקום רבנותעדת הספרדים בירושלים
אברבי יצחק טאג'יר
צאצאיםרבי שלמה טאג'יר
חותם

ביוגרפיה

על ראשית חייו אין ידיעות, ייתכן ואביו רבי יצחק הוא רבי יצחק תאג'יר ששימש כגבאי בית הכנסת האיסטמבולים בעיר העתיקה בירושלים, היה נינו של רבי יונה נבון בעל 'נחפה בכסף' [1]

החל משנת תרל"א שימש כדיין בכולל הספרדי בירושלים, בשנת תרל"ג יצא בשליחות הכולל לטריפולי תונסיה ואלג'יריה, תיקן שכל הכספים הנגבים למען כוללי א"י יימסרו לפקיד מיוחד - ר' ציון רקח שיחלקם בין 4 ערי הקודש: לירושלים 40% וליתר 20% כל אחת, כמו כן קבע במקום את קופת רחל אמנו.

כששב משליחותו הוציא עליו לעז אחד מאנשי העיר שמעל בחלק מהכספים, ואף הוציא מכתב על כך לקהילת ווהראן שבאלג'יריה, ראשי הכולל (ר' אברהם אשכנזי, ר' משה ן' ויניסטי, ר' יוסף יהושע קאריו, ר' יעקב שאול אלישר, ר' רפאל מאיר פאניז'יל) הגיבו באיגרת משלהם בו הם מעניקים גיבוי ואמון מלא ברבי משה תאג'יר, האיגרת הודפסה בתוניס ונשלחה לכל הקהילות במחוז שליחותו של השליח.

בשנת תרנ"א נשלח שוב בשליחות ירושלים לתורקיה. ושוב בתרנ"ד לתוניסיה.

לאחר מחלה של שבוע ימים נפטר בירושלים בי"ז חשון תרע"א

הסכמות ואזכורים

  • חתום על הסכמת רבני ירושלים כנגד רבי שלום משה חי גאגין ירושלים תרל"ט, הודפס בירושלים בין החומות: לתולדות משפחת מיוחס, אברהם בן יעקב, עמ' 321
  • חתום בהסכמה משנת תרס"ט בשם בית הדין הספרדי, יחד עם רבי אברהם ביג'אג'ו ורבי יצחק לאבאטון על ספר מצבת משה (לרבי משה אשר ב"ר אברהם אריה) חלק שני ירושלים תר"ע

מקורות

אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 747.

גיורא פוזיילוב, יהדות בוכארה: גדוליה ומנהגיה, מהדורה שניה, עמ' 218

הערות שוליים